בית המשפט המחוזי בבאר שבע דן בשבוע שעבר (יום ה') בתביעתם של זוג הורים ובנם כנגד משרד הבריאות והצוות הרפואי בגין רשלנות, לאחר שבנם נולד עם מום קשה, ככל הנראה בעקבות הקשר הגנטי בין ההורים. ביהמ"ש דחה את התביעה וקבע כי למרות שהוכחה רשלנות, לא הוכח קשר סיבתי בינה ובין לידת הבן.
בשנת 1994 נישאו התובעים - בני דודים מדרגה ראשונה. לאחר נישואיהם הם הביאו ילד לעולם שנולד עם מום בשם BBS אשר בין השאר מאופיין בריבוי אצבעות, השמנת יתר, פיגור שכלי, ליקוי ראיה חמור ועוד.
ההורים הגישו תביעתם יחד עם בנם, אולם לאור העובדה שהתביעה התיישנה, בית המשפט הסכים לדון בתביעתו של הבן בלבד.
התובע: לו ידעו ההורים על המום היו מבצעים הפלה
באמצעות בא כוחו, טען הבן כי אם הוריו היו יודעים על המום לפני לידתו, היו מבקשים להפסיק את ההיריון, ואף מקבלים אישור לעשות זאת על ידי הוועדה להפסקת היריון. לטענתו, הצוות הרפואי, כמו גם משרד הבריאות, התרשלו בתפקידם ולא הפנו את הוריו לייעוץ גנטי כנהוג במקרים בהם ההורים הינם קרובי משפחה.
עוד טען התובע כי הוריו אף לא נשלחו ולו לבדיקה יסודית אחת, והרי בדיקה שכזאת הייתה מיד מגלה את המום המדובר, ומאפשרת להורים לדון באפשרויות העומדות בפניהם.
הנתבעים: האם לא גילתה לרופאים על המחלות הגנטיות במשפחתה
להגנתם, טענו הנתבעים, הצוות הרפואי ומשרד הבריאות, כי בתקופה המדוברת לא היתה הוראה מפורשת להפנות בני זוג קרובי משפחה, לייעוץ גנטי, כאשר אין עדות לתסמין חשוד נוסף. הנתבעים אף האשימו את אם התובע בכך שסיכלה למעשה את האפשרות לאבחון מדויק של המום כאשר לא גילתה להם על מחלות גנטיות שעוברות במשפחתה, וזאת מאחר ולא הייתה מודעת אליהם.
אולם יתרה מכך, טענו הנתבעים, האם לא מסרה מידע גם בהריונות הבאים, לאחר הולדת התובע, למרות שאז כבר ידעה היטב על המום ועל משמעותו. לפיכך, הגיעו הנתבעים למסקנה הבלתי נמנעת, לדעתם, כי הורי התובע לא היו בוחרים לבצע הפלה גם לו הייתה ניתנת להם האפשרות לעשות זאת בשלב מוקדם.
לבסוף, טענו הנתבעים כי בכל מקרה אם התובע סירבה לעבור בדיקות לשם איתור מומים, הכשילה את הרופאים באי מתן מידע על מחלות משפחתיות, וכן הציגה בפניהם מצג אשר לפיו לא ישקלו ההורים ביצוע הפלה בכל מקרה.
ביהמ"ש: הרופאים התרשלו בתפקידם אך לא יחויבו בפיצוי
בבואו לדון בפסק הדין, בחן השופט את תדריך משרד הבריאות לגבי הפנית הורים לייעוץ גנטי. מתוך התדריך נראה כי באותה תקופה היה על הנתבעים להפנות את בני הזוג לייעוץ שכזה ולו משום הסברה כי נישואים בתוך המשפחה מגבירים את הסיכויים ללידת עובר בעל מום.
לפיכך קבע השופט כי לאור התדריך ולאור ידיעתם הברורה כי בני הזוג הינם בני דודים מדרגה ראשונה, היה על הצוות הרפואי להפנות את ההורים לבדיקות גנטיות ואף לדון באפשרות של מומים בעובר.
יחד עם זאת, קבע השופט כי לפי הראיות ועדויות הצדדים נראה כי בכל מקרה הורי התובע לא היו מבצעים הפלה, ולכן לא ניתן לקבוע כי רשלנות הרופאים הובילה ללידתו של התובע, אלא דווקא רצון ההורים שלא לבצע הפלה.
יש לך שאלה?
פורום רשלנות רפואית בלידה
פורום רשלנות רפואית באבחון
לפי כל אלה, קבע השופט כי לא יחויבו הנתבעים בפיצוי התובע, למרות התרשלותם, וכי התביעה נדחית. לבסוף, הוסיף השופט כי למרות דחייתה של התביעה, לא ישלם התובע הוצאות הנתבעים לאור העובדה כי נקבעה התרשלות מצדם.
.jpg)
.jpg)
