איש מחשבים שהיה שותף למיזם של הקמת קופת חולים לחיות מחמד, הגיש תביעה בסך 450,000 שקל, נגד היזמים, מאחר והמיזם בסופו של דבר לא יצא לפועל, והתובע לא קיבל תמורה עבור עבודתו. בית משפט השלום בפתח תקווה פסק בשבוע שעבר (יום ד'), כי היזמים ישלמו לתובע סך של 84,000 שקל.
בסוף שנת 2005 התקיימה פגישה בין התובע שהינו איש מחשבים ובעל חברה פרטית לניהול מערכות מידע לבין האדם שהגה את הרעיון ופעל לקידום המיזם. במהלך הפגישה סיפר היזם שהוא עובד על פרויקט ייחודי הפועל בשיתוף פעולה עם וטרינרים, במטרה למכור פוליסות לביטוח מפני מחלות ופציעות של בעלי החיים.
לאיש המחשבים הובטח נתח ממניות החברה כאשר המיזם יתממש
בתום הפגישה סוכם בין הצדדים כי התובע ימונה למנהל אגף המחשוב של המיזם, ועבור הקמת מערכת המחשוב, הוא יקבל נתח משמעותי ממניות החברה, כאשר המיזם יקום, בתמורה לעבודה ולמאמצים הרבים שהושקעו בהקמתה.
התובע החל לפעול להקמת המערכת, הוא ביצע תכנית ראשונית, אשר היתה כרוכה בעריכת מחקרים, מצגות ופגישות עבודה מרובות עם וטרינרים וספקי תוכנה וציוד. במקביל חיפש היזם משקיע, אשר יאפשר למיזם להתממש. לאחר כארבע שנים נמצא איש עסקים שהתחייב להשקיע במיזם 3.5 מיליון שקל, בתמורה לקבלת מניות השליטה בחברה.
בשל כניסתו של המשקיע בחודש דצמבר 2008 נאמר לתובע, כי הוא לא יקבל מניות בחברה, אלא ישולם לו סך של 350,000 שקל. התובע קיבל את ההסכם החדש, והחל לפעול במרץ, על מנת לקדם את תוכנת המערכת.
בחודש ינואר 2009, הודיע היזם לתובע, כי על פי הנחיית המשקיע, המיזם ייעצר באופן זמני לאלתר. לאחר כחמישה חודשים התבקש התובע לעדכן את מסמך אפיון המערכת ואת הערכות התקציב, ומאז לא נוצר עמו קשר והוא לא קיבל תשלום עבור עבודתו.
על כן דרש התובע לחייב את קבוצת היזמים, ביניהם המשקיע ואנשים נוספים שפעלו לקידום המיזם, בתשלום 477,900 עבור העבודה שביצע במהלך ארבע שנים ופיצוי בגין הנזק תדמיתי שנגרם לו מול הספקים שאיתם עבד.
לטענת היזם, התובע ידע מלכתחילה כי מדובר במיזם ללא משקיע, וכל השותפים להקמתו פועלים ללא תמורה, על חשבון זמנם הפנוי וכאשר המיזם יצליח הם יתוגמלו בהתאם. וכן לדבריו, מעולם לא סוכם עם התובע תנאי התשלום על פעולתו במיזם, וכאשר נודע לו כי המשקיע עצר את הפעילות, הוא הורה עליו להפסיק מיד את עבודתו.
עוד טען, כי בתהליך ההתקשרות עם המשקיע, התבררו פערים גדולים בין המתווה שהוצג לבין אפשרויות קידום המיזם בפועל, על כן ההתקשרות לא הבשילה והחברה המשותפת בסופו של דבר לא נוסדה.
בין הצדדים לא נחתמה התחייבות חוזית לתשלום שכר
לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית המשפט כי לא הוכח קיומה של התחייבות חוזית, מצד קבוצת היזמים, לתשלום שכרו של התובע. עם זאת למרות שלא נכרת הסכם בין הצדדים, מאז כניסתו של המשקיע, התובע הגביר את פעילותו להקמת מערכת המחשוב של המיזם, ובהמשך קיבל הוראה להפסיק את פעולתו.
יש לך שאלה?
פורום ליווי סטארט אפ
פורום יזמות עסקית, משפט עסקי מסחרי וליווי לעסקים
בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי התובע זכאי לתשלום בגין עבודתו בתקופה שבין חודש דצמבר 2008 ועד סוף חודש ינואר 2009, כחודשיים בלבד, בסך של 84,000 שקל. בנוסף הנתבעים יישאו בהוצאות משפט בסך 14,000 שקל.
ת"א 37718-03-10
.JPG)
