בית משפט השלום בתל אביב פסק השבוע (יום א') בתביעתה של אישה שנאלצה לעבור כריתת רחם לאחר לידת תאומים בעקבות קרע שנוצר ברחם במהלך הלידה והתגלה רק מאוחר יותר. השופט קיבל תביעתה באופן חלקי בלבד, ופסק פיצויים נמוכים בהרבה מאלו שתבעה בתחילה.
הגיעה לבדיקות שגרתיות והובהלה לחדר לידה
במרץ 2008, הגיעה התובעת, כבת 36, לבדיקות שגרתיות בבית החולים כשהיא בשבוע ה-36 להריונה ונושאת תאומים ברחמה. במהלך הבדיקות גילו הרופאים כי למעשה תהליך הלידה כבר החל והיא הובהלה לחדר לידה. הלידה הראשונה עברה ללא בעיות ובלידה טבעית, אולם בלידה של התאומה השנייה גילו הרופאים כי חבל הטבור נכרך סביב צווארה. הרופאים הצליחו לשחרר אותה מחבל הטבור ויילדו אותה בלידת ואקום, כשהיא בריאה ושלמה.
אולם, בכך לא תמה הפרשה העגומה. לאחר הלידה, חלה הידרדרות במצבה הכללי של התובעת, כאשר לחץ הדם צנח יחד עם רמת ההמוגלובין בדם. הרופאים ייצבו את מצבה ושלחו אותה לבדיקות נוספות אשר חזרו תקינות. אלא שהתובעת המשיכה להתלונן על כאבים עזים בבטנה ועל נפיחות מוגזמת. לאור תלונותיה ערכו הרופאים פענוח מחדש של צילום חלל הבטן שפוענח כתקין, וגילו כי ישנו נוזל חופשי בחלל בטנה. לאחר בדיקות ספציפיות יותר נמצא קרע ברחמה באורך של כ-9 ס"מ. לאחר הגילוי, כרתו הרופאים את רחמה של התובעת.
התובעים: הצוות הרפואי היה צריך לבצע ניתוח קיסרי
בתביעתם, טענו התובעת ובן זוגה כי הרופאים פעלו ברשלנות בלידה וגרמו לקרע בעת השימוש בוואקום בלידת העובר השני. לטענתם, שגו הרופאים כאשר לא שלחו את התובעת מיד לניתוח קיסרי, ובחרו ליילד באופן טבעי למרות הסיכונים שבלידה כזו ואחרי שראו כי חבל הטבור נכרך סביב צווארה של התאומה השנייה והעמיד אותה בסכנת חיים.
התובעים תמכו טענותיהם בחוות דעת מומחה שטען כי לאור העובדה שהתובעת עברה 6 לידות קודמות, ולאור ריבוי במי השפיר שאובחן במהלך הריונה, הרופאים היו צריכים לסווג את הריונה כהיריון בסיכון גבוה, ולבצע את הלידה כולה בניתוח קיסרי מבלי בכלל לנסות לידה טבעית.
עוד הוסיפו התובעים כי לו היו מגלים את הקרע בשלב מוקדם יותר, ולא בבוקר שאחרי הלידה, יכולים היו לאחות את הקרע ולהימנע מכריתת הרחם. את תביעתם הגישו התובעים כנגד קופת חולים כללית, ועתרו לפיצויים בסך למעלה ממיליון שקלים בעבור נכות נפשית בשיעור של 70% של התובעת כפי שנקבעה בחוות דעת מומחה מטעמם; בעבור כאב וסבל; בעבור פגיעה באוטונומיה וכן בגין כאבו וסבלו של התובע השני, בעלה של התובעת.
הנתבעת: ההליך הציל את חייה של התובעת
מנגד, טענה הנתבעת, כי לא רק שלא פעלה ברשלנות אלא למעשה הצילה את חייה של התובעת. מיד כשאובחנה מצוקתה של התאומה השניה הוחלט ליילד אותה בלידת ואקום, לאור המלצתו של מיילד בכיר. הליך זה הציל את חיי התאומה כמו את חיי התובעת, אשר הייתה יכולה אף היא להינזק קשות מהסיבוך, והצוות הרפואי הצליח ליילד את התאומה כשהיא בריאה ושלמה לאחר שתי לחיצות בלבד בטכניקת הוואקום.
כמו כן, טענה הנתבעת כי מעולם לא הוכח כי ישנו קשר בין לידה באמצעות וואקום או כל לידה מכשירנית אחרת לבין קרע ברחם. מה גם שקרע כזה הוא נדיר ביותר וקשה מאוד לאבחן אותו.
לבסוף, טענה הנתבעת כי אין מקום לטענת התובעת לגבי גילוי מוקדם של הקרע ברחם, מאחר שמרגע שהוא נקרע באופן כזה ממילא לא ניתן לאחותו, וכל שניתן הוא להסירו כפי שעשו מיד עם הגילוי.
ביהמ"ש: רשלנות באבחון למרות שלא ניתן היה להציל את הרחם
לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות, קבע השופט כי למרות שלא היה ניתן להציל את הרחם לאחר שנמצא בו קרע גדול כל כך, הצליחה התובעת להוכיח כי איחרו הרופאים מאוד באבחונו. לדבריו, גם אם לא היה ניתן להצילו, האיחור באבחון גרם בראש ובראשונה למתח רב אצל התובעת, מתוך אי הידיעה והבלבול שחשה כאשר לא קיבלה תשובות לגבי כאביה העזים. לטענת הרופא, חוסר הידיעה נמשך זמן רב מידי, וזאת בעקבות פענוח לא נכון של צילום שנערך זמן לא רב לאחר הלידה.
בשל איחור זה, החליט השופט להיענות לתביעת התובעת ולפצותה. אולם, כאשר ניגש לקבוע את סכום הפיצוי, דחה השופט כמה מטענותיה העיקריות ביניהן הטענה שהשמיעה לגבי נכותה, שהועמדה לבסוף על 10% בלבד. השופט אף ציין את העובדה כי התובעת בעצמה סירבה לעבור בדיקות שונות אליהן נשלחה במהלך ההיריון אשר ביקשו לשלול סיכונים שונים, וכן סירבה לניתוח קיסרי שהוצע לה בשלב מוקדם.
כמו כן, דחה את תביעת בעלה לפיצויים, כאשר לא עלה בידו להוכיח שנגרם לו נזק נפשי או פיזי כלשהו בעקבות ההתרשלות שנקבעה.
יש לך שאלה?
פורום רשלנות רפואית בלידה
פורום רשלנות רפואית באבחון
לבסוף, העמיד השופט את סכום הפיצויים בגובה של 60 אלף שקלים בלבד עבור כאב וסבל שנגרמו לתובעת ועבור הפסדי שכר. בנוסף, חויבה הנתבעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקלים.
.jpg)
.jpg)
