בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל בשבוע שעבר (יום ה') באופן חלקי את ערעורה של אישה כנגד החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה, לאחר שדחה את עתירתה לפיצויים מבעלה לאור סירובו למתן גט.


לאחר כשנתיים של נישואים ובת משותפת, נפרדו בני הזוג. האישה הגישה תביעת מזונות ומשמורת, וכן הוציאה צו הרחקה לבעלה ונותרה לגור בדירתם המשותפת עם בתם הפעוטה.


במקביל להליכים משפטיים אלו, הגישו בני הזוג תביעת גירושין לבית הדין הרבני. הבעל מצדו טען כי הם אינם מסתדרים עוד, וכי האישה השיגה צו הרחקה תחת טענות כוזבות והאישה מצידה טענה כי הבעל נהג כלפיה באלימות לכל אורך תקופת נישואיהם, וכי הוא אף מנהל מערכת יחסים רומנטית עם עובדת שלו. בהמשך ההליכים, חזר בו הבעל וביקש לבטל את תביעתו.


הבעל אינו מוכן לתת גט עד שתעזוב את הדירה המשותפת


כך חלפו השנים, כאשר הצדדים אינם מגיעים להסכמה, האישה מבקשת גט, והבעל אינו מוכן לתת לה עד שלא תעזוב את דירתם המשתפת. לטענתו, הוא אינו מוכן להיות מחוסר בית בעוד אשתו חיה בדירתם, לכן ביקש שהדירה תימכר, ושהכספים יועברו לחשבון נאמנות עד להכרעת ביהמ"ש בעניין הרכוש.


בית הדין הרבני, קבע כי אין כאן משום סרבנות גט, מאחר והבעל הסכים למתן גט תמורת הסכמתה של האישה בתנאי רכוש. על כן, הבעל לא חויב במתן גט, והמצב נותר על כנו.


תביעת גירושין שנייה על ידי האישה


כשנתיים לאחר מכן, הגישה האישה שוב תביעת גירושין, כאשר היא טוענת כי בעוד היא נותרה בודדה בעלה נשא שניה שאף הרתה לו. הבעל הכחיש את הטענות, וטען כי הוא אינו נשוי לאחרת. בעת הדיון, הפציר בית הדין הרבני באישה לקבל את תנאי הבעל, ולמכור את דירתה, ולסיים בכך עגינותה, אולם האישה לא הסכימה.


לאור חוסר ההסכמה בין הצדדים, דחה שוב בית הדין הרבני את תביעת הגירושין. לפיכך, הגישה האישה בינואר 2010, תביעת נזיקין כנגד בעלה בביהמ"ש לענייני משפחה וכן ערעור לביה"ד הרבני הגדול, על החלטתו של ביה"ד האזורי.


ביה"ד הרבני הגדול החזיר את הדיון לבי"ד אזורי לאחר שלא הוכח כי הבעל נישא בשנית, ולמעשה לא קמה עילה להתערבותו.


ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי הבעל אכן צריך להחזיר כספי הלוואות שקיבל מהסבתות של האישה, וכי על האישה לעזוב את הדירה, כאשר שני בני הזוג יתחלקו בכסף שיקבלו עבורה.


הבעל מורשע בריבוי נישואין


אולם בזאת לא תמה הפרשה. כחודש לאחר מתן פסק הדין, הורשע הבעל בעבירה של ריבוי נישואין, לאחר שהודה לבסוף במעשיו. גזר הדין, כך חשבה האישה, ישחרר אותה סוף סוף לחופשי מכבלי הנישואין, ובוודאי לאחר שבית הדין הרבני הגדול, חייב את הבעל במתן גט.


אך לא כך היה, למרות ההחלטה לא הסכים הבעל לתת גט לאשתו עד שלא תבטל את תביעת הנזיקין שהגישה נגדו. האישה לא וויתרה והזכירה שוב את אי הצדק והעוול שנעשה לה, כאשר בעלה נישא לאישה אחרת ואף נולדה לו בת נוספת ממנה, בעוד עליה נגזר להישאר לבדה שמא יוולד לה ילד ממזר, לפיכך טענה, מגיע לה לקבל גט ללא תנאים.


בית הדין ניסה להפציר דווקא באישה שתסכים לקבל עליה את תנאיו של בעלה, אך ללא הועיל. לבסוף, חייב בית הדין הרבני הגדול את הבעל במתן גט, ונישואיהם של בני הזוג הגיעו אל סופם המיוחל.


האישה תובעת פיצויים בסך 400 אלף שקלים מבעלה


כעת פנתה האישה להגשת תביעת הנזיקין כנגד בעלה. בתביעתה, טענה כי במשך זמן רב נאלצה לחיות לבדה, ללא יכולת להינשא בשנית, ובוודאי שללא יכולת להביא ילדים נוספים לעולם. במעשיו, פגע בעלה בכבודה, ובסיכוייה להקים משפחה חדשה, כפי שעשה הוא בעצמו. התובעת העמידה את סכום תביעתה על סך 400 אלף שקלים.


הבעל: האשמה מצויה באישה שסירבה להצעות הרבות


מנגד, טען הבעל, כי התובעת היא זו שסירבה למתן הגט, ועליה להלין רק על עצמה בעיכוב הגירושין. לו היתה מקבלת את ההצעות הרבות שהציע, היו נפרדים בהקדם, וכל אחד היה רשאי ללכת לדרכו. כמו כן, טען הבעל הנתבע כי למעשה הוא זכאי לקבל ממנה כספים עבור השימוש שעשתה בדירה בכל השנים בהן חיו בנפרד.


ביהמ"ש לענייני משפחה: אישה חזקה ודומיננטית


ביהמ"ש קיבל את טענות הבעל, וקבע כי האישה חזקה יותר מבעלה ודומיננטית ועל כן חששו ממנה, שאם ייתן לה גט היא תסרב לתת לו את חלקו בדירה, מבוסס ומוצדק. כמו כן, התייחס ביהמ"ש להחלטתו של ביה"ד הרבני שלא להכריז על הבעל כסרבן גט.


התובעת סירבה לקבל את ההחלטה, והגישה ערעור לביהמ"ש המחוזי. בערעורה טענה האישה כי מאחר ועניין חלוקת הרכוש אינו רלוונטי למתן גט, ולאחר שביהמ"ש בעצמו קבע לבסוף כי אכן היה מדובר בסרבנות מצד הבעל, היא זכאית לפיצוי נזיקי.


להגנתו טען הבעל כי לא מדובר בתנאים אלא בהצעות, וכי האישה היא זו שלא הסכימה להתגרש בהתחלה, והיא זו שעיכבה הליכים.
לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת השתלשלות העניינים, קיבל ביהמ"ש את טענותיה של המערערת, וחייב את הבעל בתשלום פיצויים בסך 180 אלף שקלים. בנימוקים להחלטתו, טען השופט כי ביהמ"ש לענייני משפחה התייחס רק לתקופה הראשונה בהליכים, כאשר ביה"ד הרבני קבע שהבעל אינו סרבן גט, והפציר באישה לקבל את הצעותיו.


ביהמ"ש המחוזי: ראוי להתייחס לתקופה הגירושין השנייה


לפי השופט, היה על ביהמ"ש להתייחס גם לתקופה השנייה, בה הוכחו נישואיו השניים של הבעל והוא אף הורשע בגין אלו, וכן נקבעה סרבנותו מצד בית הדין הרבני, אשר בסופו של דבר הצליח לחייב את הבעל בגט, למרות התנגדותו העיקשת.

 

יש לך שאלה? 

פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום בית דין רבני
פורום טוען רבני | סרבנות גט | כתובה - יש לך שאלה?


לפיכך, התייחס השופט בהחלטתו, לתקופת בקשת הגירושין השנייה שהגישה האישה, כאשר אז כבר היה הבעל נשוי בשנית, וחייב את הבעל בפיצויים יחסיים לאותה תקופה בסך 180 אלף שקלים בלבד.