בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דן בשבוע שעבר בשתי תביעות הדדיות שהוגשו על ידי זוג הורים גרושים, בעניין הסדרי ראיה ומשמורת על בתם בת הארבע. התביעות הוגשו לאחר אין ספור החלטות בעניינם, ולאחר שהאישה סירבה להישמע לפסקי הדין שניתנו בעניינה וממשיכה לטעון כי בעלה מסוכן ועלול לפגוע בבת המשותפת.


זמן קצר לאחר נישואיהם של בני הזוג ב-2010, פרץ ביניהם משבר ומאותו רגע ואילך החלו בניהולו של מאבק מר, כשבתם בת הארבע עומדת בתווך. בתחילה, פגש האב את בתו במרכז הקשר תחת פיקוח, לאור טענותיה ותלונותיה של האישה כי הוא מסוכן, ובהמשך ב-2012, התיר לו ביהמ"ש להיפגש עם הבת, בנוכחות אמו.


אולם, האישה לא השלימה עם החלטה זו, כפי שלא השלימה עם רבות אחריה, ושמה לעצמה למטרה למנוע מהאב לראות את בתו. וכך, במשך שנתיים תמימות, עבר האב בדיקות מסוגלות, וראיונות שונים עם עובדות סוציאליות, פקידות סעד ופסיכיאטרית ילדים ונוער, כאשר הוא נע בין הסדרי ראיה תחת פיקוח, מפגשים ללא פיקוח וחוזר חלילה, בהתאם להחלטות בית המשפט.

 

גורמי המקצוע קובעים: האב אינו מסוכן לבתו 


בכל הפעמים בהן נפגש עם אנשי מקצוע, נקבע כי האב אינו מהווה סכנה לבתו וכי הוא בהחלט יכול לפגוש אותה ללא פיקוח. אולם כל אלו לא עשו דבר כדי למנוע מהאם להגיש בקשותיה שוב ושוב לביהמ"ש, בטענה כי היא מפחדת ממה שהאב עלול לעשות לבתה הקטנה, וכי הוא אף מסוגל לשלוח יד בנפשה.


וכך, לאחר סדרת תביעות והחלטות מהן התעלמה האישה, הגישו הצדדים תביעות הדדיות בגין הסדרי ראיה ומשמורת.


בתביעתה, טענה התובעת כי מדובר באיש אלים ופסיכוטי, אשר השארתו לבד וללא פיקוח עם בתה בת הארבע, מהווה סיכון גדול לילדה.

לדבריה, התובע מטופל בכדורים פסיכיאטרים, וכבר הפגין בעבר אלימות כלפי הילדה. חששה כה גדול, לטענתה, עד כי היא סבורה כי הוא מסוגל לשלוח יד בנפשה של בתו, ועל כן, היא דורשת לערוך בדיקה נוספת של מסוגלותו ההורית ומצבו הנפשי, ובינתיים לא לאפשר לו מפגשים עם הבת ללא פיקוח רשויות הרווחה.


בנוסף, טענה האם כי על בית המשפט להחליף את פקידת הסעד המטפלת בעניינם מאחר והיא מתעלמת שוב ושוב מטובתה של הילדה, ומטענותיה של האם. יתרה מכך, טענה התובעת, כי הפקידה התעלמה באופן חמור ממקרה בו היכה האב את הילדה בראשה, ולא ציינה זאת בדוחות שהגישה.


מנגד, הכחיש הבעל את טענותיה של אשתו, והציג חוות דעת של ועדת התסקירים וכן דוח פסיכיאטרי אשר קובעים במפורש כי הוא אינו מסוכן כלל לבתו. כמו כן, בתביעת הנגד שהגיש, טען כי האישה הפרה כל החלטה קודמת של בית המשפט, וממשיכה לנסות ולמנוע מפגשים בינו ובין בתו, ובכך פוגעת ברצף החשוב של הקשר ביניהם.


עוד טען כי מעולם לא לקה במחלה נפשית וכי וויתר בעבר על סודיות רפואית, ועבר מבדקים אין ספור, בין אם על ידי פקידות סעד ובין אם על ידי פסיכיאטרים מקצועיים.


לבקשתה של האישה להחליף את פקידת הסעד, טען התובע, כי גם בעבר ביקשה להחליף פקידת סעד אחרת, והגישה נגדה תלונות רבות. כל זאת, על מנת לחבל בביצוע החלטות ביהמ"ש.


ביהמ"ש: אין חדש תחת השמש ואין דין ואין דיין לתובעת 


לאחר שמיעת טענות הצדדים, דחתה השופטת את טענותיה של האם כאשר היא נוזפת בה על הפרת החלטות ביהמ"ש פעם אחר פעם, והשמעת תלונות ממוחזרות, לדבריה, למרות בחינות חוזרות ונשנות על ידי גורמים מקצועיים.


לפי השופטת, התובעת מתנהגת כאילו היא ללא דין וללא דיין, מתעקשת שלא לפעול לפי החלטות רבות שניתנו בעניינה, ופועלת שלא לטובת הילדה אלא מתחושות נקם. עוד לדבריה, לאור הפסיקות הקודמות, ולאור התסקירים הרבים שהוגשו, נראה כי האב כשיר בהחלט להיפגש עם בתו ללא פיקוח.


לפיכך, קיבלה השופטת את תביעתו של האב במלואה, וקבעה כי האם תחויב בסך של 500 שקלים עבור כל מפגש שמנעה מהאב בעבר, כך שבעבור 38 מפגשים, חויבה האם ב-19 אלף שקלים אשר יופקדו בחסכון שייפתח לבתם.

 

יש לך שאלה? 

פורום זכויות הגבר | זכויות הגבר במשפחה
פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות


כמו כן, קבעה השופטת כי 500 שקלים הינו סכום קטן מידי שאינו הולם עוד את התנהגותה של האישה, ולכן פסקה כי עבור כל מפגש שתמנע בעתיד תשלם 850 שקלים.


לבסוף, הוסיפה השופטת כי במידה ותוסיף האישה לעמוד עיקשת בין האב לבתו, הבת תועבר למשמרתו של האב, בהתאם למבחן מסוגלות הורית. בסיום הדיון, חייבה השופטת את האישה בהוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.