עולה חדש שביקש לעבור ניתוח בעמוד השדרה, הגיש תביעה לבית משפט השלום נגד משרד הבריאות, לאחר שהמנתח ביטל את הניתוח, בין היתר, בעקבות שימוש בקנביס רפואי. בית המשפט דחה את תביעתו, וחייב אותו בתשלום הוצאות משפט.


לפי כתב התביעה, התובע, שעלה לארץ מארצות הברית בשנת 2010, נפגע בתאונת דרכים כשנה אחרי עלייתו, והחל לסבול מכאבים בגבו. עוד קודם לכן, הוא סבל מקשיים חברתיים, התקשה בלמידת עברית, כאשר מצבו בגין התאונה הורע מאוד, והוא הפסיק לעבוד ואף התמודד עם קשיים כלכליים כבדים.


עקב הכאבים הקשים, קיבל התובע מרשם לקנביס רפואי, במחשבה כי טיפול זה יסייע לו להקל על כאביו, אולם הכאבים לא פסקו. בינואר 2012, הוא פנה לבית החולים תל השומר והתלונן על כאבים חזקים. הרופא הבכיר שבדק אותו, המליץ לבצע ניתוח בחוט השדרה אשר ימנע נזק עתידי חמור יותר.


וכך, הגיע התובע לבית החולים במועד שנקבע, אושפז והמתין לקבלתו לניתוח. אולם זמן קצר לפני המועד הודיעו לו כי הניתוח בוטל מאחר וישנו ניתוח חירום, בעוד הניתוח שלו נחשב לאלקטיבי. הוא הביע את מורת רוחו מן העניין, אך הסכים לחזור במועד אחר.


כחודש לאחר מכן, הגיע שוב לבית החולים ואושפז. הפעם, הוא התבקש להגיע בבוקר למחרת לחדרו של המנתח לשיחה קצרה לפני הניתוח. בשיחה שוחחו השניים בדבר השימוש התדיר בקנביס, כאשר לאחריה הוחלט לבטל את הניתוח.


לטענת התביעה, מדובר בהפליה אסורה על רקע שימוש בקנביס רפואי, הניתן באישור רופא עקב כאבים קשים. לפיה, מדובר בהפרה בוטה של חוק זכויות החולה, וכן של החוק לאיסור הפליה במוצרים ובשירותים. לפיכך, על מדינת ישראל לפצות את התובע בסך של 50 אלף שקלים, ללא צורך בהוכחת נזק.


משרד הבריאות: המטופל הטיח ראשו בקיר ועישן גראס בתוך המחלקה


מנגד, טען המנתח כי הניתוח בוטל עקב התנהגותו המוזרה של המטופל בערב הקודם. לטענתו, במהלך האשפוז הוא החל לחבוט את ראשו בקיר שוב ושוב, מלמל דברים שונים ולא ברורים, סירב לקחת תרופות להקלה על הכאבים, ואף עישן מריחואנה רפואית בתוך המחלקה, כל זאת תוך שהוא מתלונן בפני הצוות הרפואי על הצורך בהגדלת המינון של הקנביס.


לטענת הרופא המנתח, הוא הבין באותו היום כי המטופל יתקשה, עקב מצבו הנפשי, להתמודד עם ההוראות לאחר הניתוח, ויתרשל בטיפול ובשמירה על בריאותו. כך למשל, הסיק ממצבו כי הוא לא ישתמש באופן קבוע בצווארון כפי שיידרש, לא יפסיק את השימוש במריחואנה ועוד. הוא אף הסביר זאת למטופל בשיחה, וציין בפניו כי ביטול הניתוח נעשה לטובתו ולמען השמירה על בריאותו, וכי ביצועו עלול רק להרע את מצבו.


לבסוף, הוא אף הציע לו להיגמל מהמריחואנה הרפואית וכן משאר הנרקוטיקה שהוא צורך, ואז תיבחן האפשרות בשנית.


לפיכך, טען משרד הבריאות כי אין במקרה זה משום הפליה כי אם שמירה על בריאותו של המטופל, ושיקול דעת נכון של הרופא המנתח.

 

בית המשפט: לא מדובר בהפליה פסולה


בית המשפט קיבל את טענת ההגנה, וקבע כי לא מדובר בהפליה. בפסק דינו, ציין השופט כי במהלך ההליך המשפטי, התובע היה נחוש בדעתו להלין ולהביע כעסו כלפי כל גורם שביקש לסייע לו, בדרך זו או אחרת. כך הביע תרעומת כלפי שירותי הרווחה, הדירה שקיבל מעמידר וכן כלפי מרפאת הכאב בנוגע להספקה איטית מידי, לטעמו, של המריחואנה הרפואית.


כמו כן, לא הגיש התובע חוות דעת מטעמו בנוגע לדחיפות הניתוח, למצבו הרפואי ולמשמעות הביטול. לעומתו, הצליחה המדינה להוכיח מעל לכל ספק את הסיבות שהובילו להחלטת המנתח, את מצבו הנפשי המעורער ערב הניתוח, ואת הסכנות הכרוכות באי שמירה על ההוראות עם שחרור המטופל לביתו.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות בניתוח | רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית


לפיכך, דחה השופט את התביעה, וחייב את התובע בתשלום הוצאות משפט בסך 1,180 שקלים וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 6,000 שקלים.

 

תא"מ 54125-06-13