בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב נאלץ להכריע בשבוע שעבר (יום ה') בסוגיה רגישה בעקבות תביעת אם נגד אבי בנה, בגין רצונה לחזור למדינת הולדתה בארצות הברית עם בנם המשותף, בניגוד לרצון האב.
בשנת 2007, הכיר איש עסקים יהודי ישראלי כבן 50 את התובעת, אמריקאית נוצריה כבת 29 ונוצרה ביניהם מערכת יחסים. כשנתיים לאחר היכרותם, ולאחר כעשרים שנה של מגורים בארה"ב, הסתבך הנתבע בעבירות מס ונעצר. טרם החל משפטו, החליט לחזור לארץ יחד עם בת זוגו. שנה לאחר הגעתם לישראל נולד בנם המשותף, נשוא התביעה.
התובעת, שמרכז חייה נותר בארצות הברית, נסעה לשם עם בנה לעתים תכופות. וכך, בחודש אוקטובר דאשתקד, בעת ביקור שגרתי באמריקה, מצאה התובעת עבודה, והחליטה להישאר במקום. היא הודיעה לבן זוגה כי היא מתכוונת להישאר שם עם בנם, וביקשה ממנו לחתום על הסכם, בו יוסכם כי הבן יהיה תחת משמורתה הבלעדית, והיא תביא אותו לביקור בישראל אחת לכמה זמן.
האב לא היה מרוצה כלל מההסדר, אך הסכים לחתום על ההסכם וביקש לשנות תנאים מסוימים שיתאימו לרצונותיו. לפיכך, נחתם הסכם בין הצדדים, במעמד עורכת דין, ונקבע כי האם תישאר במדינתה ותחזיק במשמורת על הילד ותשלח את הבן לחופשות אצל האב לתקופה של חודש ימים.
בעקבות החתימה על ההסכם, הגיע הילד לבקר את אביו כשהוא מלווה בבן משפחתה של התובעת. מיד עם הגעתו לארץ, פנה האב לבית המשפט והוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נגדו, כאשר הוא טוען שהחתימה על ההסכם נעשתה רק מתוך חשש כי לא יראה את בנו יותר. האם הגיעה גם היא לארץ, וניסתה להשיב את בנה לחו"ל אך עוכבה בנמל התעופה.
האם: התעללות פיזית ומילולית של הנתבע
הצדדים פנו לבית המשפט, כאשר האם טוענת כי היא אינה יכולה ואינה מעוניינת להישאר בארץ זרה, ללא אשרת עבודה וללא כל זיקה למקום, כאשר בנוסף היא נאלצה במשך שנים לחיות עם הנתבע שהתייחס אליה ואל בנה באלימות פיזית ומילולית, והיא אף הגיעה לבית החולים בעקבות מעשיו.
עוד טענה התובעת כי בן זוגה הכריח אותה לעבוד בעבודות פיזיות, כגון ניקיון וכדומה, בתקופה בה היתה בהחלמה ממחלת הסרטן בה לקתה, והיה עליה לנוח ולא לעבוד כלל. כמו כן, טענה כי לאב אין כל קשר עם ילדיו האחרים מאשתו הראשונה שחיה אף היא בארצות הברית, והוא אינו מראה כל חיבה להם או לבנה הקטן.
לבסוף, טענה כי אין היא מתנגדת לשמירת הקשר בין האב לבנו, ואף מעודדת אותו ולא משחירה את פני האב למרות כל מה שעברה עמו.
על כן, עליה לקבל משמורת בלעדית ועל האב להישמע להוראות ההסכם שהפר לגבי ביקורי הבן. בתביעתה אף דרשה פיצויים בעקבות הפרת ההסכם בסך 100 אלף שקלים.
הנתבע הכחיש טענותיה מכל וכל, והאשים אותה בחוסר יציבות ועל כך שאינה רואה את טובתו של הילד. לטענתו, הילד נולד בישראל, הוא קשור למקום ואין סיבה להעבירו רק בשל הפינוק של אמו, שיכולה היתה לעבוד כאן, לרכוש את השפה ולהתערות בחברה הישראלית. עוד טען כי יהיה לו קשה מאוד להגיע לארה"ב כדי לבקר את בנו, ואין לצדדים היכולת הכלכלית לממן את הוצאות הטיסה הגבוהות.
מומחה ביהמ"ש: התובעת "תסתדר בארץ" בסופו של דבר
לאור הפער בין טענות הצדדים, ולצורך בחינת טובתו של הילד, מינה ביהמ"ש פסיכולוג מומחה אשר יבחן את הקשר בינו לבין הוריו, ואת מסוגלותם ההורית. בחוות דעתו, טען המומחה כי האם הינה בעלת מסוגלות הורית גבוהה הרבה יותר משל האב, למרות שהתנהלותה הינה בעייתית, היא אינה יציבה ונוטה לנדוד בין מקומות. יחד עם זאת, נראה כי הקשר בינה לבין בנה קרוב ביותר, והיא עושה מאמצים על מנת לפרנסו. היא הביעה שאט נפש לגבי החיים בישראל, התקשתה להשתלב, וטענה כי היא אינה מעוניינת שבנה יקבל חינוך ישראלי, במקום בו גסות הרוח והאגרסיביות שולטות ביד רמה.
לגבי האב, טען המומחה כי נראה כי אין לו קשר ממשי לילד, הוא נראה מנותק במפגש שהתקיים ביניהם וחסר סבלנות. כמו כן, מקום עבודתו הקודם בארה"ב ומקום עבודתו הנוכחי היה אפוף בענן של מסתוריות, ועד היום לא ידוע בדיוק במה עוסק האב וכיצד הוא מממן את עצמו.
בהמלצתו, טען המומחה כי התובעת מתאימה יותר להיות המשמורנית של הילד, אך עדיף כי תישאר בארץ עקב חוסר יציבותה, וחוסר העקביות בחייה, כאשר לטענתו, בסופו של דבר היא תצליח להשתלב במקום. כמו כן, הוסיף המומחה כי לו תחליט בכל זאת לעזוב את הארץ ללא בנה, כך יהיה מקום לתקופת ניסיון של מגורי הילד עם אביו, ולבדיקה חוזרת של טובת הילד.
השופט קיבל את טענות המומחה בדבר היותה של התובעת כמשמורנית המתאימה, אך דחה מכל וכל את מסקנותיו לגבי הישארותה בארץ.
לפיו, החלטת המומחה כי האם "תסתדר" בלית ברירה בארץ הינה תמוהה, כאשר היא אינה יהודייה או ישראלית, לא דוברת את השפה, ומותירה בארה"ב את משפחתה, חבריה וכל שהכירה בעולם. לדבריו, השארתה במדינה זרה לה, כשהיא בודדה לחלוטין, ובעיקר לאחר שנקבע כי מסוגלותה ההורית גדולה בהרבה מזו של האב, הינה בבחינת גרימת עוול מיותר.
יש לך שאלה?
פורום צו הרחקה הגנה במקרי הטרדה מאיימת
פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות
כמו כן, קבע השופט כי טובתו של הילד תהא עם אמו ומשפחתה המורחבת בארה"ב, כאשר נקבע כי שפתו העיקרית הינה אנגלית, והוא דובר עברית משובשת, וכשנשאל על ידי המומחה היכן הוא מתגורר השיב כי הוא גר באמריקה. השופט אף התייחס לדברי המומחה לגבי אפשרות בחינה מחודשת של טובת הילד, עם השארתו לבד עם אביו, וטען כי אין מקום להשתמש בילד כשפן ניסיונות, והצעה שכזו אינה ראויה.
לפי כל אלה ועוד, קבע השופט כי האם תשוב למקום הולדתה, תוך קביעת הסדרי ראיה עם הנתבע, 3 פעמים בכל שנה. לבסוף, חייב השופט את הנתבע בפיצויים על הפרת ההסכם ביניהם, כאשר הוא דוחה את טענותיו לגבי המניע לחתימתו, וחייב אותו בתשלום בסך 100 אלף שקלים לתובעת. את הכסף, קבע בית המשפט, יוכל הנתבע להשאיר אצלו ולממן באמצעותו את כרטיסי הטיסה של בנו.
תמ"ש 21969-02-14
.jpg)
.jpg)
