בית המשפט המחוזי קיבל בשבוע שעבר תביעה שהוגשה בגין לשון הרע לאחר שמתחרה של בעל עסק לשירותי ייעוץ והדרכה בתחום המדיה החברתית השמיץ אותו ברשת האינטרנט.


שני הצדדים לתביעה הינם מתחרים עסקיים בתחום השיווק באינטרנט, כאשר התובע הינו ספק של שירות ייעוץ והדרכה בתחום המדיה החברתית והנתבע הינו מתכנת אשר מעניק גם הוא, בין היתר, שירותי הדרכה בנושא שיווק באינטרנט.


בתביעתו, טען התובע כי ללא אזהרה מוקדמת החלו לפנות אליו לקוחותיו בבקשות ביטול עסקה, וכן לקוחות פוטנציאלים ביקשו לחזור בהם מרצונם לקבל שירות. כאשר ביקש לדעת את פשר העזיבה ההמונית, התברר לו כי נכתבו עליו ביקורות שליליות ברשת, וקהל לקוחותיו נשמע להמלצות שלא להתקשר עמו בעסקים.


לאחר בירור מעמיק, גילה התובע כי היה זה הנתבע אשר פרסם השמצות רבות ומגוונות מעל במת ה-WorldPress. לפיכך, הגיש תביעה בגין לשון הרע נגדו בבית המשפט, בטענה כי הוא ביזה אותו ברבים, פגע בו ובפרנסתו, ועל כך מגיע לו פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 400 אלף שקלים.


בנוסף, ביקש מבית המשפט להורות על הסרת ההשמצות הפוגעת, ועל חסימת הבלוג לגולשים ישראלים.


ההגנה: פגיעה חמורה בחופש הביטוי


מנגד, טען הנתבע כי התובע מבקש לגזול את כספו, וכי תביעתו מוגשת בחוסר תום לב. לדבריו, עצם התביעה פוגעת חמורות בחופש הביטוי, ובאמצעותה הוא מבקש בעצם "לסתום פיות" בשל אי שביעות רצונו מביקורת נוקבת שקיבל. עוד טען כי הוא אינו אחראי לפרסום הדברים, ומדובר בבלוג חינמי ופומבי, המשמש במה לכל המעוניין לפרסם את דבריו כשהם מוגנים בחיסיון מוחלט.


לטענתו, התביעה כולה מושתתת על ראיות נסיבתיות בלבד, ולא הוכח כלל כי הוא זה פרסם את הדברים. כמו כן, לפיו לא מדובר בלשון הרע כי אם ביקורת אמיתית ונכונה של גולשים אשר נכוו מהתובע בדרכים שונות, וביקשו לשתף את חוויתם עם שאר קהל הגולשים, על מנת שלא יפלו בפח. לפי כתב ההגנה, התכנים נשואי התביעה אמורים להיות מוגנים תחת הגנת "אמת דיברתי" ו"הבעת דעה בתום לב".


לפני מתן פסק הדין, וטרם נקבע מי מהצדדים צודק, קבע השופט בדיון מוקדם כי התוכן יוסר מהרשת, ואף לא יופיע במנועי החיפוש, וללא קשר לתוצאות המשפט אף לא יוחזר לשם.

 

יש לך שאלה? 

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית


לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות, קבע השופט כי הנתבע אכן היה מעורב בפרסום הדברים, בין היתר בגין הסרת הפרסומים מיד לאחר הגשת התביעה נגדו. יחד עם זאת, קבע השופט כי לאור הסרתם של התכנים הפוגעניים לצמיתות, תמה הפגיעה בתובע ולכן סכום התביעה אינו הולם את הנזקים.


לפי כל אלה, פסק השופט כי הוכחה פגיעה בגין לשון הרע שפרסם הנתבע, ועל כן חייב אותו בפיצויים בסך כולל של 20 אלף שקלים. בנוסף, הוא חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 8,000 שקלים.

 

ת"א 31375-12-13