בית משפט השלום בתל אביב, פסק החודש לטובת אדם אשר איבד את ראייתו בעין אחת כשהיה תלמיד כיתה י"א בישיבה תיכונית, וזאת לאחר שתלמיד אחר זרק עליו ספר. ביהמ"ש חייב את התלמיד הפוגע ואת הישיבה בתשלום פיצויים בסך כמיליון וחצי שקלים.


הקטטה הופסקה אך הספר הושלך על התובע ופגע בעינו 


לפי כתב התביעה, במרץ 2006, עסקו תלמידי הישיבה התיכונית בהכנות למסיבת פורים, כאשר הם מחולקים לקבוצות. אחת הקבוצות, אליה שויך התובע, ישבה בספריה לאחר שעות הלימודים. בשלב מסוים, החל ויכוח בין תלמיד אחר לבין התובע, כאשר בתחילה ניסה הנתבע "להציק" לתובע בדגדוגים וצביטות, אולם משלא נענה לו החל להכותו. בין השניים התפתחה מהר מאוד קטטה אלימה, שהופסקה על ידי שאר התלמידים במקום.


לאחר שנרגעו הרוחות יצא הנתבע מהספרייה ובדרכו החוצה זרק ספר על התובע. הספר פגע בעינו של התובע והוא איבד את ראייתו.


התובע הגיש תביעה נזיקית בבימ"ש השלום נגד התלמיד שפגע בעינו וכן כנגד הישיבה התיכונית בה למד והעמותה הקשורה אליה.

 

התובע: הפוגע היה כבן 17, בוגר ואחראי למעשיו 

 

בתביעתו, טען התובע כי התלמיד, שהיה אז כבן 17, היה כבר בוגר ואחראי למעשיו, וכי הוא צריך לתת את הדין על התקיפה. לטענתו, על אף שלא התכוון להטיל בו מום חמור שכזה, הוא עדיין היה צריך לצפות שתהיה פגיעה חמורה בעקבות השלכת ספר על פניו.


אצבע מאשימה הפנה התובע גם כלפי בית הספר, כאשר הוא מציין את העובדה כי מחנך הכיתה נכח במקום ולא עשה דבר על מנת להרגיע את הרוחות, כמו כן ציין, כי דלת הספריה היתה פתוחה לרווחה, ובוודאי היה ניתן לשמוע את המהומה שהקימו מחדר המנהל הסמוך. אולם, גם הוא לא התערב בעניין, כמו שאר הסגל החינוכי שהיה במקום. 

 

הנתבע: התובע אשם אף הוא באותה מידה ועליו לשאת באחריות 


להגנתו, טען הנתבע התוקף כי על ביהמ"ש להשית אשם תורם על התובע שהרי מדובר בקטטה, ולפיו הוא היה אף זה שהחל בה. עוד טען הנתבע, כי גם אם תוטל עליו האחריות, הוא אינו יכול להיות מחויב בדבר שכן היה תלמיד בעת האירוע, ומכאן שהיה מבוטח על ידי בית הספר, ועל כן בית הספר הוא זה שצריך לשאת באחריות הכספית. כמו כן, אנשי הסגל החינוכי שלא התערבו בקטטה, טענו כי מדובר בילדים בוגרים אחראים ואיכותיים, וכי הם לא היו סבורים שצריך להשגיח עליהם כל העת.


לבסוף, טענו הנתבעים כי ממילא לא מדובר בנכות בעלת משמעות תפקודית, שהרי התובע רואה בעין אחת, מתפקד כרגיל, קיבל רישיון נהיגה, ואף לומד לתואר אקדמי באדריכלות. כמו כן, ראייתו אמנם נפגעה, אולם עינו נותרה כשהייתה, ולא נגרם לו נזק חיצוני.

 

ביהמ"ש: אין מקום להטיל אשמה ואחריות על התובע 


השופט דחה את טענות הנתבעים וקיבל את טענות התובע במלואן. לפיו, גם אם הקניט התובע את הנתבע, וגם אם העליב אותו, אין מקום להצדקה של מעשה כזה, ואין מקום להשית על התובע אשם תורם, שכן הספר הושלך לעברו לאחר שהקטטה הסתימה ולא בעת הריב ביניהם.

 

הסגל החינוכי היה צריך להתערב באירוע 


בנוסף, קבע השופט כי הנתבע אכן צריך לשאת באחריות מעשיו, והוא היה בוגר מספיק בעת האירוע על מנת להבין את השלכות פגיעתו. גם הסגל החינוכי שנכח במקום, צריך לשאת באחריות, לפי השופט, שכן איש מהם לא הגיב לאירוע, לא ניסה להפריד, ולא שם ליבו להסלמת הרוחות.


שאלת האחריות האישית של הנתבע אף היא הועלתה על ידי השופט, כאשר דחה טענות הנתבע לגבי היותו מבוטח על ידי בית הספר. לפי השופט, הביטוח אינו מבטח את האחריות האישית של תלמיד שגרם נזק לתלמיד אחר, ועל כן הוא חייב לשאת בתשלום.

 

יש לך שאלה? 

פורום תאונות תלמידים וזכויות בגין ביטוח ילדים וסטודנטים
פורום תאונות קשות, נכויות ופגיעות גוף קשות


לבסוף, חייב השופט את הנתבע יחד עם בית הספר והעמותה האחראית, בתשלום פיצויים בסך 1,218,755 שקלים לתובע, וכן בשכר טרחת עו"ד התובע בסך 250 אלף שקלים.