בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דן לאחרונה בתביעתו של גבר נגד אשתו לשעבר, בגין נזקים בגוף ובנפש שנגרמו לו בעקבות בגידתה עם גבר אחר. בית המשפט דחה את תביעתו, וקבע כי מדובר בתביעת סרק. הוא חויב בהוצאות משפט לאישה בסך כ-35 אלף שקלים.


לאחר 10 שנות נישואים ושתי בנות, התגרשו הצדדים בשנת 2010, בעקבות בגידתה של האישה בבעלה. בתביעה שהגיש נגדה, טען הבעל כי הוא נישא לאשתו מתוך אהבת נפש ומתוך רצון עז להקים עמה משפחה, אולם לאחר מעשיה עולמו חרב עליו והוא לא חזר להיות כפי שהיה.


בתביעתו, טען כי בשלב מסוים במהלך נישואיהם, החל לחשוד כי אשתו מנהלת רומן מאחורי גבו. על מנת לברר את האמת, שכר הבעל חוקר פרטי, שלמרבה הצער אימת את חשדותיו, והציג בפניו הוכחות בדבר בגידתה של האישה. הבעל המאוכזב התעמת אם אשתו בעניין, עד שזו נשברה והודתה בבגידה.


לאחר שעזב התובע את הבית, עלה חשדו כי הבן שנולד לזוג כשנה קודם לכן, איננו למעשה בנו הביולוגי, ועל כן ערך בדיקת רקמות בארצות הברית. לאחר שבבדיקה הראשונה התגלה לו כי הסיכויים שבנו איננו בנו הביולוגי עומדים על 99.9%, ערך בדיקה נוספת אשר תוצאתה היתה זהה לראשונה.


בעקבות תוצאה מצערת זו, ביקש התובע להתגרש מאשתו, ונקבע כי היא תהא המשמורנית היחידה של הילד, והבעל ינתק כל קשר עמו.

 

נזקים נפשיים קשים בעקבות הבגידה


בתביעתו, טען כי כתוצאה מהרומן שניהלה אשתו מאחורי גבו, ומלידת הילד אותו חשב לבנו, נגרמו לו נזקים נפשיים רבים, ובין היתר החל לסבול מחרדות, סיוטים, נדודי שינה, דיכאון, תחושות של תסכול ובושה ועוד. כמו כן, כתוצאה מהבגידה התקשה התובע לנהל קשרים זוגיים חדשים, ואיבד אמון בנשים בפרט ובאנשים בכלל, עד שהפך, לדבריו, לשבר כלי.


את תביעתו העמיד על סך של 150 אלף שקלים, בעבור הנזקים וכן בגין רשלנות והפרת חוזה מצד אשתו. בנוסף, טען כי נגרמו לו נזקים כלכליים רבים לאור תשלומי מזונות ששילם לקטין שאינו בנו הביולוגי ועוד.


אשתו מנגד הכחישה את כל טענות בעלה לשעבר כלפיה, וטענה כי למעשה מדובר בתביעת סרק, כאשר התובע פועל בחוסר תום לב ותוך נקמנות לשמה.


לטענתה, מאמציו של בעלה התרכזו בכל השנה האחרונה בהטרדתה והתשתה על מנת לגרום לה לנזקים, הן נפשיים והן כלכליים, ואף ציינה כי זוהי תביעתו הרביעית נגדה בתוך זמן קצר. כך למשל הגיש נגדה צו עיכוב יציאה מהארץ כאשר ביקשה לצאת עם בנותיה לארצות הברית, וכך הגיש בקשה לבית הדין הרבני שיורה על צו אשר יאסור אותה על גבר אחר בהיותה אסורה על בעלה ועל בועלה.


כמו כן, הפנתה האישה את בית המשפט להסכם הגירושין שנחתם ביניהם, שם וויתרו השניים על הזכות להגיש תביעה או טענה זה נגד זה.

 

הנתבעת: התובע מנהל חיים נוחים וזוגיות מאושרת מזה שנה וחצי


לבסוף, התייחסה הנתבעת לטענת הניאוף, וטענה כי לא רק שבית המשפט בדיונים הקודמים דחה כל טענות לגבי ניאוף, אלא שהוא מנהל חיים מלאים ומאושרים ולא נגרמו לו כלל נזקים. הוא התקדם בעבודתו, מקבל משכורת טובה ותנאים נוחים, מנהל זוגיות מאושרת מזה שנה וחצי, נוסע הרבה לנופשים בחו"ל עם חברתו החדשה, ואף משמש כהורה פעיל בוועד הורים בבית הספר בו לומדות שתי בנותיו.


עוד טענה, כי בעת שעזב את הבית, סיפר לבנותיהן הקטנות כי הסיבה לכך היא שאמן בגדה בו עם גבר אחר, וכי אחיהם הקטן אינו בנו הביולוגי. כך סיפר לטענתה, לילדות הקטנות שהיו אז בנות 5 ו-7.


לבסוף, ציינה האישה כי לאור חשדותיו כי העובר שבבטנה אינו בנו, ביקשה לרצותו ולעבור הפלה, אולם התובע לא הסכים לכך, והוא זה שביקש לגדלו כאילו הוא בנו שלו. לפיכך, לאחר שנרשם כאביו בתעודת הזהות, ולאחר שבית המשפט קבע כי עליו לשלם מזונות כחוק, אין לו כל זכות לתביעה בעניין.


בבואה לדון בהכרעה, הביעה השופטת את מורת רוחה מהתנהלותו של התובע בהליך המשפטי. לדבריה, לאורך כל ההליך פעל בניגוד לנהלי בית המשפט, הגיש בדיקה גנטית למרות שערך אותה בניגוד לחוק, וללא צו מתאים, ולמרות שנאמר לו במפורש שבדיקה זו תוצג רק במתן צו מבית המשפט, ולפי הוראת חוק מידע גנטי. כמו כן הוא פירט פסיקה שאינה קשורה כלל לתביעתו.


לאחר בחינת עדויות הצדדים, והפסיקות שניתנו בעניינם בהליכים קודמים, קבעה השופטת כי אכן מדובר בתביעת סרק קנטרנית, כפי שטענה לה האישה. בנימוקיה להחלטתה, קבעה כי אמנם התובע טען כי הוא משוכנע שבנו אינו בנו הביולוגי, אולם כל ההסכמים שנחתמו עם האישה מעידים אחרת.

 

יש לך שאלה?

פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום הסכם גירושין


בניגוד לטענותיו בעניין, התובע לא ניתק קשר עם הקטין, נקבעו לו הסדרי ראיה, והוא אף משלם מזונות כחוק, ואף מחק את תביעתו להקטנת מזונות. כל אלו מלמדים על הכרתו בבן כאילו היה בנו שלו, ולא כפי שניסה לרמוז בתביעתו.


כמו כן, קבעה שלא נראה כי נגרם לו כל נזק מבגידתה של האישה, או מהליך הגירושין, ולא עלה בידו להוכיח ולו במקצת את טענותיו לגבי התדרדרותו הכלכלית והנפשית לה טען.


לבסוף, קבע בית המשפט כי התובע, שהביע זלזול בחוק ובהליך המשפטי לאורך כל מהלכו, ישלם לתובעת את הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בסך 35 אלף שקל, לאחר דחיית תביעתו.


ת"ע 7192-04-13