האם פרסום צילום במקומון של פוסט פוגעני שנכתב על ידי תלמידה, מהווה משום לשון הרע? האם כתבי המקומון יכולים לחסות תחת הגנת חופש הביטוי? או תחת הטענה כי בכתבתם ביקשו לגנות את התופעה? בשאלות מהותיות אלו דן החודש בית המשפט המחוזי מרכז, אשר קיבל לבסוף את ערעורו של המקומון.
התלמידה פתחה דף פייסבוק בשם מנהל בית הספר
תחילתן של השתלשלות האירועים במאי 2007. אז, פתחה תלמידת תיכון דף בפייסבוק תחת שמו של מנהל התיכון. בדף הפייסבוק המפוברק, כתבה התלמידה שירים פרי דמיונה ופוסטים המרמזים על התרחשות מינית בינו ובין שתי מורות בבית הספר.
המורות ההמומות הגישו תלונה במשטרה, אשר פתחה בחקירה ועלתה על עקבותיה של התלמידה. התלמידה הגיעה למנהל בית הספר בליווי הוריה והודתה על מעשיה. היא קיבלה, לאחר דיון בעניין, עונש חינוכי וחויבה לפרסם באופן אנונימי התנצלות על מעשיה. בנוסף, נאלצה התלמידה לשמש כחונכת לילדים המתקשים בלימודים למשך שנה שלמה.
לאורך כל ההליכים המשמעתיים, המורות לא היו מעורבות כלל בפרטי החקירה ובעונש שהוטל על התלמידה. הן פתחו במקביל בחקירה פרטית והצליחו לבסוף לגלות את זהותה.
פרסום כתבה על האירוע תוך ציון שמותיהן של המורות המעורבות
אולם, בכך לא תמה הפרשה. עיתון מקומי בעיר מגוריהן, פרסם כתבה שעניינה בתופעה הגוברת של תלמידים המנצלים את חופש הביטוי באופן ציני, ומפרסמים מאמריהם באינטרנט תחת שמות בדויים תוך פגיעה באחרים.
לכתבה, אשר פורסמה בעמוד הראשון והודגשה באמצעות מסגרת אדומה, צורף צילום מסך מתוך דף הפייסבוק המפוברק של התלמידה, בו ניתן לראות בבירור את שמותיהן של המורות, לצד הרמיזות המיניות הבוטות שנכתבו בו.
תביעת המורות נגד התלמידה והמקומון
המורות, הגישו תביעה בבית משפט השלום כנגד התלמידה עצמה וכן כנגד המקומון אשר פרסם את הדברים בעמוד השער, מבלי להתחשב בעובדה כי שמותיהן מתנוססות בגאון בלב הכתבה.
להגנתה, טענה התלמידה כי מדובר בפרסום חסר חשיבות של דף פייסבוק זניח, וכי קיבלה עונשה ממנהל בית הספר, ואילו המקומון טען מצדו כי מדובר בפרסום שנעשה בתום לב, ולא על מנת לפגוע במורות. לטענת המקומון, מטרת הכתבה היתה להראות סלידה מהתנהגות התלמידה ומהתופעה הגוברת של הניצול הציני של הרשתות החברתיות.
בימ"ש השלום: לשון הרע ופרסום מבזה ומשפיל
בית משפט השלום קבע לאחר שמיעת הצדדים, כי התלמידה עברה על חוק איסור לשון הרע, וכי דבריה מהווים פרסום פוגעני, אשר ביזה והשפיל את התובעות. לגבי המקומון, קבע ביהמ"ש כי למרות כוונתה הטובה של כותבת המאמר, לא היתה הצדקה לגלות את שמותיהן של המורות המעורבות בדבר, על לא עוול בכפן, ובמעשיה פגעה שוב, שלא לצורך, בכבודן ובשמן הטוב.
לבסוף, חויבו הנתבעות בתשלום פיצויים לתובעות בסך 12,500 שקלים לכל אחת, וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקלים.
ערעור המקומון למחוזי: הגנה תחת אמת בפרסום
המקומון סירב לקבל את פסק הדין, כפי שעשתה התלמידה, והגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי. בערעורו, טען המקומון כי שגה ביהמ"ש בהחלטתו, וכלל לא מדובר בלשון הרע. לפי בא כוחו, מדובר בכתבה ברורה מאוד אשר הביעה בבהירות את עובדת סלידתה של הכותבת מן המעשים.
לפיו, הכתבה העבירה מסר ראוי לציבור קוראיה, והביאה לידיעתם את הניצול הציני של חופש הביטוי על ידי הנוער. כמו כן, לטענתו, מדובר באמת בפרסום, שהרי כל העובדות שהובאו בכתבה, כמו גם צילום המסך, הינו אמת לאמיתה, שאף משרתת את הציבור ועל כן יש בכתבה משום אינטרס ציבורי.
הכתבה כביקורת קשה על מעשיה של התלמידה
בנוסף, בשום מקום במאמר לא נאמר כי דברי התלמידה הם נכונים או אמינים, ולהיפך לכל אורך הכתבה נכתבו דברי ביקורת קשים על האירוע הספציפי ועל התופעה המצערת בכללותה.
לבסוף, טען בא כוח המקומון, כי הדברים נכתבו מתוך רצון להגן על המעורבים בדבר, ומתוך רצון לגנות את התופעה ולהוקיעה. על כך, לדבריו, אין המקומון צריך להיענש.
ביהמ"ש המחוזי מקבל את הערעור: המקומון חוסה תחת הגנת אמת בפרסום
שופטת בית המשפט המחוזי קיבלה את ערעור המקומון, וקבעה כי אין בפרסום הכתבה משום לשון הרע. בנימוקיה להחלטתה, טענה השופטת כי עלה בידי המקומון להוכיח שהכתבה לא פורסמה על מנת לפגוע במורות אלא להיפך, על מנת להגן על כבודן.
כמו כן, קבעה השופטת כי הכתבה הינה בעלת חשיבות ציבורית בשל נושאה, ובשל הביקורת על התופעה הגוברת ולפיכך קבעה כי היא חוסה תחת הגנת אמת בפרסום.
יש לך שאלה?
פורום דיני אינטרנט | זכויות יוצרים באינטרנט
פורום ייצוג משפטי בכתב תביעה וכתב הגנה
לפי כל אלה, קבעה השופטת כי פסק הדין של בית משפט השלום בטלה לאלתר, ואף חייבה את המשיבות לערעור בתשלום שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקלים.
.jpg)
.jpg)
