בית משפט השלום בתל אביב פסק בשבוע שעבר (יום ה') פיצויים בסך 50,000 שקלים לצעיר שלא הורשה להיכנס למועדון בהרצליה בשל צבע עורו.
לטענתו של התובע הוא הגיע בחודש ינואר 2012 בשעת לילה למועדון שבבעלות הנתבעים, שם נשאל על ידי הסלקטורית האם הוא מופיע ברשימת המוזמנים. הוא השיב שלא ידע שיש צורך בהזמנה, אך הסלקטורית התעקשה שרק אם יישלח אליה מסרון עם שמו, תסכים להכניס אותו.
החברים נכנסו אך התובע נותר בחוץ
באותה העת, אפשרה לשני חבריו של התובע, בעלי עור בהיר משלו, להיכנס ללא כל בקשה להציג הזמנה או מסרון. בשלב זה נותר התובע מחוץ למקום כאשר הוא חש מושפל ומתוסכל. הוא טען כי עבר אפליה על רקע מראהו המזרחי וצבע עורו.
הנתבע השלישי טען כי בשל ההשתהות בהגשת כתב התביעה, נגרם לו נזק ראייתי והצהיר כי אין לו כל קשר למועדון ולמתרחש בו משום שמכר את מניותיו במועדון לנתבע השני כבר בשנת 2009. לטענתו, הנתבע השני לא הסדיר את ההעברה בפני רשם החברות ולכן נותר שמו ברשימת הבעלים. עוד הסביר כי גם כאשר לקח חלק פעיל בניהול המועדון, היה אחראי על טיפול בענייני כספים בלבד ולא היתה לו כל נגיעה לאופן כניסת המבלים למקום. על כן טען הנתבע השלישי כי אין עילה לתביעה כלפיו.
בנוסף דחה הנתבע השלישי את הטענה לפיה הופלה התובע על רקע צבע עורו והצהיר כי באותו הערב, התקיימה במקום מסיבה פרטית המיועדת למוזמנים בלבד וכי התובע לא הופיע ברשימת המוזמנים ולכן לא נכנס.
בתצהיר שמסר חברו של התובע שנכח איתו בכניסה למועדון ביום המקרה, תיאר את עובדות המקרה בדומה לתיאורו של התובע והסביר כי ראה כיצד הסלקטורית דרשה מהתובע לקבל מסרון שיאשר את היותו מוזמן למסיבה וסירבה להכניס אותו. עוד תיאר כיצד כמה דקות לאחר מכן ביקש בעצמו להיכנס למועדון והיא הסכימה להכניס אותו מיד וללא כל דרישה למסרון.
הסלקטורית קיבלה הנחיות לסנן את מי שלא נראה לה
הנתבע השני ציין בעדותו כי אכן רכש את המניות מהנתבע השלישי והסביר שנפלה טעות בדיווח אל רשם החברות ולכן נותר שמו של הנתבע השלישי ברשימת הבעלים במועדון. כשנשאל אילו הוראות קיבלה הסלקטורית השיב שנאמר לה: "לא להכניס למועדון אנשים שלא נראים לה בעין".
לאחר ששקל את טענות הצדדים קבע השופט כי עדותם של התובע וחברו אמינות ופסק כי אכן הופלה התובע בכנסה למועדון בניגוד לחוק איסור אפליה בכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים.
יש לך שאלה?
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
השופט הדגיש כי תופעת האפליה הינה תופעה פסולה ומבזה שיש להילחם בה בכל הכוח. על כן פסק השופט כי הנתבע השני, יחד עם הנתבעת הראשונה, חברת היזמות שבבעלותו, יחויבו לשלם לתובע פיצויים בסך 50,000 שקלים, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 6,000 שקלים.
באשר לנתבע השלישי, החליט השופט להסיר ממנו את האחריות לאירוע, בהתאם לנסיבות, וקבע כי לא יחויב לשאת בפיצויים.
תא"מ 45828-04-12