בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע בשבוע שעבר (יום ד') כי פרופסור שלא עמד בהתחייבותו לשוב ללמד באוניברסיטת בן גוריון לאחר שנת שבתון, ישלם לה פיצויים בסך 210,510 שקלים.


על פי כתב התביעה, החל משנת 1998 עבד הנתבע באוניברסיטה כחבר סגל אקדמי בכיר. בחודש ספטמבר 2003 ביקש לצאת לשנת שבתון בחוץ לארץ החל מחודש אוקטובר 2003 ועד לאוקטובר 2004. באותה העת חתם על התחייבות שימשיך ללמד באוניברסיטה לאחר שנת השבתון למשך שנה אחת לפחות ולא, יצטרך להחזיר את כל התשלומים שקיבל עבור שנת השבתון.


האוניברסיטה אישרה את בקשתו. כמה חודשים לאחר יציאתו לשבתון שלח הנתבע בקשה לחופשה ללא תשלום מיד בתום השבתון, למשך חמישה חודשים וגם בקשה זו אושרה. לאחר מכן ביקש לקבל חופשה נוספת ללא תשלום עד לחודש אוגוסט ונענה בחיוב. כמה חודשים קודם לכן, התקבל הנתבע כחבר סגל באוניברסיטת קליפורניה.


באותה העת גילה הנתבע כי אוניברסיטת בן גוריון איננה מתחייבת להעניק לו קביעות והחליט שאינו מוכן לחזור לעבודה כמרצה בסגל הבכיר. או אז הציע לחזור לעבוד למשך שנה כמרצה מן החוץ או כמרצה אורח ומשנדחתה הצעתו, לא חזר ללמד באוניברסיטה.

 

בתגובה הגישה האוניברסיטה תביעה נגד המרצה להשבת התשלומים שקיבל בשנת השבתון בסך 210,510 שקלים ואילו הנתבע הגיש תביעה שכנגד לתשלום זכויות המגיעות לו לדבריו.


האוניברסיטה: המרצה היה במגעים לגבי עבודה במוסד אחר


התביעה טענה כי הנתבע לא עמד בהתחייבותו כאשר לא שב לעבודה כפי שסוכם בחוזה, ועל כן יש לראות בו כמי שבחר להתפטר מעבודתו והפר את החוזה. מכאן שעליו להשיב את הכספים שקיבל עבור שנת השבתון. בנוסף טענה כי עבודתו של הנתבע באוניברסיטה בקליפורניה ומגעיו לגבי המשך ההעסקה שם, מעידים על כך שלא הייתה לו כל כוונה לחזור ללמד אצלה.


עוד טענה התביעה כי היא איננה מחויבת להעניק קביעות לתובע אך למרות זאת פעלה במטרה לעשות כן, בעוד שהנתבע מצדו הערים קשיים וניתק את יחסי העבודה עמה.


לטענת התובע, האוניברסיטה פעלה בצורה בלתי ראויה ובלתי מקצועית כאשר לא דאגה להבטיח לו את הקביעות ועל כן פנה לחפש משרה קבועה במוסד אקדמי אחר. יתרה מכך טען כי האוניברסיטה הפנתה עורף לכל מאמציו לחזור ללמד בין כתליה במתכונת שונה, והתעקשה כי יוותר על מקור פרנסתו היחידי באותה העת ויחזור ללמד אצלה בתאריכים ובתנאים שקבעה.


הנתבע הוסיף וציין כי לא סופק לו בעת חזרתו לארץ חוזה העסקה המגדיר את מעמדו, לכן סבר כי הופסקה עבודתו והוא הבין מכך שפוטר.


בתביעה שכנגד דרש הנתבע פיצוי כספי על עלות כרטיסי הטיסה לו ולבני משפחתו, פיצויי פיטורין והוצאות נוספות על נסיעות לארץ בסך כ- 190,000 שקלים. כמו כן, ביקש לפדות את כספי קרנות ההשתלמות וקרנות אחרות להן הוא זכאי.


האוניברסיטה טענה כי הנתבע אינו זכאי לפיצויי פיטורין משום שהוא זה שסירב לחזור לעבודה, ומשמעות הדבר שהתפטר, אולם הסכימה לשחרר את קרנות ההשתלמות.


ביהמ"ש: הנתבע סירב לחזור לעבודה ולכן לא יקבל פיצויים


בית המשפט קבע כי טענתו של הנתבע כי חזרתו לעבודה היתה מותנית בקבלת הקביעות, משוללת יסוד וכי הפר את התחייבותו להשלים שנת הוראה בתמורה לחופשה שקיבל. לפיכך קבעה השופטת כי על הנתבע להשיב לאוניברסיטה את התשלומים שקיבל בעבור שנת השבתון בסך של 210,510 שקלים, בצירוף הוצאות משפט בסך 15,000 שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום פיצויי פיטורין
פורום התפטרות, התפטרות עקב מצב בריאותי


השופטת דחתה באופן חלקי את התביעה שכנגד ופסקה כי בשל התפטרותו, לא זכאי הנתבע לתשלום פיצויי פיטורין, ואף קבעה כי אינו זכאי להחזרי הוצאות בעבור כרטיסי הטיסה. יחד עם זאת החליטה השופטת לאשר את תביעתו של הנתבע על החזר הוצאות, בגין תקופה בה הוזמן להיות מרצה אורח באוניברסיטה. על כן קבעה כי האוניברסיטה תשלם לנתבע 55,870 שקלים.


עב 1678/08
עב 3389/09