בית משפט השלום בתל אביב דן בשבוע שעבר (יום ה') בסכסוך שכנים רגיש, לאחר שדיירי בניין הגישו תביעה כנגד שכנתם שלטענתם זיהמה וטינפה את אזור הבית המשותף. השופטת מצאה פתרון עדין לסכסוך, ולא חייבה את הנתבעת בפיצוי.
אגירה כפייתית שפוגעת באיכות חייהם של הדיירים
הנתבעת לוקה בהפרעת אגירה כפייתית אשר גרמה לה להפוך את הבניין המשותף בו היא מתגוררת למגרש גרוטאות פרטי. דיירי הבניין, אשר נאלצו לחיות כך זה זמן רב, נואשו מפניותיהם הרבות אליה והגישו תביעה כנגדה בבית המשפט לתביעות קטנות, כאשר לאחר בחינת התביעה הרגישה והסבוכה, החליטה השופטת להעביר את הדיון לבית משפט השלום.
החפצים מדיפים ריח רע ומלאים במזיקים
בתביעתם, טענו הדיירים כי הפרעתה של הנתבעת יצאה מכלל שליטה, והם נאלצו להתמודד עם חפצים וגרוטאות פזורים בכל פינה, החל בחצר הבניין וכלה במקלט המשותף ובחדר המדרגות. לטענתם, החפצים והגרוטאות השונות מזמנים אליהם מזיקים ומדיפים ריח רע ובלתי נסבל.
התובעים הגישו תביעתם גם כנגד עיריית חולון אשר לטענתם לא ביצעה את תפקידה כראוי, והתרשלה בטיפול בנתבעת. לדבריהם, העירייה אמנם פינתה את האשפה מידי פעם אך לא בתדירות הנדרשת, ונתנה לאשפה לעלות על גדותיה ולשבש את מהלך חייהם התקין של שאר הדיירים. כמו כן, טענו התובעים כי העירייה לא פנתה לפסיכיאטר המחוזי ולא פעלה לאשפוז הנתבעת, למרות בקשותיהם ולמרות כי ברור כי מדובר במחלה נפשית אשר זקוקה לטיפול.
הנתבעת, שהתעקשה לייצג את עצמה בהליך, טענה כי אין זו אשמתה וכי היא לוקה במחלת נפש המונעת ממנה שיקול דעת.
הבניין פונה על ידי העירייה לפני ביקור השופטת
עיריית חולון טענה להגנתה, כי עשתה ככל שביכולתה על מנת לסייע לדיירים. לטענתה, היא פנתה בדרישות חוזרות ונשנות לנתבעת, נקטה בהליכים פלילים נגדה, הוציאה נגדה דרישות פינוי, ואף הוציאה דוחות לנתבעת. כל אלו לא עזרו במאומה, ויתרה מכך, ישנם עדיין הליכים פלילים אשר עומדים לנגדה כיום.
לצורך הבנה מלאה של טענות התובעים ביקרה השופטת במקום, אולם לפני ביקורה פינתה הנתבעת, בסיוע העירייה, את הגרוטאות והאשפה מפתח הבניין המשותף, כך שכאשר הגיעה השופטת למקום הבניין היה במצב סביר. יחד עם זאת, דווח לשופטת כי נדרשה משאית וחמישה פועלים כדי לפנות את האשפה.
ביהמ"ש: הנתבעת אינה יכולה לשלוט במחלתה
לאחר הביקור במקום ולאחר ששמעה את טענות הצדדים, קבעה השופטת כי אמנם מדובר בנזק לדיירים, וכי הנתבעת אכן פוגעת באיכות חייהם, אולם היא אינה עושה זאת מתוך זדון, אלא עקב מחלתה אשר אינה יכולה לשלוט בה. השופטת התרשמה כי מדובר באישה חמה וטובה שאף שכלה אחד מבניה בנסיבות טרגיות.
לאור נסיבותיה של הנתבעת, וכן לאור העובדה כי החלה בטיפול נפשי שאולי יסייע בידה להתגבר על מחלתה, הביאה השופטת את הצדדים למעין פשרה, כאשר הדיירים נאותו לוותר על הפיצוי הכספי, כנגד צו איסור שיינתן לנתבעת אשר יאסור עליה להניח חפציה בשטח המשותף.
במידה ולא תצליח הנתבעת לשמור על הסדר ולשלוט במעשיה, יוכלו התובעים לנקוט נגדה בהליכים בהוצאה לפועל או בבית המשפט.
לגבי התביעה נגד העירייה, קבעה השופטת כי עלה בידי העירייה להוכיח שעשתה ככל שביכולתה על מנת לצמצם את המפגע, ועל כן התביעה נגדה נדחית.
יש לך שאלה?
פורום בתים משותפים | תביעות למפקחת
פורום סכסוכי שכנים
בסיום דבריה, ציינה השופטת כי היא אמנם לא יכולה לרפא את הנתבעת ממחלתה, אולם היא מקווה כי צו איסור מעין זה, ירתיע אותה בעתיד וימנע ממנה לחזור על המעשים. לאור נסיבות המקרה וכדי שלא להלהיט את הסכסוך, לא חייבה השופטת את הצדדים בהוצאות משפט.
.jpg)
.jpg)
