בית משפט השלום בראשון לציון דחה לאחרונה תביעתו של נשא HIV אשר לטענתו הופלה בשל מחלתו, וסורב באופן בלתי חוקי לקבל טיפול שיניים. בית המשפט קבע כ הצדק עם הרופא שסירב לטפל בו, וכי לא מדובר באפליה אלא בחוסר תום לב של מגיש התביעה.


לפי כתב התביעה, ביקש התובע לקבל הצעת מחיר לגבי השתלת שיניים. לשם כך, הוא פנה למרפאתו של הרופא הנתבע, לאור מומחיותו הרבה בתחום, וכן לאור ההנחות הרבות שהציע. הוא ערך את הבדיקות הנדרשות מבלי ליידע את הרופא לגבי מחלתו, וכאשר קיבל הצעת מחיר, ביקש להתייעץ על כך עם אחיו, אשר היה אמור לממן את הטיפול עבורו.


למחרת, התקשר למרפאה וביקש לתת הסכמתו להצעת המחיר ולפריסת התשלומים שהוצעה לו. באותה שיחה שניהל עם נציג המרפאה, הוא ציין בפניו כי הינו נשא HIV. נציג המרפאה השיב לו מיד כי הוא אינו יכול לקבל טיפול במרפאה, מאחר והם אינם מבצעים השתלות שיניים לנשאים, ואף הפנה אותו לבית החולים אסף הרופא, שם מבצעים טיפולים מסוג זה.


התובע ביקש כי הנציג יתייעץ עם הרופא אליו פנה בטרם יציג בפניו סירוב מוחלט שכזה, ועל כן חזר אליו הנציג במועד מאוחר יותר באותו היום, וציין בפניו כי הסירוב עומד בעינו וכי הרופא אינו יכול לטפל בו, עקב מחלתו.


לפיכך, הגיש התובע את תביעתו נגד המרפאה ונגד הרופא, כאשר הוא טוען להפליה פסולה. לטענתו, הוא לא ציין את מחלתו בבדיקה הראשונית לאור ניסיונו המר בעבר, מאחר ובכל פעם בה ציין את העובדה כי הינו נשא HIV קיבל הצעות מחיר מופרזות ויקרות. לכן, החליט הפעם ראשית לקבל את הצעת המחיר ההוגנת ולאחר מכן להודיע על מחלתו, שלטענתו כלל אינה רלוונטית לטיפול.


עוד טען בתביעתו, כי בתקופה שריצה עונש מאסר בכלא, נהג לחלום על הטיפול בשיניו וכי חיכה זמן רב לביצוע השתלים, אולם אף אחד לא מסכים לטפל בו עקב מחלתו.


אין מספיק מחקרים על השתלת שיניים בחולים במחלות זיהומיות


מנגד, טענו הן הרופא והן הנהלת המרפאה, כי עיסוקו העיקרי של התובע הינו הגשת תביעות לבית המשפט, כאשר הם טוענים כי הוא נוהג לפקוד מרפאות שונות בשיטתיות, ולהגיש נגדם תביעה לאור סירובם לטפל בו, מסיבות שאינן כלל נגועות באפליה.


לטענתם, התובע הוא זה אשר פעל בחוסר תום לב, כאשר לא דיווח על מצבו הרפואי בעת הבדיקה הראשונית, ובכך הטעה את הרופא ואת המרפאה. לפיכך, הרופא פעל כראוי ובהתאם לכללי האתיקה, כאשר על החולה חלה החובה להודיע על מצבו הרפואי, בעיקר כשמדובר בנשא HIV.


כמו כן, טען הרופא, כי ממילא לא היתה זו הסיבה לסירוב הטיפול בו. לפיו, אין לו בעיה כלל לטפל בחולי איידס ובנשאים, והוא עושה זאת בטיפולים אחרים כמו טיפולי שורש וכו'. אולם, לטענתו, אין מספיק מחקרים לגבי הצלחת שתלים בחולים במחלות זיהומיות, ועל כן הוא אינו מוכן לקחת אחריות על טיפול שעלול לא לעבוד כלל.


לא זו אף זו, הרופא מעניק יחד עם הטיפול אחריות לעשר שנים, ובמקרה בו אין מספיק מידע על הצלחת הטיפול, הוא אינו יכול להרשות לעצמו לתת אחריות ארוכת טווח שכזו, ולטפל בכל כמה שנים בשתלים שנהרסו.


בחקירתו, טען הרופא כי אינו יודע מדוע לא נאמרה לתובע סיבה זו כאשר סירבו לטפלו, אולם חזר על טענתו, כי גם אם היה מוסר מידע על מצבו הרפואי בבדיקה הראשונית, הוא היה מסרב לבצע בו שתלים, ומציע לו הרכבה של שיניים תותבות, אשר יהיו יעילות הרבה יותר עבורו.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבעה השופטת כי למרות החשיבות שבהרתעת הציבור ממקרים בהם ישנה אפליית נשאי HIV וחולי איידס בכל התחומים, מקרה זה אינו נמנה עליהם, והסירוב אינו נגוע כלל באפליה.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית


ראשית, ציינה השופטת כי היא נותנת אמון בטענתו של הרופא אשר אינו מספיק בטוח לגבי איכות הטיפול בשתלים ובהצלחתו באלו הסובלים ממחלות זיהומיות, ועל כן אינו יכול לבצע טיפול זה. כמו כן, היא קיבלה את טענתו כי הוא היה מטפל בו בדרך אחרת לו ציין את מצבו הרפואי מלכתחילה, ומציע לו לבצע הרכבה של שיניים תותבות במקום.


עוד קבעה השופטת כי הרופא אף היה רשאי לסרב לטפל בתובע, לאחר שזה לא היה כן איתו בבדיקה הראשונית, וזאת לאור העובדה כי מדובר ברופא פרטי אשר רשאי לסרב להעניק טיפול בחולים עקב התנהגותם הבלתי נאותה. לפיכך, דחתה השופטת את התביעה, אולם לאור העובדה כי נציג המרפאה לא דיווח על סיבת הסירוב לתובע, אשר עשוי היה שלא להגיש תביעתו לפיה, הוא לא חויב בהוצאות משפט. 

 

תא"מ 19490-06-13