ביהמ"ש לתביעות קטנות בקריות דן החודש בתביעה כנגד בעל בית מלון אשר ביטל אירוע שהיה אמור להתקיים במקום לאחר שהסתיר את העובדה כי הוא פועל ללא רישיון עסק ובניגוד לחוק.
המקום נסגר שבועיים לפי מועד האירוע
שתי התובעות, אשר הזמינו בחודש נובמבר 2012 סופשבוע בבית מלון בצפון עבור אורחים רבים, לחגיגת שבת חתן, הופתעו לגלות כי שבועיים לפני השבת המקום נסגר, ולא יוכל לארח את החגיגות. התובעות הזדרזו למצוא מקום אירוח אחר, ונאלצו לשלם 8,000 שקלים נוספים על 8,000 השקלים שכבר שילמו כמקדמה לבית המלון הנתבע.
בעקבות הביטול, ולאחר שבת החתן המתוכננת, שהתקיימה לבסוף באכסניית נוער, הגישו השתיים תביעה כנגד בעל המלון בעצמו וכנגד שתי עובדות אשר ביצעו מולן את ההזמנה.
הזמינו מקומות חודשים מראש
לטענתן, התובעות ביקשו שהמלון ישמש כמקום האירוח, אחרי שהתארחו בו פעמים רבות בעבר ולאור היכרותן והתרשמותן מהמקום. הן דאגו להזמין מקומות מראש, ויצרו קשר ראשוני עם המלון מספר חודשים לפני האירוע, וזאת על מנת להבטיח את מקומן. לאחר שביצעו את ההזמנה, ביקרו התובעות במקום לוודא כי הכל כשורה, דיברו עם מנהל המלון, וסיכמו פרטים אחרונים לפני האירוע הגדול.
בית המלון לא החזיק רישיון עסק בתוקף
בשום שלב, כך לפי התובעות, לא רמזו להן הנתבעים כי עלולה להיות בעיה ביום האירוע, או כי יש מקום לחשש מביטולו. אולם, כשבועיים לפני האירוע הן קיבלו את הבשורה הרעה. לפיהן, כך נודע להן בפעם הראשונה כי למעשה בית המלון לא מחזיק רישיון עסק בתוקף ועל כן המקום נסגר לאלתר.
התובעת העמידו תביעתן בסך 16 אלף שקלים, עבור הסכום ששילמו למלון וכן עבור הסכום ששילמו לאכסניה בה התקיים לבסוף האירוע, ואשר גבתה מחיר יקר יותר עקב הדחיפות וחוסר הברירה.
הנתבע: אין עילה לתבוע עובד במלון באופן אישי
מנגד, טען הנתבע כי אין כל עילה לתובעות להפנות את תביעתן אליו באופן אישי או לנתבעות האחרות, שהרי הם כולם עובדים בחברה שניהלה את המלון, ועל כן לא חלה עליהם חבות או אחריות לפיצוי התובעות.
כאשר התבקש הנתבע להגיש כתב הגנה נרחב ומפורט יותר, טען כי למרות היותו הבעלים של המלון ולמרות שהוא אף משמש כמנהלה של החברה המחזיקה בו, אין עילה משפטית מספקת לתובעות לבצע הרמת מסך ולהטיל עליו אחריות אישית על הביטול. לטענתו, הוא פעל על הצד הטוב ביותר וניהל באופן תקין את החברה.
צו הפסקה ממשרד הבריאות שלושה חודשים לפני הזמנת האירוע
עוד עלה מכתב ההגנה של הנתבע כי למעשה המלון נסגר בעקבות דיווח על הרעלת מזון שאף נפסק לגביו בהליך פלילי. וכך התגלה כי משרד הבריאות הוציא צו הפסקה כנגד המלון, לאור המצב התברואתי החמור ששרר במטבח, כשלושה חודשים לפני שהתובעות יצרו קשר לצורך הזמנת המקום.
למרות צו ההפסקה, המשיכה החברה בשלה, כאשר היא מקבלת הזמנות וכספים מלקוחות, וזאת בידיעה ברורה כי היא עושה זאת ללא רישיון עסק ובתנאי תברואה לא נאותים בלשון המעטה.
כאשר נדרש הנתבע להסבר, טען כי היה בטוח שיוכל לחדש את רישיון העסק לפני האירוע הנדון, ואפילו חשב שיוכל עד אז לספק מזון באמצעות קבלן חיצוני וללא צורך בשימוש במטבח.
ביהמ"ש: אישור ביצוע הרמת מסך כלפי הנתבע
לאור גילוי זה, אישרה השופטת הרמת מסך, וקבעה כי התובעות רשאיות לתבוע את הנתבע באופן אישי, מבלי שיוכל להסתתר מאחורי מסך החברה. יחד עם זאת, קבעה השופטת כי האחריות תיפול על כתפי הנתבע בלבד ולא על שתי הנתבעות האחרות, שהרי הן שכירות, ולא צריכות לשאת באחריות ובפיצויי.
יש לך שאלה?
פורום צו הרחקה הגנה במקרי הטרדה מאיימת
פורום ייצוג משפטי בכתב תביעה וכתב הגנה
לאחר שנתנה הסכמה לתביעה, פנתה השופטת לבדוק האם הנתבע חייב בפיצוי. לפי דבריה, היה על הנתבע ליידע את התובעות בכך שרישיון העסק שלו נלקח ממנו, בעיקר לאור העובדה כי התנהל נגדו הליך פלילי באותה העת, וכי ניתן לו צו הפסקה ממשרד הבריאות.
לפי כל אלה, קבעה השופטת כי על הנתבע לפצות את התובעות באופן אישי בסכום שביקשו, שעמד על 16 אלף שקלים. בנוסף, חויב הנתבע בתשלום הוצאות משפט בסך 500 שקלים.
עודכן ב: 20/01/2014