בית המשפט העליון קיבל השבוע (יום א') את ערעורו של אדם אשר חויב בתשלום פיצויים לעובד קבלן שיפוצים אשר נפצע במהלך תיקון הגג.

 

עובד קבלן נפל מגובה של כ-4 מטרים 

 

המערער, בעל מוסך במרכז הארץ, ביקש לתקן את גג המוסך שברשותו, שהיה מכוסה בלוחות אסבסט. לביצוע העבודה הוא שכר קבלן שיפוצים מקצועי אשר הגיע יחד עם פועל מטעמו. השניים עלו לגג המוסך והחלו בעבודתם. אולם, במהלך העבודה, נשברו הלוחות והפועל נפל מגובה של כ-4 מטרים, ונפצע.

 

העובד השתמש בסמים קשים ביום התאונה 

 


לאחר פציעתו, הגיש הפועל תביעה כנגד מעבידו וכן כנגד בעל המוסך. בתחילה, הכחישו הן המעביד והן בעל המוסך את העובדה שהפועל בכלל הגיע באותו היום לעבודה, אולם לאחר שהוכח כי הוא אכן עבד במקום, טען המערער בתביעתו כי אין הוא נושא באחריות על נפילתו בעיקר משום העובדה כי העובד פעל בניגוד להוראה מפורשת של מעבידו שלא לעלות לגג. עוד טען המערער כי העובד בעצמו ממילא היה בעל שיקול דעת לקוי, כיוון שהיה מכור לסמים ואף השתמש בסמים קשים באותו היום.


ביהמ"ש המחוזי קבע כי האחריות לתאונה נופלת על כתפי המעביד וכן על כתפי המערער, ואף קבע אשם תורם לעובד בשיעור של 20% לאחר שהוכח כי הוא השתמש בסמים באותו יום. בנימוקיו להחלטתו, טען השופט כי המעביד הפר את חובת הזהירות כלפי עובדו, בעיקר לאור העובדה שהיה מודע להתמכרותו הקשה, וכי לא נקט באמצעי הזהירות הדרושים.

 

בעל המוסך כ"מבצע הבנייה" 


לגבי המערער, טען השופט כי בהיותו מחזיק הנכס, הוא בבחינת "מבצע הבנייה" ועל כן חלה עליו החובה לעמוד בתקנות הבטיחות. משלא דאג לוודא כי העובדים משתמשים באמצעי בטיחות ראויים בעת ביצוע העבודה, חלה עליו האחריות על נפילתו של אחד מהם. לפיכך, קבע ביהמ"ש כי המערער הפר חובה חקוקה ופעל ברשלנות כלפי העובד, וחייב אותו בתשלום פיצויים, יחד עם המעביד, בסך כולל של 110 אלף שקלים.

 

בעל המוסך מערער לעליון 


בעל המוסך סירב לקבל את החלטת המחוזי, והגיש ערעורו לבית המשפט העליון. בערעורו, טען המחזיק בנכס, כי ביהמ"ש המחוזי טעה כאשר טען כי הוא מחזיק באחריות כלשהי כלפי העובד, וכי הוא פעל ברשלנות כלפיו, וממילא העובד לא הפנה טענת רשלנות כלפיו בתביעתו.


כמו כן, טען המערער, כי הוא עצמו אינו בעל מקצוע ואינו בעל ידע בתיקון הגג ובפעולות הזהירות הנדרשות, שכן אם היה כך היה מבצע את העבודה בעצמו ולא מזמין לשם כך בעלי מקצוע במיטב כספו. בנוסף, לטענתו, כלל לא הייתה לו כל השפעה או שליטה על העובדים.


יתרה מכך, טען המערער, לא זו בלבד שהמעביד הוא זה שאחראי לעובד מטעמו, אל לביהמ"ש לשכוח את העובדה כי גם העובד התרשל בעבודתו, וצרך סמים קשים לפני הגעתו לעבודה.


לבסוף טען המערער, כי ביהמ"ש התעלם מסעיף 15 בפקודת הנזיקין, אשר פוטרת את המזמין עבודה מקבלן מאחריות בין עוולה שעלולה לקום ממעשיו או מי מעובדיו.

 

העובד: בעל הנכס לא הכריז על המעביד כעל "מנהל עבודה" 


מנגד, טען העובד כי בעל המוסך לא הכריז עם הגעתם, על המעביד כ"מנהל עבודה" ועל כן, הוא נותר "מבצע הבנייה" והאחריות מוטלת על כתפיו. כמו כן, טען כי כלל לא הוכח שצרך סמים באותו היום, אך גם אם כן, עצם כך ששניהם, גם המעביד וגם המחזיק בנכס, היו מודעים לכך, חובת הזהירות שלהם גוברת.

 

יש לך שאלה? 

פורום תאונת עבודה
פורום רשלנות מקצועית
 

 

ביהמ"ש העליון: המערער פטור מאחריות 


ביהמ"ש העליון קיבל את ערעורו של בעל הנכס וקבע כי אכן לא חלה עליו אחריות לתאונה, ומשכך לא הפר חובה חקוקה כלפי הפועל. לפי השופט, כל עוד שכר המערער שירותיו של איש מקצוע, האחריות הוסרה ממנו ואיש המקצוע, להלן הקבלן, הוא מבצע הבנייה בהקשר זה, ועליו בלבד מוטלת האחריות.


לפי כל אלה, פטר בית המשפט העליון את המערער מתשלום פיצויים לעובד, והטיל את מלוא האחריות על מעבידו הישיר.