בפסק דין שניתן לאחרונה, הרשיע שופט בית משפט השלום שני חברים שהואשמו בגניבת אופניים, וזאת למרות שההגנה ניסתה להפיל את המשפט כולו על העובדה שהשופט גילה את ניסיון אחד הנאשמים לשקר על דוכן העדים, בעקבות ידיעתו האישית בעניין.
לפי כתב האישום, שני הנאשמים ביקשו, במרץ 2008, לגנוב אופני הרים. האחד, חובב רכיבת אופני הרים, והשני, חברו הקרוב אשר ביקש לסייע לו לקבל את מבוקשו, ומבלי שיידע דבר וחצי דבר על אופניים.
שני הנאשמים מצאו באתר אינטרנט המציע אופני הרים למכירה, אדם שביקש למכור אופני הרים מקצועיות ויקרות. הנאשם הראשון, חובב הרכיבה, טלפן אל המוכר ובירר עמו פרטים. לאחר חילופי דברים ביניהם קבעו להיפגש.
לפגישה הגיע חברו הנאמן של הנאשם הראשון, וביקש מהמוכר "לעשות סיבוב" כדי לבדוק את מצב האופניים, ואם כדאי לו לרכוש אותם. המוכר נעתר לבקשתו, ובתמורה קיבל לידיו כערבון את תיקו של הנאשם שהכיל, כך חשב, את הטלפון הסלולרי שלו ואת ארנקו.
קורבן העבירה: קצין מצ"ח לשעבר
המוכר נשאר עם התיק בידו והנאשם רכב על האופניים לבלי שוב. הנאשמים חשבו שהצליחו בתחבולתם, אולם לא ידעו כי הקורבן לעבירה הינו קצין מצ"ח בעברו, ולא אדם אשר יוותר בקלות לאחר שנפל לתחבולה שכזאת. הוא גילה כי הטלפון שהושאר בתיק הינו למעשה טלפון סלולרי ישן וחסר ערך, בדק במשטרה את המספר וכך עלה על עקבותיו של הנאשם, חובב רכיבת ההרים.
אולם, המוכר לא נפגש עם הנאשם הראשון אלא עם השני, ועל כן, החליט לרדת לשורש העניין, כאשר הוא בטוח כי יש קשר בין שני הנאשמים. לאחר בדיקה יסודית באינטרנט, בתוך פורומים מיוחדים לרוכבי אופני הרים, גילה המתלונן כי אותו נאשם מנסה למכור את חלקי אופניו היקרים. מאחר ומדובר היה בחלקים נדירים, זיהה מיד המתלונן את אופניו המפורקים ופנה בתלונה למשטרה.
הנאשמים מצדם טענו לחפותם המלאה, כפרו בהאשמות, והטיחו בפני בית המשפט כי הם קורבנות אומללים לפרשיה קפקאית.
במהלך הדיונים הביא המתלונן הוכחות, ועדים רבים כאשר רובם ככולם חושפים את אשמתם של הנאשמים, ומעידים בבירור על מעורבותם בפרשה.
מנגד, התעקשו הנאשמים על חוסר מעורבותם בפרשה, והביעו תדהמתם על ההסתבכות בה על לא עוול בכפם. לטענתם, המתלונן נטפל אליהם לאחר שאחרים גנבו את אופניו, ואין להם שום קשר לעניין.
השופט תופס את הנאשם "על חם" בניסיון להטעות את ביהמ"ש
במהלך חקירתו של הנאשם, חובב הרכיבה, הוא טען כי ההוכחה לחוסר אשמתו מצויה בהקלטת שיחה בה התייעץ לגבי צביעת האופניים לצבע ייחודי. שם שאל הנאשם לגבי אופניים מדגם M5 ולא בגודל S כמידת האופניים הגנובות. אולם, בתשובתו לא ידע הנאשם כי הוא למעשה מפליל את עצמו. השופט, אשר במקרה הינו בקיא בענייני אופני הרים, שאל אותו האין זה נכון כי האות M המצויה בשם הדגם כפי שהתייחס אליה בשיחה אינה מציינת מידת גודל אלא את החומר ממנו הן עשויות. בעקבות ידיעתו של השופט, הנאשם נאלץ לחזור בו מדבריו, והודה כי הינו מודע למשמעות האמיתית של שם הדגם שנאמר במהלך השיחה.
בתגובה, טענה ההגנה כי אין זה ראוי שהשופט ישתמש בידע האישי, והרי זה אסור מבחינת החוק. השופט החזיר תשובתו וקבע כי ההגנה היא זו שביקשה להוכיח באמצעות דברים אלו את חפותו של הנאשם, ויתרה מכך, גם אם השופט בעצמו היה מביא את הדברים, אין מקום לזכות את הנאשם בפרס לאחר שניסה להטעות את בית המשפט, כאשר הוא סומך את ידיו על העובדה שאף אחד לא ישים לב לטעות.
לבסוף, קבע השופט כי עלה בידי התביעה להוכיח את אשמתם של הנאשמים, וכי אין שום סיבה כי השופט יתעלם לחלוטין מאשמתם הברורה או מניסיונם הברור להטעות את ביהמ"ש רק בשל העובדה כי הוא מבין כמה דברים באופני הרים.
יש לך שאלה?
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום עבירות רכוש | גניבה | פריצה
השופט הרשיע את הנאשמים בביצוע גניבה בתחבולה ובקשירת קשר לביצוע עוון, ואף שיבח את משטרת ישראל על פעולתה ואת התביעה על החקירה היסודית וניהול התיק ברצינות ובמקצועיות.
לדבריו, אפילו שמדובר בתיק לכאורה פשוט של גניבת אופניים, אל לבית המשפט להתעלם מהעובדה כי מדובר בעוקץ ובעבירת גניבה מכוערת ומקוממת.
ת"פ 35678-10-11
.JPG)
