בית הדין לעבודה בירושלים קיבל בחודש שעבר תביעתו של מאבטח אשר האשים את חברת האבטחה בה הועסק באפלייתו על רקע מוצאו האתיופי ובעבודה תחת תנאי עבדות.


נאלץ להתפטר לאחר שלא שובץ למשמרות במשך שבועיים


לפי כתב התביעה, התובע עבד כמאבטח בחברת האבטחה הנתבעת מספטמבר 2008 ועד לאוגוסט 2009, ובסך הכל 11 חודשים. לאחר שהחברה לא שיבצה אותו למשמרות במשך שבועיים שלמים, התפטר התובע, לא לפני ששלח מכתב למעסיקיו שם טען להרעת תנאים, ולתנאי העסקה ירודים ביותר.


ראשית, טען התובע כי בהגיעו לחברה הובטחה לו משכורת בסך 32 שקלים לשעה כאשר בפועל, קיבל 24 שקלים לשעה בלבד. שנית, לפי טענתו, הוא שובץ למשמרות ארוכות במיוחד, עד שהגיע ללמעלה מ-100% משרה, אולם עם הזמן הופחתו המשמרות באופן ניכר עד שאולץ להתפטר. כמו כן, טען התובע שקיבל ציוד לקוי, שלא שולמו לו זכויות סוציאליות כגון דמי חופשה, ודמי חגים, וכי לא בוצעו עבורו הפרשות פנסיוניות.


בנוסף, טען התובע כי מעסיקיו לא שילמו לו עבור שעות נוספות כחוק ואף ניכו לו ניכויי שכר תחת אמתלות שונות ומשונות שאינן מתקבלות על הדעת.


הסיבה לתנאים הירודים: אפליה על רקע גזעני


הסיבה לתנאים מחפירים אלו, לפי התובע, נעוצה באפליה גזענית על רקע מוצאו האתיופי. לטענתו, היתה חלוקה ברורה בחברה לקבוצות אתניות שונות, כאשר הקבוצה האתיופית הוצבה בתחתית.


לדבריו, קבוצות כמו הקבוצה הדרוזית או הערבית, זכו ליחס טוב הרבה יותר מזו האתיופית. יתרה מכך, מעבר לתנאים הירודים, הוא נאלץ לספוג מידי יום קללות גזעניות, השמצות ואף מהלומות לעיתים מהאחראי הישיר שלו.


התובע: עבודה תחת תנאים מחפירים


לפי כל אלה, טען התובע כי מגיע לו פיצוי מכוח חוק שוויון ההזדמנויות וכן פיצויי פיטורין מאחר שאולץ למעשה לעזוב את עבודתו בשל הרעת תנאים ועבודה תחת תנאים מחפירים. לתמיכה בטענות אלו, הביא התובע מסמכים שקיבל מהחברה מרגע קבלתו לעבודה, המעידים על הצעות שכר שונות והסותרים זה את זה.


הנתבעת: התובע לא הלין על משכורתו ולו פעם אחת


מנגד, טענה החברה כי התובע ידע מלכתחילה שמשכורתו תעמוד על 24 שקלים לשעה, ואף לא התלונן על כך ולו פעם אחת, למרות שקיבל שכר זה לכל אורך תקופת העסקתו, וזאת לאחר שכבר עיין במסמכים האמורים וחתם עליהם. כמו כן, הכחישה החברה את טענותיו בגין אפלייתו, והתעקשה על כך שתנאיו לא נפלו במאומה מאלו של חבריו לעבודה, וזאת ללא קשר למוצאם האתני.


הנתבעת: התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורין לאחר שעזב מרצונו החופשי


בנוסף, טענה החברה כי היא הייתה הוגנת כלפיו לכל אורך הדרך, ושילמה זכויות סוציאליות כחוק, לרבות דמי חופשה, חגים ועוד. לגבי הפרשות הפנסיה, טענה החברה כי התובע אינו זכאי להן כיוון שלא עלה בידו להשלים את תקופת הניסיון לה התחייב. לבסוף, טענה הנתבעת כי ממילא אינו זכאי לפיצויי פיטורין מאחר ועזב ללא הודעה מוקדמת, חודש אחד בלבד לפני שהשלים תקופה של שנה שהיתה מזכה אותו בפיצויים מעין אלו.

 

ביהמ"ש: תנאי העסקת התובע ירודים ומחפירים


לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת העדויות, קיבל שופט בית הדין את טענותיו של התובע, וקבע כי עדותו מהימנה ועקבית. כך למשל, צדק התובע בהצביעו על הסתירות במסמכים ובסכומים שהוצעו לו בתחילה, וכך כאשר טען לתנאי העסקה ירודים.


לא הוכחה אפליה גזענית


לאחר בדיקה, התגלה כי אכן לא שולמו לו זכויות סוציאליות כחוק, ולא שכר הולם עבור שעות נוספות מרובות, לרבות עבודה בשבת. יחד עם זאת, קבע השופט כי לא עלה בידו של התובע להוכיח אפליה על רקע מוצאו, ועל כן לא נמצא זכאי לפיצוי עבור סעיף זה.

 

יש לך שאלה? 

פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין
פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים


לבסוף, חייב השופט את הנתבעת בתשלום פיצויים לתובע בסך 23 אלף שקלים, וזאת בגין זכויות סוציאליות כגון הפרשות לפנסיה ודמי חגים, בגין פיצויי פיטורין, בגין החזרי ניכויים, שעות נוספות והפרשי שכר וכן בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע. בנוסף, חויבה הנתבעת גם בהוצאות משפט בסך 5,000 שקלים.