בית משפט השלום בחיפה פסק בשבוע שעבר (יום א') לטובת קשיש כבן מאה אשר הגיש תביעתו כנגד האגודה למען החייל וכנגד מנהל סניף בנק. בית המשפט חייב את הנתבעים בהשבת כספו ובתשלום פיצויים לתובע.
בשנת 2009, לנוכח מצבו הפיסי והנפשי הירוד, הקרן לטיפול בחסויים מונתה לאפוטרופוס על התובע בהתאם לפסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה, וזאת לאחר שהתובע, כבן מאה שנים ניצול שואה ערירי, נמצא כשהוא מוטל ברחוב, מבולבל ומוזנח.
התובע מתעניין לגבי תרומה ל"אגודה למען החייל"
לאחר שפרשה חסותה על התובע, הגישה הקרן לטיפול בחסויים תביעה בשמו. לפי כתב התביעה, נטען כי בשנת 2007 ניגש התובע לסניף של האגודה למען החייל, והציג עצמו כאדם המבקש לתת תרומה כספית לאגודה, וביקש לשוחח עם אחד ה"קצינים". בשיחה בינו ובין נציג האגודה, סיפר התובע כי הוא חושש מאוד לכספו, בעקבות פריצה שאירעה בביתו, ומבקש למצוא מקום להפקידו על מנת שיהא מוגן מפני גניבה.
על פי כתב התביעה, ראו מיד נציגי האגודה את הפוטנציאל הגדול הטמון באיש קשיש בעל ממון, שאינו יודע מה לעשות עם כספו, ואף נראה מבולבל ובודד. על כן, ניצלו את ההזדמנות, וביקשו לקרב אליהם את התובע, ולרכוש את אמונו. לאחר מספר מפגשים חמים ביניהם, הגיע התובע כשבידו שקית עם שטרות בסך כולל של כ- 200 אלף דולר. נציג האגודה הסיע את התובע לסניף הבנק בו מתנהל חשבון האגודה, והפקיד את הכסף בחשבון. לדברי התובע, הוא לא היה מודע כלל לסכום הכסף שהיה מונח בתוך השקית, ופשוט הגיש את השקית כמו שהיא לנציג האגודה שטיפל בהפקדה.
התובע מבקש את כספו בחזרה
לאחר שהבין התובע כי כספו הופקד בחשבון האגודה, פנה באמצעות בא כוחו אל האגודה למען החייל בבקשה להשיב לו את כספו. אולם האגודה טענה כי בא הכוח אינו מייצג את רצונו האמיתי של התובע, והוא לתרום כספו. עוד טענה האגודה כלפי בא כוח התובע כי הוא פועל מתוך רצון להונות את התובע הקשיש, ולא מתחשב ברצונו האלטרואיסטי. טענות אלו, לפי כתב התביעה, לא עלו בקנה אחד עם הצעתו של בא כוח התובע אשר ביקש להציע מנגנון שישיב את הכסף ישירות לתובע.
נציגי האגודה מבקרים את התובע בביתו
יתרה מכך, טענה התביעה, לאחר פנייתו של התובע להשבת כספו, החלו לבקר נציגי האגודה בביתו וניסו לשדל אותו לחזור בו מפנייתו.
בנוסף, הגיש התובע תביעה כנגד מנהל סניף הבנק בו הופקד כספו בחשבון האגודה. לטענתו, מנהל הסניף הכיר את התובע כאשר הגיע לברר מה עלה בגורל כספו אשר הופקד לחשבון האגודה, ואף הוא גילה מהר מאוד את הפוטנציאל הכלכלי בתובע הקשיש. לפי התביעה, גם הוא ביקש לקנות את אמונו של התובע, ואירח אותו בסניף מספר פעמים. בחודש אוגוסט 2007, הבטיח מנהל הבנק לתובע כי יפקיד עבורו כספים לחשבון שיפתח למענו. בפועל, הופקדו כספים בסך 100 אלף דולר, ו-43 אלף שקלים.
מנהל הסניף טוען כי הכספים ניתנו לו במתנה
התובע בטח במנהל הסניף לחלוטין, ולא ביקש ולו אסמכתא אחת על הפקדת הכספים. זמן מה אחר כך, ביקש התובע שישיב לו את 43 אלף השקלים שהפקיד והוא אכן השיב לו אותם במלואם. אולם, את יתרת הכסף סירב המנהל להשיב לו בטענה כי אין בחשבונו דבר, וכי הכספים הוענקו לו כמתנה מידי התובע ולא לשם הפקדתם בבנק.
על פי טענות התובע, מנהל הבנק, כמו גם נציגי האגודה למען החייל, ניצלו את חולשתו, את מצבו הנפשי הרעוע בעת האירועים ואת גילו המופלג, ולקחו ממנו כספים רבים שלא כדין. לטענתו, למרות שידעו באופן ברור ומוחלט כי מדובר באדם מבולבל שאינו מודע באופן מלא למעשיו, נטלו ממנו כספים, מבלי לברר את נסיבותיו או מניעיו, ומבלי ליידע את לשכת הרווחה במצבו.
הנתבעים: הכל נעשה על פי חוק ולפי רצונו של התובע
הנתבעים להגנתם, לא הכחישו את קבלת הכספים, אולם טענו כי הכל נעשה כשורה ולפי החוק, וכי התובע ביקש להעביר להם תרומה. מנהל הבנק אף מסר עדותו לפיה, בין השניים נוצרה מערכת יחסים קרובה ומיוחדת וכי הוא אף אירח את הקשיש בביתו מספר פעמים.
ביהמ"ש: לא מדובר בתרומה או בהעברת מתנה
שופטת בימ"ש השלום, קיבלה טענות התובע במלואן וקבעה כי לא עלה בידי הנתבעים להוכיח כי קיבלו מתנה מידי התובע תוך גמירות דעתו בעניין, וכשהוא במצב שפוי ותקין. בנימוקיה להחלטתה, טענה כי לא נעלם מעיני הנתבעים מצבו המנטלי של התובע, כאשר הוא משמיע באוזנם את חששו מגניבת כספו, וכן אמירות לגבי חששו "מאדם דתי" המבקש לקחת את כספו.
עוד הדגישה השופטת כי לא מתקיימים יחסים מיוחדים בין הנתבעים לתובע, כמו הורים וילדים או קרובי משפחה וכו', ועל כן עליהם להוכיח מעל לכל ספק את העובדה כי אכן מדובר במתנה ללא תמורה. מנהל הבנק אמנם דיבר בעדותו על יחסים קרובים אולם לא הביא את אשתו למתן עדות, ולא הצליח להוכיח כי התובע אכן ביקר בביתו ולו פעם אחת וכי הוא קיבל את הכסף כמתנה ממנו.
יש לך שאלה?
פורום אפוטרופסות | זכויות קשישים | בעלי מוגבלויות
פורום ייצוג משפטי בכתב תביעה וכתב הגנה
לבסוף, קבעה השופטת כי הכספים נלקחו מהתובע שלא כדין, וחייבה את שני הנתבעים יחד להשיב לו את כספו בסך כולל של 292,713 דולר.
בנוסף, חייבה השופטת את האגודה למען החייל לשלם שכר טרחת עו"ד לתובע בסך 230 אלף שקלים, וכן 33 אלף שקלים בגין הוצאות משפט. מנהל הבנק הנתבע אף הוא חויב בתשלום בסך 120 אלף שקלים בגין שכ"ט עו"ד ו-16,580 שקלים נוספים בגין אגרת בית המשפט.