בית הדין לענייני עבודה, פסק בשבוע שעבר (יום א') לטובת עורכת דין שפוטרה במהלך חופשת מחלה. בית הדין קבע כי פיטוריה לא נעשו כדין, וחייב את משרד עורכי הדין לשלם לה פיצויים.


לפי כתב התביעה, עורכת הדין הועסקה אצל המשרד הנתבע במשך כשנה וחצי עד שפוטרה ביוני 2011. במסגרת ההסכם שנחתם בין הצדדים עם קבלתה לעבודה, הוחלט כי התובעת תעסוק, בין היתר, בטיפול בלקוחותיה הפרטיים, תוך שהמשרד מתחייב להקצות לה שני ימי חופש בכל חודש על מנת לאפשר לה לעשות כן.


אולם, כחמישה חודשים לאחר שהחלה לעבוד במשרד, קיבלה עורכת הדין מייל ממעסיקה, שטען בפניה כי כדי להישאר בעבודתה עליה לשפר באופן משמעותי את רמתה המקצועית. לדבריו, העובדת אינה מצליחה להתמודד עם העומס הרב, וכי הוא מצפה ממנה לשפר את התפוקה במקביל לשיפור איכות עבודתה. 


בעקבות המכתב, הגיע הסכם שנכתב על ידי המעסיק, בו הוא מוסיף לה שעתיים וחצי על שעות העבודה הרגילות, וקבע כי יום עבודתה יהא מעתה מהשעה 8 ועד השעה 19:00 בערב. העובדת לא חתמה על הסכם זה.


לאחר ההסכם ומכתב נוסף בו הגביל אותה בימי החופש, חלתה עורכת הדין במחלת הנשיקה בסוף חודש מרץ, ועד לחודש אוגוסט אותה שנה הוצאו לה אישורי מחלה לסירוגין. במהלך התקופה המשיכה העובדת להגיע לעבודה.


וכך, במהלך חופשת מחלה שניתנה לה, היא התבקשה להגיע לשימוע, ונמסרה לה הודעת פיטורין. התובעת לא וויתרה ושיגרה מכתב למעסיקה בו היא זועמת על היחס שקיבלה, ומודיעה כי היא מתכוונת לעמוד על זכויותיה. לאחר שלא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה, פנתה לביהמ"ש.


לטענתה, פיטוריה נעשו שלא כדין, מאחר ובזמן השימוע ומסירת המכתב היתה במהלך חופשת מחלה, ולכן הפיטורין נעשו שלא בתום לב. כמו כן, לפיה השימוע שנערך בעניינה היה רק למראית עין, וההחלטה על הפיטורין התקבלה עוד קודם לכן.


בנוסף, טענה עורכת הדין כי היא הושפלה על ידי הנתבע, לא קיבלה תשלום הולם על שעות נוספות שביצעה, לא הופרשו לה כספים לקרן פנסיה כחוק וכן לא קיבלה שכר בעבור הודעה מוקדמת. על כל אלה תבעה התובעת את המעסיק בסכום של כ-136 אלף שקלים, בין היתר בגין עוגמת נפש ופיטורין שלא כדין.

 

הנתבע: ניצול וסחיטה על ידי התובעת


מנגד, טען הנתבע כי הוא נוצל על ידי התובעת, וכי היא אף ניסתה לסחוט אותו לאחר פיטוריה. לטענתו, הוא נהג עמה בהגינות, אישר לה לצאת מוקדם לצורך פעילות התנדבותית, והתחשב בצרכיה. לדבריו, חודשים ספורים לאחר הגעתה למשרד היא החלה לזלזל בעבודתה, עבדה באיטיות, ואיכות עבודתה ירדה באופן משמעותי. לטענתו, היא עשתה זאת בכוונה על מנת לקבל פיצויים.


עוד טען הנתבע, כי בריאיון העבודה הציגה בפניו עורכת הדין מצג שווא, וטענה כי טיפלה בעבר בכ-30 תיקים פרטיים וכי הינה בעלת ניסיון רב, אולם היא לא הוכיחה את עצמה בעבודה.


לאחר שמיעת טענות הצדדים, פנתה השופטת ראשית לקבוע האם העובדת אכן פוטרה מעבודתה, ואם כן האם פוטרה שלא כדין. לאחר בחינת הראיות והעדויות, קבעה השופטת כי התובעת פוטרה מעבודתה ועל כן זכאית לפיצויי פיטורין. כמו כן, קבעה השופטת כי לא הופרשו לה כספים לקרן הפנסיה כחוק, וכי לא קיבלה תשלום הולם עבור שעות נוספות.

 

יש לך שאלה?

פורום שעות נוספות ותביעות שכר בעבודה
פורום פיצויי פיטורין


לבסוף, קבעה השופטת כי התובעת פוטרה שלא כחוק במהלך חופשת מחלה, וכן נשללו ממנה זכויות נוספות כגון שכר בגין הודעה מוקדמת, דמי חופשה ודמי הבראה. יחד עם זאת, תביעתה בגין עוגמת נפש נדחתה, מאחר ולפי השופטת, לא נמצאה הוכחה לעוגמת נפש חמורה יותר מעוגמת הנפש ה"רגילה" שמתקיימת לאחר פיטורין.


לפיכך, חייבה השופטת את המעסיק לשלם פיצויים לתובעת בסך כולל של 49,500 שקלים, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 8,500 שקלים.


ס"ע 6265-01-12