בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל החודש את תביעת אקו"ם נגד אתר האינטרנט "כל אל – ערב בע"מ" בגין הפרת זכויות יוצרים, לאחר שהאתר הציע הורדה של שירים המוגנים על ידי האגודה.
בתביעה, אשר הוגשה גם על ידי אגודה דומה הפועלת בצרפת, טענו התובעות כי חברת כל אל-ערב בע"מ, העוסקת בין השאר בהוצאה לאור בשפה הערבית ומפעילה אתר אינטרנט, העתיקה 20 יצירות מוזיקליות המוגנות על ידן, ושידרה אותן לציבור הרחב מבלי לבקש רשותן, ומבלי לשלם תמלוגים.
הורדה מהירה של שירים מוגנים
תביעתן הוגשה בגין הפרת זכויות יוצרים ועתרה לאסור על הנתבעת שימוש ביצירות, ולחייב אותה בפיצויים ללא הוכחת נזק בסך של מיליון שקלים.
לתמיכה בטענותיהן, הביאו התובעות שני עדים מטעמן. האחד, חוקר פרטי המספק שירותי מידע לאקו"ם, מסר בעדותו כי לאחר חקירה יסודית של אתר הנתבעת, נראה כי האתר מציע שירים וקליפים בשפה הערבית אשר ניתנים להורדה בקלות, תמורת תשלום, למחשב האישי. העד הגיש לביהמ"ש סרטון המדגים כיצד הצליח להוריד את היצירות המוגנות, למחשבו האישי.
בנוסף על עדותו, הובא לעדות מטעם התביעה גם מלחין ומעבד מוזיקלי, אשר הגיש חוות דעתו לביהמ"ש שם זיהה את היוצרים המקוריים של השירים שהועתקו.
על מנת להוכיח כי הזכויות על היצירות אכן שייכות לתובעות, הביאה אקו"ם את עדותה של מנהלת המחלקה האינטרנטית באגודה, אשר טענה כי היא בדקה באופן יסודי את היצירות הנדונות, וכי לאחר שלושה שלבי חיפוש במאגר אקו"ם, וכן במאגר התובעת הנוספת, נמצא כי 20 היצירות הינן מוגנות על ידן, והן מחזיקות בזכויות באופן בלעדי.
מנגד, טענו בעלי החברה, כי לפני השמעת השירים והעלאתם לאתר, החברה מקבלת כתבי ויתור מיוצרי השירים, אשר למעשה מוותרים על זכויותיהם ביצירות ומעבירים אותן לחברה. על כן, לפיו אין מדובר בהעתקה, אלא בהפצה חוקית כאשר החברה מחזיקה בזכויות השירים שניתנו לה על ידי היוצרים בעצמם. עוד לדברי הנתבעת, כתב הוויתור הינו תנאי מקדים לאלה המעוניינים להעלות את יצירותיהם לאתר, והורדה של שיר אינה מתאפשרת בלעדיו.
כמו כן, טען בעל החברה, כי היצירות הנדונות הינן יצירות ממדינות ערב, ולכן יכול להיווצר מצב בו הזכויות משותפות לשני הצדדים, וכן מכורח העברת הזכויות אל החברה מהיוצרים בעצמם.
מי מחזיק בזכויות היוצרים?
על מנת להכריע בתביעה, קבע השופט כי ראשית עליו לקבוע למי נתונות הזכויות בשירים הנדונים. לאחר בדיקה מקיפה של הראיות והעדויות שהובאו בפניו, קבע השופט כי הזכויות נתונות לתובעות, בין היתר לאור העובדה כי היצירות רשומות בארגון הגג CISAC המאגד תאגידי זכויות יוצרים ממדינות שונות.
לעומת זאת, לא עלה בידי הנתבעת להוכיח את טענותיה בדבר כתבי הוויתור, והיא אף לא תרגמה את ההסכם היחיד שצורף לתצהיר אשר לאחר בדיקה מעמיקה נמצא כי הוא אינו מוכיח דבר. כמו כן, עדות בעל החברה לא נמצאה מהימנה.
יתרה על כך, בסופו של המשפט נמצא כי הנתבע היה מודע לגמרי לזכויות התובעות, ואף שלח מייל לבא כוח אקו"ם באמצעות עובדת החברה, כאשר היא מתלוננת בפניו על הזמן הממושך שלוקח להמציא אישורים על יצירות מוזיקליות.
יש לך שאלה?
פורום דיני אינטרנט | זכויות יוצרים באינטרנט
פורום זכויות יוצרים במוזיקה ואמנות
לפי כל אלה, קבע השופט כי אכן מדובר בהפרת זכויות יוצרים, והוציא צו מניעה נגד החברה שאוסר עליה להשמיע או לעשות כל שימוש ביצירות המוגנות. כמו כן, חייב השופט את הנתבעת בפיצוי בסך 75 אלף שקלים בלבד, כאשר הוא מציין כי הסכום הגדול שנתבע על ידי התובעות הינו גדול מידי.
ת"א 60240-05-12