האם פעוט שנפגע ברגלו בעקבות נפילה של אבני חומה בעיר זכאי לפיצויים מהעירייה? בשאלה זו דן בשבוע שעבר בית משפט השלום בנצרת, כאשר הילד הגיש תביעתו, באמצעות הוריו, נגד עירייה של עיר צפונית. לאחר בחינת העדויות, קבע בית המשפט כי היא אחראית לתאונה וכי עליה לפצות את הילד בגין נזקיו.


במאי 2009, הלך הקטין, שהיה אז כבן 3 יחד עם אביו ואחותו הגדולה ברחוב, כאשר הוא משחק עם כדור שנקנה עבורו זמן לא רב קודם לכן. במהלך המשחק חמק הכדור מהילד, והתגלגל לו במורד הרחוב עד אשר פגע בחומת אבנים ונתקע שם. הפעוט רץ לעבר הכדור וניסה לחלץ אותו מהחומה, אולם כאשר עשה זאת נפלו אבני החומה על רגלו הקטנה, והוא לא יכול היה לזוז. אחותו ואביו רצו לקראתו, ושחררו את רגלו מן המפולת, אולם אז הבחינו כי רגלו נפוחה ופצועה.


הילד הובהל לבית החולים, שם התגלה שבר בכף הרגל, ורגלו גובסה.


לאחר התאונה, הגישו הורי הקטין תביעה לבית המשפט בה הם מבקשים להטיל את האחריות לתאונה על העירייה, אשר מחזיקה בבעלות על החומה הציבורית, ולחייבה בפיצוי.


העירייה: לא ניתן לטפל בכל מפגע בעיר ללא דיווח התושבים


מנגד, טענה העירייה כי ישנן סתירות רבות בעדויות העדים, והאב התקשה לזכור את פרטי המקרה. כמו כן, טענה כי לא עלה בידי התובע להוכיח במידה מספקת את פגיעתו, לא צירף מספיק מסמכים רפואיים המלמדים על נסיבות המקרה, ועל כן תביעתו נותרה כטענה בעלמא.

 

בנוגע לשאלת האחריות, טענה העירייה כי היא אינה יכולה לטפל בכל מפגע בעיר, מבלי שידווח לה על המפגע, וכי לא היתה לה דרך אחרת לדעת על הסכנה הצפויה. לעומת זאת, אביו של הקטין, היה צריך להשגיח על בנו, ולהורות לו לשחק עם הכדור רק בשטח המיועד לכך, כמו פארק משחקים או חצר ביתו, ולא על המדרכה אשר אינה מקום משחק לילדים. כמו כן, טענה העירייה, כי לו תוטל עליה האחריות לפציעה, על בית המשפט לכל הפחות להטיל אשם תורם על הוריי הקטין.


לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבעה השופטת כי לא נמצאו סתירות מהותיות בעדויות התובעים כפי שנטען על ידי הנתבעת, וכי מטבע הדברים כאשר מדובר באירוע שהתרחש 5 שנים קודם לכן, ישנו קושי לזכור בדיוק כל פרט ופרט. כמו כן, קבעה כי התרשמה מעדויות התביעה כי הן מהימנות ועקביות, ולא היו נגועות בהגזמה או בניסיון להחמיר את פגיעתו של הקטין.


בנוסף, קבעה השופטת כי מתוקף היות החומה המדוברת תחת תחום שיפוטה של העירייה, הינה אחראית לכל פגיעה הנגרמת לתושביה כתוצאה ממפגע בטיחותי כזה או אחר. את טענתה לגבי אי ידיעתה על המפגע דחתה השופטת, מהסיבה הפשוטה כי הינה אחראית לתחזוקה המתקנים שבבעלותה, ועליה לדאוג להגנת התושבים בין אם דווח לה על המפגע ובין אם לאו.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות תלמידים וזכויות בגין ביטוח ילדים וסטודנטים
פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


כמו כן, קבעה השופטת כי לא יוטל אשם תורם על הורי התובע, שכן הטיפול במפגע מונח על כתפיה של העירייה, מה גם שלא נמצא כל פגם בהתנהלות האב, וכי אין מניעה ממשית לילד בן שלוש להתהלך עם כדור כאשר אחותו ואביו מלווים אותו בדרכו. האב לא יכול היה לצפות שבעת חילוץ כדור מחומת אבן, יפלו על בנו אבנים שהיו אמורות להוות חלק מחומה בטוחה.


לפיכך, לאחר חישוב הנזק הרפואי שנגרם לקטין בגין התאונה, חייבה השופטת את העירייה בתשלום פיצויים לתובע בסך כולל של 14,500 שקלים, וזאת בעבור כאב וסבל, הוצאות רפואיות, ועזרת צד ג'. בנוסף, חויבה העירייה בתשלום הוצאות משפט בסך 3,000 שקלים.


ת"א 8996-08-11