בית משפט השלום בתל אביב פסק בשבוע שעבר (יום ד') פיצויים בסך 1.5 מיליון שקלים לאדם אשר נפצע במהלך עבודתו במפעל לייצור קרטונים, וזאת למרות שקבע כי העובד פעל בניגוד גמור לנהלי הבטיחות במקום. 


לפי כתב התביעה, עבד התובע, כבן 46, במפעל בתפקיד "עוזר מפעיל" של מכונה המדפיסה הדפסים שונים על ארגזי קרטון. לטענתו, באוקטובר 2007, במהלך משמרת לילה, נתפסה כף ידו השמאלית במכונת הדפוס ונמחצה כשגלגלי המכונה סוגרים עליה. הוא אמנם הצליח בכוחות מרובים לעצור את המכונה מפעולתה, אולם ידו נשארה תקועה בתוכה, והוא נעזר בטכנאי שפירק את חלקי המכונה ושיחרר את ידו.


לאחר תהליך חילוץ שנמשך כחצי שעה, הובהל העובד לבית החולים, שם נקבע כי מדובר בפגיעה פיזית קשה, וכן בפגיעה נפשית לאור הטראומה שחווה. בעקבות התאונה, קבע המוסד לביטוח לאומי נכות אורתופדית ונפשית לתובע בשיעור של 53%.


העובד התקשה לחזור לתפקוד מלא לאחר התאונה, שוהה בביתו עד לפיטוריו. כיום הוא עובד כשומר בסופרמרקט תמורת שכר הנמוך באופן משמעותי מזה שהרוויח אצל הנתבעת.

 

המפעל: תיאור מוגזם ושקרי של האירוע 


הצדדים היו חלוקים בנוגע לכל מרכיבי התביעה, הן לגבי החבות של המפעל, האשם התורם של התובע והן לגבי הנזק שנגרם לו. לטענתו, הוא כלל לא הפעיל את המכונה בעת התאונה, אלא סידר קרטונים, כאשר לפתע ידו נשאבה פנימה. בדיעבד, נודע לו כי מגן הבטיחות הוסר באותו הבוקר, לאור תקלה שאירעה במכונה, והוא לא ידע על כך דבר. כמו כן, התחוור לו בעת שידו היתה שאובה פנימה, כי הכפתור שאמור להפסיק את פעולת הואקום אינו עובד.


מנגד, טענה הנתבעת כי התובע אינו דובר אמת, ולמעשה בעת התאונה הוא ניסה למשוך קרטון שנתקע בתוך המכונה, ותוך כך נשאבה ידו. לפיה, אין היא אחראית לתאונה מאחר ופעולתו נעשתה בניגוד גמור לנהלי המפעל, ולנהלי הבטיחות המונהגים בו. עוד לטענתה, אין אמת בדבריו לגבי הקלקול במכונה או בטענה כי הוסר מגן הבטיחות טרם התאונה.


לפי הנהלת המפעל הנזקים שתוארו בתביעה מוגזמים מאוד, ואינם מקימים עילה לפיצויים גבוהים כפי שנתבקשו. 

 

ביהמ"ש: גרסה סתורה ובלתי סבירה של העובד 


לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות, ציין השופט, בבואו לתת את הנימוקים להחלטתו, כי העדיף את גרסת הנתבעת על פני גרסתו הסתורה והבלתי סבירה של התובע, לגבי השתלשלות האירועים והסיבה לפציעתו. ואולם, למרות קבלת גרסתה של הנהלת המפעל, הטיל עליה השופט את האחריות לתאונה.


בנימוקיו להחלטה זו, טען השופט כי לפי העדויות, נראה כי העובד אכן ניסה לחלץ קרטון שנתקע במכונה, ואף הרים לשם כך את מגן הבטיחות, וזאת למרות נהלי הבטיחות הברורים של הנתבעת. אולם, לאחר בירור מעמיק, נתגלה כי נהלי המפעל העמידו את עובדיו במצב בלתי אפשרי.


מחד, העובדים התבקשו לעבוד במהירות מירבית, ובלחץ רב, עד כדי כך שחששו לעצור את המכונה גם כאשר נתקעו בה קרטונים תקינים. לטענת התובע, שגובתה במקרה זה על ידי עדויות של עובדים אחרים במפעל, בערב התאונה המוכנה הדפיסה כ-30 אלף קרטונים במהירות מוגברת, כאשר כל עצירה כזו של המכונה, הצריכה הפסקת עבודה וזריקה של עשרות קרטונים.


מנגד, נדרשו העובדים לחלץ קרטונים מהמכונה שכן הקרטונים היו עלולים להזיק למכונה במצב כזה. וכך, בכל מקרה היו העובדים ננזפים, בין אם עצרו את המכונה ובין אם לא חילצו את הקרטונים כראוי. לכן, נהגו העובדים כולם כרובם, ובכללם גם התובע, לחלץ את הקרטונים בעוד המכונה עובדת. כך לא נאלצו להפסיק את העבודה מצד אחד, והצליחו להציל את המכונה מתקלות מצד שני.


לאור עובדה זו, קבע השופט כי גם אם גרסתו הראשונית של התובע היתה שגויה, האחריות מוטלת על המפעל אשר בסופו של יום, עודד התנהגות מסוכנת מעין זו.


לגבי האשם התורם, קבע השופט כי העובד פעל באופן מוסרי ולטובת מקום העבודה, אולם יחד עם זאת, עדיין פעל בניגוד לנהלי הבטיחות, ועל כן הטיל עליו אשם תורם בשיעור של 10%.


יש לך שאלה? 

פורום מפגע בטיחותי בעבודה, כשל בטיחותי וחקירת תאונות בעבודה
פורום אובדן כושר עבודה


לפי כל אלה, ולאחר בחינת הנכות הרפואית והתפקודית שנותרה לתובע, חייב השופט את הנתבעת בתשלום פיצויים בסך 1,597,107 שקלים, כאשר לאחר ניכויים של תגמולים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי, נותרו לו 422 אלף שקלים.


כמו כן, חויבה הנתבעת בתשלום שכר טרחת עו"ד בסך 100 אלף שקלים ובהוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים.

 

ת"א 23445-11-09