בית המשפט לענייני משפחה פסק בשבוע שעבר (יום ב') פיצויים בסך 310 אלף שקלים לטובת אישה שנדקרה על ידי בעלה.

 

דקירה בעקבות שיחת טלפון 


לפי כתב האישום בגינו הורשע, התעצבן הנתבע על התובעת כאשר שמע שיחת טלפון שניהלה עם אמו. הוא נשך את אצבעה כשהוא תופס ומעקם את ידה ואז דקר אותה פעם אחת בבטנה, דקירה אשר הגיעה עד דופן קיבתה.


מיד לאחר המעשה, התחרט הנתבע ולקח את התובעת לבית החולים שם עברה ניתוח בקיבה שסופו ב-30 תפרים. בעקבות המעשים הורשע הנתבע ונגזר עליו עונש מאסר בפועל למשך שנתיים, ופיצוי כספי לתובעת בסך 10,000 שקלים בלבד.

 

האישה תובעת בתביעה אזרחית בגין הנזקים 


אולם, לאור פגיעתה החמורה של האישה, ולאור מצוקת השנים אשר לא עשו דבר על מנת להשכיח את הטראומה הנוראה שחוותה, החליטה התובעת להגיש תביעה אזרחית כנגד בעלה בבקשה לפצותה בגין הנזקים הנפשיים והפיזיים שגרם לה.


לפי כתב התביעה, נישואי בני הזוג ידעו עליות ומורדות, כאשר חצי שנה בלבד לאחר נישואיהם התגרשו, וזמן קצר לאחר מכן נישאו בשנית. במהלך ריצוי עונשו, התגרשו בני הזוג באופן סופי ומוחלט ואז פנתה האישה להגיש תביעתה נגדו.

 

צלקות בגוף ובנפש 


לטענתה, שנים אחרי היא עדיין מתקשה לחזור לשגרת חייה, והדקירה הותירה צלקות לא רק בבטנה אלא גם בנפשה. לפי עדותה, ימיה מלאים בעצב עמוק, והיא מלאת חרדות וחששות. מאז האירוע היא אינה עובדת, ונעזרת רבות בבני משפחתה על מנת להתגבר על הימים הקשים.


עוד טענה התובעת כי נקבעה לה נכות צמיתה בשיעור של 24% מהמוסד לביטוח לאומי, אולם אינה מקבלת קצבה בעבור נכות זו, אלא מתקיימת רק מהבטחת הכנסה שביקשה עוד לפני האירוע. לבסוף, טענה התובעת כי היא מטופלת בכדורים פסיכיאטרים נוגדי דיכאון, וכי היא סובלת מנדודי שינה כאשר היא משחזרת את האירוע בראשה פעם אחר פעם.


חוות דעת פסיכיאטר: האירוע כנקודת שיא של נישואים רוויי אלימות והתעללות 


בית המשפט הורה על הגשת חוות דעתו של מומחה לפסיכיאטריה אשר תיאר אירוע זה כשיאה של דרך רצופה אלימות כלפי התובעת והתעללות רבה, נפשית ופיזית כאחד. עוד קבע המומחה כי התובעת סובלת בעקבות המקרה מפוסט טראומה, וכי העבירות הותירה בה נכות נפשית אשר הכדורים אינם יכולים לה.


התובעת העמידה תביעתה בסך 572,500 שקלים בין היתר בגין אובדן כושר השתכרות, טיפולים פסיכולוגים וכאב וסבל.

 

ההגנה: הנתבע ריצה את עונשו ופיצה את התובעת בהליך הפלילי 


מנגד, טען הנתבע, באמצעות בא כוחו, כי אין מקום לתביעת האישה בעיקר לאחר שהתחרט הנתבע על המעשים, הסיע אותה לבית החולים, סיים לרצות את עונשו ואף שילם לה פיצויים בגובה עשרת אלפים שקלים. מה גם שלדבריו, התובעת שברה את ידו במהלך האירוע, ועל כן, גם הוא זכאי לפיצויים ממנה בגין אובדן השתכרות.


עוד טען הנתבע כי לאחר ריצוי עונשו, התקשה למצוא עבודה לאחר שרישיונו כנהג הסעות נלקח ממנו, כמו כן, הוא הוכר כנכה בשיעור של 100%, והינו מובטל ומתקיים מקצבת נכות בלבד ועל כן, אין בידיו האמצעים הדרושים כדי לפצות שוב את התובעת. לבסוף, הדגיש הנתבע כי הוא אף נמצא בטיפולי גמילה מאלכוהול ומנסה לשקם את חייו.


זכות נפגעי העבירה לדרוש פיצויים מהתוקף  


בבואה לתת החלטתה, עמדה ראשית השופטת על זכות נפגע העבירה לדרוש פיצויים מידי תוקפו. לדבריה, הפיצוי הנקבע על ידי ביהמ"ש בהליך פלילי, אינו שולל מנפגע העבירה את הזכות לתבוע גם בתביעה אזרחית, שהרי הפיצוי שנקבע בהליך פלילי, פעמים רבות אינו מספק ומשמש כפיצוי סמלי בלבד. על כן, דחתה השופטת את טענת הנתבע כי לאור תשלום הפיצויים שנקבע בהליך הפלילי הוא אינו צריך להיות מחויב בתשלום נוסף.


שנית, קבעה השופטת כי במקרה זה, עבר הנתבע על חובת הזהירות המושגית בין בני זוג, ובמקום להגן עליה כפי שאמור לעשות, גרם לה צער וכאב, וסיכן את חייה. לפיכך, קבעה השופטת כי ביצע הנתבע עוולת רשלנות כלפי התובעת. שלישית, בגין התקיפה עצמה, קבעה השופטת כי ביצע כלפי התובעת עוולת תקיפה וכי בעבור שתי עוולות נזיקין אלה, הוא חייב בפיצוי.

 

יש לך שאלה? 

פורום אלימות במשפחה
פורום ועדות שחרורים


מכאן, פנתה השופטת לקבוע את גובה סכום הפיצויים שתקבל התובעת, ולאחר בחינה מדוקדקת של ראשי הנזק השונים להם טענה האישה, העמידה אותו על סך 310 אלף שקל, לאחר ניכוי סכום הפיצויים הקודם, וזאת בגין עזרת צד ג', הוצאות רפואיות וכאב וסבל.