האם ניתן לייחס ביזיון ביהמ"ש לאי היענותה של האם להחלטה שנקבעה במסגרת הסדרי ראיה בינה ובין התובע? בשאלה זו דן החודש בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, אשר דחה את התביעה להאשים את האם בביזיון, האשים את האב בהגשת תביעה קנטרנית, וקבע כי על שניהם לאפשר זה לזו לשוחח עם הבן בכל יום.
בני הזוג הינם הורים לילד כבן 7, ועברו הליך גירושין מר ואכזר לאחר שנאבקו רבות על משמורת הילד, ועל רצונה של האם לעקור לעיר אחרת, המרוחקת ממקום מגורי האב. לאחר משפט ארוך שניהלו בעניין זה, נקבע כי הילד ישהה במשמורת האם, וכי היה רשאית לעבור דירה עם הבן לעיר אחרת.
במסגרתו של פסק הדין, נקבע עוד כי עובדת סוציאלית תקבע את הסדרי הראיה עם האב, ואת חלוקת הזמנים בין הצדדים. לאחר זמן מה, ביקש האב לצמצם את הביקורים בינו ובין בנו, ולאור בקשה זו, קבע ביהמ"ש כי הוא ירכוש טלפון סלולרי לבנו, ויתקשר אליו בכל יום בשעה מסוימת. כך גם תנהג האם כאשר הילד ישהה אצל אביו.
לפי תביעתו של האב, בדצמבר האחרון הוא עשה כפקודת ביהמ"ש ורכש טלפון לבנו. אולם, כאשר התקשר אליו הטלפון היה מנותק, וכך נותר מרגע רכישתו. לפיו, האם מסכלת את הקשר ביניהם, ומונעת ממנו לשוחח עם בנו. לטענתו, היא נחושה בדעתה לשים קץ ליחסים ביניהם, וגורמת לו לעוגמת נפש רבה בשל כך.
בתביעתו, ביקש האב להוציא צו מאסר נגד האם, או לחייבה בקנס כספי עקב אי מילוי החלטת בית המשפט.
הנתבעת: האב נוסע לחו"ל במקום לפגוש את בנו
מנגד, הכחישה הנתבעת את טענות האב מכל וכל, וטענה כי הוא מפזר שקרים בבית המשפט על מנת להכין את הקרקע לתביעה שקרית כנגדה. לטענתה, מלכתחילה הרעיון של רכישת טלפון נייד לבנה היה שלה, מתוך תקווה כי כך יחדש הילד את קשריו עם אביו, וכך אף היא תוכל לשוחח עם בנה כאשר הוא נמצא אצלו. אולם, לאחר שניסתה להתקשר כמה פעמים, והתובע התלונן על תקלות שונות ומשונות, היא החליטה להפסיק את ההתקשרות דרך הנייד שרכש, וביקשה שיתקשר לטלפון האישי שלה.
עוד טענה הנתבעת, כי התובע הוא זה שאינו פועל לפי החלטת ביהמ"ש, הוא לא מגיע לפגישות עם הילד, ולעיתים אף מגדיל לעשות ושולח את ילדיו הגדולים לפגוש בו, דבר הגורם לבנם המשותף לעוגמת נפש רבה עד כדי שברון לב ממש.
הנתבעת אף טענה כי היא מקבלת מסרים סותרים מהתובע, אשר מחד מעוניין בחידוש הקשר ומאידך לא עושה דבר על מנת לקיים אותו. כך למשל, הוא נסע לחופשה בחו"ל למשך שבועיים, מבלי בכלל ליידע אותה או את בנו על כך.
כמו כן, ציינה את מחלתו של הילד הדורשת טיפול אינטנסיבי, וטענה כלפי התובע כי הוא אינו לוקח חלק כלל בכל הקשור לטיפולים שהילד נאלץ לעבור. לבסוף, טענה כי התובע מצפה שכל דרישותיו ייענו בחיוב, אך אינו מקריב דבר משל עצמו.
ביהמ"ש: התנהלות התובע אינה התנהלות אב המבקש להתקרב אל בנו
ביהמ"ש המליץ בשלב זה לתובע למשוך את תביעתו, אך הוא עמד על שלו וסירב לעשות כן. לפיכך, לאחר בחינת העובדות, וניסיון לערוך תסקיר נוסף לו סירב התובע, קבע השופט כי זוהי אינה התנהלות של הורה המעוניין אך ורק בחידוש הקשר עם בנו, אלא בתובע המבקש להעניש את האם בכל מחיר.
יש לך שאלה?
פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות
פורום בית משפט לענייני משפחה
על כן, קבע השופט כי תביעתו של האב לא הוגשה בתום לב, וכי לא ניתן להאשים את האם בביזיון ביהמ"ש ובוודאי שלא להוציא נגדה צו מאסר. לפי השופט, האב בעצמו הפר החלטות שיפוטיות רבות, ואינו מקיים את הסדרי הראייה כפי שנקבעו. בית המשפט אף הביע תמיהה על כך שהאב לא ניסה כלל להתקשר עם בנו באמצעות מספר הטלפון של האם, ולעומת זאת, כאשר ניסתה לדבר עם בנה כששהה עם האב, התובע לא איפשר זאת.
לפי כל אלה, קבע השופט כי מדובר בתביעה קנטרנית הנגועה בחוסר תום לב, והטיל אחריות הדדית על הצדדים לאפשר זה לזו לשוחח עם הבן המשותף בכל יום, בכל דרך, באמצעות כל מכשיר טלפון.
תמ"ש 55631-12-13
.jpg)
.jpg)
.JPG)
