בית משפט השלום בתל אביב קבע בשבוע שעבר (יום חמישי) כי נער בן שש עשרה שנחבל בראשו בעת שנפל מגג מבנה נטוש זכאי לפיצויים בסך של כ-600 אלף שקלים. את הפיצויים ישלמו שלושה גורמים שונים שהורשעו ברשלנות בנסיבות המקרה: עיריית פתח תקווה, בעלת המבנה הנטוש וכן יזם מקרקעין שאישר את הגבהת פני השטח של מגרש הסמוך למבנה.


נער בן שש עשרה שיחק עם חבריו בכדור במגרש הנמצא ליד מבנה נטוש, ששימש בעבר כמכבסה. במהלך המשחק, הועף הכדור אל גג המבנה, שהיה גבוה אך במעט מעל פני המגרש בו שיחקו. הנער טיפס על הגג ותחת רגליו נשבר לוח אסבסט. הוא נפל מגובה שלושה מטרים, נחבל בראשו ונגרמה לו נכות נוירולוגית של 20 אחוזים לצמיתות.


טענת הנתבעת: גג אינו מיועד לכך שיצעדו עליו


בית המשפט נאלץ להכריע מי יישא באחריות לנזק שנגרם לנער, לאחר שכל אחד מהגורמים המעורבים ניסה להטיל את האשמה על גורם אחר.


בא כוחו של הנער והוריו טען בבית המשפט, כי האחריות לתאונה הינה של הבעלים של מבנה המכבסה, אשר הייתה אמורה לדאוג לתקינותו של הנכס ולנקוט באמצעים כדי למנוע תאונות מעין אלה.


בעלת המבנה טענה מצידה, כי התאונה אירעה כתוצאה משינוי בגובה פני השטח שנעשו במגרשים הסמוכים למכבסה, והמבנה עצמו לא היווה סכנה שכן היה נעול על בריח. בנוסף טענה כי בעל מבנה אחראי על פי חוק לנזקים שמתרחשים במהלכם הרגיל של הדברים ואילו גג אינו מיועד לכך שיצעדו עליו. בהמשך לכך, טענה כי האחריות לתאונה צריכה להתחלק בין העירייה, שלא דאגה לגדר את המבנה עם הגבהת השטח הסמוך אליו, לבין היזם שבשטחו בוצעה ההגבהה.


העירייה טענה מצידה כי הפיתוח הסביבתי עצמו לא יצר סכנה, כי היא אינה מוסמכת לגדר מגרשים פרטיים וכי אין זה סביר שתפקח על כל המגרשים הפרטיים בשטחה, אלא אם קיבלה פנייה ספציפית מאזרחים. ואילו בעליו של המגרש הסמוך טען, כי המגרש הוא שטח פרטי ואין סיבה שהולכי רגל ישיגו גבול ויכנסו אליו.


בנוסף, כל אחד מהנתבעים, טען כי על הנער ועל הוריו לשאת באחריות לתוצאות התנהגותו הפזיזה.


השופטת: מספר גורמים מצטברים אחראים לתוצאה


על פי ראיות שהוצגו במהלך המשפט, קבעה השופטת כי לאורך השנים הפך המבנה הנטוש למסוכן באופן המטיל על בעלת המבנה חובת זהירות מוגברת. השופטת דחתה את הטענה לפיה גג אינו מיועד להליכה וקבעה כי כאשר מדובר בילדים חובת הצפיות כלפיהם מחמירה יותר מאשר כלפי מבוגרים.


בנוסף, השופטת קבעה כי בעלת השטח התרשלה בכך שלא ביצעה בדיקות תקופתיות בנכס ולא נקטה באמצעים סבירים למניעת חדירת אנשים לתחום המכבסה, אם בהצבת שילוט מתאים ואם באמצעות הצבת גדר.


מנגד, השופטת קבעה כי יש לייחס לתובע מידה של אשם תורם, כיוון שניתן היה לצפות מנער בן 16 שיבחין בכך שמדובר במבנה רעוע. לעומת זאת, הוריו של הנער שלא היו נוכחים במקום לא יכולים היו לדעת שבנם יעלה על גג מבנה, לכן הטענה שיש לייחס גם להם אשם תורם, נדחית.


לגבי אחריותה של העירייה קבעה השופטת כי העירייה יכולה וצריכה הייתה לדעת על פוטנציאל המסוכנות של האזור, הן בכול הקשור למבנה המכבסה עצמו והן בעקבות שינוי פני השטח שנוצר עקב בניית השכונה. כן ייחסה רשלנות ליזם המקרקעין והבעלים של המגרש הסמוך למקום התאונה, על שאישר למלא בעפר את המדרון שנוצר בין המגרשים ובכך אפשר גישה לגג המבנה הנטוש.

 

משום כך קבעה כי על היזם, העירייה ובעלת הנכס לחלוק במשותף את האשמה לאחר ניכוי אשם תורם של הנער בשיעור של 30 אחוזים.

 

יש לך שאלה?

פורום אחוזי נכות
פורום תאונות קשות, נכויות ופגיעות גוף קשות

 

בקביעת גובה הפיצויים הובאו בחשבון הפסדי שכר לעתיד, הפסדי פנסיה, פיצוי בגין עזרת זולת בעבר ובעתיד ופיצוי בגין כאב וסבל. לאחר ניכוי אחוזי האשם התורם, נקבע הסכום אותו ישלמו הנתבעות על כ-624 אלף שקלים.

 

ת"א 36099/08