בית המשפט לענייני משפחה בנצרת קיבל תביעתו של אב לביטול עסקת מתנה שערך עם בתו, לאחר שזו התחצפה אליו ולא נשמעה להוראותיו בנוגע לנכס.


התובע, אלמן ואב לשלוש בנות, חי עם בת זוגו בבניין בן 2 קומות המשתרע על שטח רחב בבעלותו, במושב חקלאי. אחת מבנותיו, ביקשה לאחר גירושיה לעבור ולהתגורר בקומה העליונה בבית האב, והשניים חתמו על הסכם שכירות.


לאחר כשנתיים ביקש התובע להותיר את הנכס בידי צאצאיו, ובעידוד בתו ערך צוואה בה קבע כי כל רכושו יחולק בין שלושת בנותיו ואחותו החוסה, וכי המשק יועבר בירושה לבת המתגוררת עמו. את ירושת המשק, התנה התובע בכך שבת זוגו תוכל לחיות בו עד יום מותה, אף לאחר לכתו, ללא כל תמורה ובתשלום של הוצאות שוטפות בלבד.


הבת לא הסתפקה בצוואה זו, והפצירה באביה להעביר אליה את הנכס עוד בחייו, שכן היא חוששת מכך שלאחר מותו תנסה בת זוגו להעביר אליה את הזכויות. האב שוכנע, והעביר את הנכס לבתו בעסקת מתנה, תוך שהוא חוזר על תנאי הצוואה, ודורש כי הוא ובת זוגו יוכלו לחיות שם עד למותם.

 

התובע: הבת התחצפה וכינתה בשמות גנאי מול בני המשפחה 


אולם, זמן לא רב לאחר מכן, החל סכסוך בין האב לבתו על כך שלא הזמין את אחותו החוסה לחגוג עמם את יום העצמאות. במהלך הוויכוח שהפך במהירה לריב סוער, כינתה אותו בתו בשמות גנאי, ובין היתר בכינוי "זבל",  מול אורחים ובני משפחה שנכחו במקום. כמו כן, טען כי בתו נהגה לזרוק עליו חפצים שונים, לשפוך עליו מים, לפרוץ את המחסן בביתו ועוד. לטענתו, הבת חזרה מספר פעמים על דרישתה להוציא את בת זוגו מהבית, ולהכניס במקומה את אחותו החוסה.


לפיכך, לאור התנהגותה של בתו, והפרת ההסכם ביניהם ביקש האב לבטל את עסקת המתנה שנערכה ביניהם, בעיקר לאחר שהגישה צו הגנה נגדו ונגד בת זוגו, למטרת הוצאתם מהנכס, בניגוד גמור למה שהובטח לו במעמד החתימה על העסקה.


מנגד, הכחישה הנתבעת את טענות אביה וטענה כי הוא זה אשר חשש כל הזמן מהשתלטות בת זוגו וילדיה על הנכס, וזו הסיבה שיזם את עסקת המתנה ביניהם. כמו כן, הוסיפה כי אין אמת בטענות על התנהגותה, וכי הריב ביניהם נבע מכך שבת זוגו גילתה על העסקה.


לבסוף, טענה הבת כי ממילא אביה אינו יכול לחזור בו מההסכם מאחר והמסמכים נחתמו זה מכבר והיא רשומה כבעלת המשק במנהל מקרקעי ישראל.

 

ביהמ"ש: ניתן לבטל עסקה שנחתמה בעקבות התנהגות מחפירה


לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע השופט כי ישנו מקום לבטל עסקת מתנה במידה והצד המקבל מתייחס בצורה מחפירה לנותן המתנה.

 

לשם בחינת ההגדרה של התנהגות מחפירה במקרה זה, פנה השופט לפרשנות בית המשפט בנוגע למקרה אחר, אשר לפיו התנהגות כזו יכולה להיות מילת גנאי, זלזול או אפילו עקימת פרצוף.

 

יש לך שאלה?

פורום העברה ללא תמורה - עסקת מתנה
פורום בית משפט לענייני משפחה


השופט קיבל את טענות התובע במלואן, וקבע כי עדותו עקבית ומהימנה, ולפיה ניתן לראות כי התנהגות הבת כלפיו עולה לכדי התנהגות מחפירה, ומהווה עילה לביטול ההסכם. כמו כן, ציין השופט כי הנתבעת לא התנצלה על התנהגות זו ולא הביעה חרטה בפני האב. בנוסף, הבת הפרה את התחייבותה בפניו, לדאוג לו ולצרכיו למשך כל חייו, ולתת לו ולבת זוגו לחיות בנכס אף על פי שהועבר לבעלותה.


לפי כל אלה, קבע השופט כי ההסכם ביניהם מבוטל לאלתר ואף חייב את הנתבעת בתשלום דמי שימוש בנכס בסך 16,800 שקלים לפי חוזה השכירות שנחתם ביניהם, ובתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 40 אלף שקלים.

 

תה"ס 47590-04-13
תמ"ש 17416-09-13