בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה את תביעתו של איש אחזקה בחברת מי עדן, אשר ידו נמחצה בעת תיקון מכונה במפעל החברה. בית המשפט קבע כי הן החברה והן חברת ייעוץ הבטיחות שלה אחראיות לתאונה, וחייב אותן בפיצויים לעובד בסך כחצי מיליון שקלים.


באפריל 2002 החל התובע את עבודתו במפעל של חברת מי עדן, בתור מסגר. כמה שנים לאחר מכן, שונתה הגדרת תפקידו והוא שימש כאיש אחזקה, כאשר במסגרת התפקיד הוא נדרש לטפל בתקלות שונות במכונות.


וכך, כארבע שנים לאחר תחילת עבודתו, נקרא התובע לתיקון אחת המכונות במקום. המכונה, אשר היתה מצוידת, ככל המכונות במפעל, בהגנות אבטחה, הופעלה באמצעות שלט ידני. בעת התיקון, הוא הניח את השלט לידו, נשכב עם כל גופו תחת המכונה, והכניס את ידו השמאלית לתוכה. אלא שאז החלה המכונה לפעול, ולמרבה הצער ידו של העובד נתפסה במכונה ונמחצה.


התובע הובהל מיד לבית החולים, שם אושפז ונותח, וכעבור חודשים ספורים נותח בשנית. במשך ששה חודשים הוא שהה בביתו, תחת מעקב רפואי ונאלץ לעבור טיפולים פיזיותרפיים.


כשלוש וחצי שנים לאחר התאונה, הוא עזב את עבודתו במפעל והחל לעבוד במקום אחר, כאשר הוא מגיש תביעתו נגד חברת מי עדן וחברת הביטוח המבטחת אותה, וכן נגד החברה שסיפקה לה ייעוץ בטיחות באותה תקופה.


בתביעתו, טען כי רק בדצמבר 2007, למעלה משנה לאחר התרחשות התאונה, הוציאה החברה כתב מינוי לתובע, כאשר הוא מוכרז כ"אדם כשיר". מכתב המינוי ניתן להסיק כי מדובר באדם שעבר הכשרה והדרכה לטפל בתיקון כמו זה שניסה לבצע שנה קודם לכן. במסמך זה הצהיר העובד על כך שעבר הדרכה בשנת 2005, אך לא חתם על טופס ההדרכה. אולם לטענתו, הוא כלל לא עבר הדרכה וחתם על ההצהרה השקרית רק בשל לחץ שהופעל עליו מהנהלת החברה.


לפיו, האחריות על התאונה צריכה ליפול על כתפי הנתבעים, שכן הוא כלל לא היה מוסמך לבצע תיקון מעין זה ולא היה כשיר לביצוע העבודה, כאשר למעשה הוא בכלל הגיע למפעל בתפקיד מסגר, ותפקידו שונה מבלי שהוא יעבור כל הכשרה אחרת.


מי עדן: חוסר זהירות משווע של העובד


מנגד, טענו הנתבעות כי קיימות סתירות רבות בעדותו של העובד, ועדיין לא ברור כיצד אירעה התאונה. לטענתן, מדובר בחוסר אחריות וזהירות מצדו בלבד, כאשר בעת תיקון המכונה הוא לחץ בטעות באמצעות רגלו על השלט הידני, וכך הפעיל את המכונה בעוד ידו מצויה עמוק בתוכה. לשיטתן, שיטת עבודה זו הינה רשלנית ביותר, ולא ניתן להאשים אותן על כך.


חברת מי עדן אף טענה כי במידה וכן תוסר האחריות מן התובע, עליה ליפול על כתפי ממונה הבטיחות אשר העביר הדרכה לעובדים, והיה עליו לוודא כי כולם מודעים היטב לכללי הבטיחות במקום.


הממונה מנגד, טען כי למרות תפקידו, לא מוטלת עליו חובת זהירות כלפי התובע שכן הוא משמש כשליח החברה אשר גייסה את העובדים, מינתה תפקידים, ואף קבעה בעצמה את שיטות ונהלי העבודה.


בבואו לדון בפסק הדין, קבע ראשית השופט כי דברי התובע לגבי התרחשות האירוע היו אכן סתורות, כאשר הוא טען בביהמ"ש כי נאלץ להפעיל את השלט הידני באמצעות ידו הימנית, בזמן שהגנות הבטיחות בוטלו, ומנגד טען בחקירת הבטיחות לאחר התאונה כי ייתכן שלחץ בטעות באמצעות רגלו על השלט הידני, וכך הופעלה המכונה במפתיע.

 

בית המשפט: הפרה של חובת זהירות כלפי העובד


למרות זאת, קבע השופט כי אין זה רלוונטי כלל לתביעה, מאחר שממילא המעביד הוא זה אשר חב בחובת זהירות כלפי העובדים, ולכן היה עליו ראשית לספק לעובדים הדרכה בטיחותית מתאימה לתפקידם, סביבת עבודה בטוחה, נהלי עבודה הולמים, ציוד וכלי עבודה בטיחותיים ועוד. לאחר שהוכח כי למעשה התובע לא עבר הדרכה כפי שהצהירה החברה, שהרי היא התרשלה בחובת הזהירות כלפיו, וחייבת בפיצויים.

 

כמו כן, קבע השופט כי הממונה על הבטיחות אף הוא אחראי לתאונה. לפיו, נכון הדבר שהוא אינו אחראי לעובדים באופן חוזי כפי שאחראית החברה, אולם הוא כן נושא באחריות נזיקית, שכן התובע נפגע כתוצאה מפעילותו המקצועית. לפיכך, קבע השופט כי תוטל עליו אחריות בשיעור של 20%.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה
פורום מפגע בטיחותי בעבודה, כשל בטיחותי וחקירת תאונות בעבודה


לבסוף, חישב בית המשפט את נזקי העובד, וחייב את הנתבעות בפיצוי בסך כולל של כ-633 אלף שקלים, בעבור כאב וסבל, הפסד השתכרות, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג' ועוד. לאחר ניכוי הסכום ששולם על ידי המוסד לביטוח לאומי, נותר התובע עם סכום של 485,786 שקלים. בנוסף, חויבו הנתבעות בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 97,157 שקלים.


ת"א 9977-07-10