מהי סמכותו ביה"ד הרבני בפירוק נישואים אזרחיים?

מה קורה כאשר בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים בקפריסין מתגרשים ברבנות? האם בסמכותה לטפל גם בענייני חלוקת הרכוש? בשאלה זו דן בשבוע שעבר (יום ג'), בית המשפט לענייני משפחה בנצרת וקבע כי חלוקת הרכוש תישאר בסמכותו. 

בני זוג יהודיים החליטו להינשא בנישואים אזרחיים ועשו זאת בקפריסין בשנת 2004. לאחר כתשע שנים, נישואיהם עלו על שרטון והתובעת עזבה את ביתם המשותף בספטמבר 2013.

מרוץ הסמכויות: הבעל לבית הדין הרבני והאישה לביהמ"ש 

כחודש לאחר עזיבתה, הגישה התובעת תביעת רכוש ואיזון משאבים כנגד בעלה בביהמ"ש לענייני משפחה, וזאת כתגובה להגשת תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין בבית הדין הרבני על ידי הבעל ימים ספורים קודם לכן. כאשר נודע לבעל על תביעת האישה, חזר לבית הדין הרבני והגיש אף הוא תביעת רכוש כנגד האישה. 

לפיכך, בתביעתה לבית המשפט ביקשה התובעת לקבוע כי הערכאה היחידה שתוסמך לקבוע בענייני הרכוש תהיה ביהמ"ש לענייני משפחה, ולא בית הדין הרבני כפי שביקש בעלה.

ההסכמה היחידה שהיתה בין בני הזוג הייתה כי הערכאה שתדון בעניין מרוץ הסמכויות ותקבע למי תינתן הסמכות לדון בחלוקת הרכוש, תהיה בית המשפט לענייני משפחה. לאור הפנייה, ביקש בית המשפט מהבעל הנתבע להגיש את הקבלה על התביעה הרכושית שביקש מבית הדין הרבני.

במקום קבלה - החלטה של בית הדין בעניין הסמכות 

דרישה זו העמידה את הבעל במצב בעייתי, שכן התביעה הרכושית הוגשה יום אחרי תביעתה של האישה. לבעיה זו, מצא הבעל פתרון יצירתי, במקום להביא את הקבלה המראה את תאריך ההגשה המאוחר, הוא פנה באמצעות בא כוחו לבית הדין וביקש להוציא החלטה המאשרת כי הסמכות נמצאת בידיו, וכי תביעת הרכוש תהא כרוכה יחד עם תביעת הגירושין. בית הדין הסכים לדרישתו, ונתן החלטתו בהתאם.

לפיכך, נדרש ביהמ"ש להרחיב את תחום הדיון ולהכריע בשתי שאלות שונות: האחת היא למי הסמכות, והשנייה הינה מהי השפעתה של החלטת בית הדין הרבני שטען כי הוא מוסמך לדון בחלוקת הרכוש.

התובעת: נישואים אזרחיים בשביל להימנע ממגע עם המוסד הדתי 

לטענת התובעת, כיוון שנישאו בני הזוג בנישואים אזרחיים ולא כדמו"י, כריכת חלוקת הרכוש לתביעת הגירושין בבית הדין הרבני אינה כנה או נאמנה לאורח חייהם. עוד טענה האישה כי תביעת הרכוש לא נוסחה היטב על ידי הנתבע וכי הוא השמיט פרטים רבים המגיעים לידי פגיעה בכנותה.

לבסוף, טענה התובעת כי בעלה פעל בחוסר תום לב כלפיה לא פעם כי אם פעמיים. האחת כשפנה לבית הדין הרבני בבקשת סמכות, והשנייה כשביקש מבית הדין להבהיר כי התביעות הוגשו יחד.

מנגד, טען הנתבע כי ברור הדבר כי הוא הקדים את התובעת בהגשת התביעה וכי העובדה שלא פירט את כל הרכוש לא מעידה על כך שתביעתו אינה כנה.

ביהמ"ש: הנתבע פעל בחוסר תום לב ובניגוד לאורח חייו 

לאחר שמיעת הצדדים, קבע השופט כי הוא מקבל את תביעתה של האישה, וכי חלוקת הרכוש תידון בבית המשפט לענייני משפחה. בנימוקיו להחלטתו, טען השופט כי למעשה האישה היא זו שהקדימה את בעלה במירוץ הסמכויות בהגשת תביעת הרכוש, כיוון שלא עלה בידי הנתבע להוכיח, באמצעות קבלה או אסמכתא אחרת, כי התביעות הוגשו יחד, אלא הביא החלטת בית דין, שאינה מחייבת מאחר שהינה בבחינת אמירת אגב ולא נקבעה לאחר בחינה ובדיקה מעמיקה.

בנוסף, עמד על תום לבו של הנתבע, וקבע כי העובדה שהחליט להגיש תביעת רכוש בבית הדין הרבני הינה תמוהה לנוכח אורח חייהם החילוני של בני הזוג. יתרה מכך, לפי עדותם, הם בחרו להינשא בנישואים אזרחיים על מנת שיוכלו בבוא היום להימנע מחלוקת רכוש על ידי המוסד הרבני. על כן, קבע השופט, הנתבע פעל בחוסר תום לב כלפי אשתו, ובניגוד גמור לאורח חייו ואמונתו.

יש לך שאלה? 

פורום בית דין רבני
פורום חלוקת רכוש | איזון משאבים

לפי כל אלה, חייב השופט את הנתבע בהוצאות משפט בסך 2,000 שקלים והעביר את הסמכות לדון בחלוקת הרכוש לבית המשפט לענייני משפחה.