בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל בשבוע שעבר (יום א') את ערעורה של אישה אשר חויבה בתשלום מזונות לבעלה לאחר שמשמורת הילדים עברה לרשותו בעקבות מחלתה של אשתו.


האם לקתה באירוע מוחי והילדים הועברו למשמורת האב


בני הזוג נישאו בשנת 2000 ונולדו להם ארבעה ילדים. כשבע שנים לאחר נישואיהם, לקתה לפתע האישה באירוע מוחי חריף, ונותרה עקב כך עם נכות חלקית. לאחר שנתיים מיום האירוע החליט הבעל לעזוב את הבית, והאישה הגישה תביעה למזונות ולמשמורת על הילדים בבית המשפט לענייני משפחה.


אולם, באותה השנה, ולפני שהגיע בית המשפט להחלטה, נתגלתה אצל האישה בצקת במוח והיא אושפזה בבית החולים, ולאחריו נאלצה לעבור טיפול שיקומי ארוך למשך חודשים רבים. בעקבות מצבה הרפואי החדש, הוכרה האישה כנכה בשיעור של 100%.


לאור הידרדרות מצבה הבריאותי, הועברו הילדים הקטינים למשמורת זמנית אצל אביהם ונקבעו הסדרי ראיה עם האם לשני לילות בשבוע ובכל סופשבוע שני.


האב מבקש את גמלת התלויים של האישה מביטוח לאומי


אמנם בכך לא תמה הפרשה, והאב פנה למוסד לביטוח לאומי בבקשה להעביר לידיו את הגמלה המשולמת לאם בעבור ילדיה, מאחר וכעת הינו המשמורן הבלעדי של הילדים. המוסד לביטוח לאומי סירב לבקשתו, ואילו האב פנה לביהמ"ש.


ביהמ"ש לענייני משפחה קבע, לאחר בחינת הכנסות האישה, כי ביכולתה להעביר חלק מסכום הגמלה לידי האב, בסך 907 שקלים בכל חודש.


האם: פסק דין לא הוגן לנוכח הנסיבות


בעקבות החלטה זו, הגישה האישה ערעור לביהמ"ש המחוזי, בטענה כי ביהמ"ש לענייני משפחה שגה בהחלטתו. ראשית, לטענתה, היה על ביהמ"ש לדחות את תביעת המשיב על הסף מאחר ופסק הדין הראשון, אשר קבע משמורת זמנית לאב, לא חייב אותה במזונות. שנית, ניתן לראות בבקשת האב כבקשה להפחתה או לביטול המזונות שלו עצמו, ומשלא הוכחו שינויים בנסיבות כפי שנדרש במקרים אלה, אין הוא רשאי לקבל את מבוקשו.


בנוסף, טענה האישה כי חיובה במזונות מדין צדקה אינו הוגן במקרה זה, מאחר ומזונות מדין צדקה אמורים להינתן רק כאשר ההורה יכול לעמוד בתשלום לאחר שסיפק את צרכיו הוא. לטענת המערערת, עקב מצבה הרפואי הקשה, אין בגמלה המשולמת לה לספק את כל צרכיה, והיא תלויה לפרנסתה רק בגמלה זו.


יתרה מכך, הוסיפה המערערת, הילדים אינם נחשבים לילדים נצרכים, הכנסתו של האב גדולה, ואף גדלה מאוד מאז שניתן פסק הדין הראשון, וכן ממילא הילדים נמצאים אצלה כ-40% מהזמן.


האב: ביהמ"ש התחשב מאוד בצרכיה של המערערת


מנגד, טען האב כי בית המשפט התחשב מאוד במצבה של המערערת בעת מתן החלטתו, ונתן את פסק דינו ההוגן לאחר שבחן באופן מדוקדק את כל צרכיה.


ביהמ"ש: אין מקום לחייב את המערערת במזונות מדין צדקה


שופטת ביהמ"ש המחוזי קיבלה את טענות המערערת, וקבעה כי אין מקום לחייב אותה במזונות מדין צדקה לאור מצבה הרפואי העגום ולאור הנסיבות המתוארות. לפיה, חיוב כזה מותנה במסוגלות האישה לעמוד בתשלומים תוך השוואה למסוגלותו של האב. לפי בדיקה של הכנסותיהם, נראה כי החלטת ביהמ"ש אינה הוגנת.


המערערת תלויה כל כולה בגמלה מביטוח לאומי


בהחלטה, ציינה השופטת והדגישה כי המערערת הינה נכה בשיעור של 100%, אינה בעלת כושר השתכרות, ותלויה כל כולה בגמלה המשולמת לה מהמוסד לביטוח לאומי. העברת מחצית מגמלת התלויים לידי האב, בין אם מדובר בסכום קטן או גדול, הינה בלתי ראויה בעליל, בעיקר לאור העובדה כי הילדים מבלים זמן לא מבוטל בבית האם.

 

יש לך שאלה? 

פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות
פורום תביעת מזונות - הערך סיכוייך!


לבסוף, דחתה השופטת גם את הטענה לפיה האישה יכולה לעשות שימוש בכסף שקיבלה לאחר שהתחלקו בני הזוג בכספי מכירת הדירה, וקבעה כי כסף זה אמור לשמש לה להוצאות מדור, או כמקדמה לרכישת דירה. כמו כן, כל עוד כסף זה לא נלקח בחשבון בחישובי הכנסות האב, אין מקום להביא זאת בחשבון בחישובי הכנסות המערערת.


לפי כל אלה, קיבלה השופטת את הערעור, ולא חייבה את הצדדים בהוצאות משפט.