בית משפט השלום בירושלים קיבל החודש שתי תביעות בגין לשון הרע שהוגשו על ידי שני שכנים שמתנהל ביניהם סכסוך רב שנים.


בין הצדדים לתביעה, ישנו סכסוך ארוך מאוד, שתחילתו אי שם בשנת 1990, אשר ניצת בין הוריהם של הצדדים. התובע בתביעה העיקרית מתגורר בדירה שמצויה מתחת לדירת הנתבעת, והגיש תביעתו נגדה בגין לשון הרע, לאחר שלטענתו היא קיללה אותו נמרצות והכפישה את שמו בפומבי.

 

קראה לתובע "ג'יגולו" לפני כל תושבי השכונה 


לפי כתב התביעה שהגיש, טען התובע כי כאשר ביצע עבודות חפירה כדי לאטום את דירתו, החליטה הנתבעת, יחד עם אמה, להזמין משטרה אשר תעצור את העבודות. לטענתו, מרגע שהגיעו השוטרים, לא הפסיקה הנתבעת לקלל אותו בביטויים פוגעניים שונים, ואף כינתה אותו בכינוי המשפיל "ג'יגולו" וזאת לפני כל תושבי הבניין והשוטרים שהגיעו למקום.


התובע הגדיל לעשות והגיש לביהמ"ש דיסק עם צילום וידאו של השתלשלות האירועים, שם נראית הנתבעת כשהיא צועקת לעברו ומקללת אותו ללא הרף, תוך השמעת ביטויים פוגעניים והתייחסות לכך שהוא מתגורר עם אישה המבוגרת ממנו.


מנגד, הכחישה הנתבעת את הטענות, וטענה שהסרטון נערך ו"בושל" על ידי התובע, אשר הכפיל את המילה "ג'יגולו" לאורך הסרטון. עוד טענה כי ממילא אין במילה הזו משום הטלת דופי אלא הבחנה כי התובע מתגורר עם אישה המבוגרת ממנו במספר שנים לא מבוטל.


לבסוף, טענה התובעת כי הדברים נאמרו מתוך כעס על מעשיו של התובע, וכתגובת נגד לקנטור מצדו.


השופטת לא קיבלה את טענותיה של הנתבעת, וקבעה כי בהחלט ניתן לראות בסרטון שהתובעת לא בוחלת באמצעים ועושה הכל על מנת להשפיל את התובע, וזאת תוך כינויי גנאי שהושמעו בצעקות רמות לפני השכונה כולה. השופטת פסקה כי התנהגות הנתבעת עלתה לכדי לשון הרע.


אולם בזאת לא תם ונשלם המשפט, שכן בתגובה הנתבעת הגישה תביעה נגד התובע וחברו.

 

המנגל מהווה מטרד 


בתביעתה, שהוגשה יחד עם אמה, טענה הנתבעת כי הנתבעים קיללו אותה באותו מעמד במילים קשות ביותר כמו – "זונה" ו-"שרמוטה", כמו כן, כינו אותה בכינו "לסבית" המשפיל לטענתה. כמו כן, טענה התובעת כי בנוסף על הקללות, דחפו הנתבעים אותה ואת אמה, שהינה אישה מבוגרת.


עוד האשימו התובעות את הנתבעים בהסגת גבול, כאשר הנתבע החליט לבצע עבודות חפירה בחצר ביתן. לבסוף, טענו כי הנתבעים עושים "על האש" כדרך קבע מתחת לחלון ביתן, דבר אשר מהווה מטרד עבורן.


הנתבעים לא הגישו כתב הגנה, והשופטת התייחסה לכך כאילו הודו במעשים וקיבלה את התביעה. בפסק הדין, קבעה השופטת כי הנתבעים הסגו גבול וביצעו חפירות בחצר הפרטית של התובעות, ללא אישור. כמו כן, קבעה השופטת כי ההבדל בין מטרד לבין התנהלות בתום לב, הינו בכמות הפעמים שנעשה המעשה. לדבריה, כמות הפעמים שעשו הנתבעים מנגל מתחת לביתן של התובעות עוברת את גבול הטעם הטוב, ומהווה מטרד. לבסוף, קבעה כי התנהלותם כלפי התובעת עולה גם היא לכדי לשון הרע. 

 

יש לך שאלה? 

פורום ייצוג משפטי בכתב תביעה וכתב הגנה
פורום סכסוכי שכנים


לבסוף, קבעה השופטת כי בתביעה העיקרית, תשלם הנתבעת פיצוי לתובע בגין לשון הרע בסך של 70 אלף שקלים, וכן הוצאות משפט בסך 15 אלף שקלים.


בתביעה הנגדית, קבעה השופטת כי הנתבעים ישלמו פיצוי לתובעות בגין לשון הרע בסך של 170 אלף שקלים, ופיצוי בגין הסגת גבול בסך 30 אלף שקלים. כמו כן, הגבילה השופטת את הנתבעים לעשות "על האש" רק פעם בשבוע, וחייבה אותם להודיע על כך מראש לתובעת. מאחר והנתבעים לא הגישו כתב הגנה, קבעה השופטת כי הם ישלמו הוצאות משפט מופחתות בסך 5,000 שקלים.