בית משפט השלום בתל אביב הרשיע בשבוע שעבר (יום ב') את מאהבה של אישה חרדית שהרתה לו בזמן שהיתה נשואה לאחר בביצוע עבירת איומים.


הרתה לנאשם בעודה נשואה לאדם אחר


לפי כתב האישום, בין האישה לנאשם נוצר קשר רומנטי בעודה נשואה לאדם אחר. בעקבות הקשר, הרתה האישה כאשר היא מספרת לנאשם כי התינוקת הינה פרי אהבתם. האישה, חרדית ובת של רב ידוע, התגרשה מבעלה, לאחר שסודה נודע לו, וביקשה להשתיק את הפרשה כולה.


אולם, היתה זו רק תחילתה של פרשייה סבוכה אשר הגיעה בסופה לכותלי בית המשפט. באוגוסט 2008, התקשרה המתלוננת לנאשם, וביקשה ממנו לדבר עם בתו. הנאשם בתגובה החל לאיים על המתלוננת, על כך שהוא ידאג לראות את בתו בדרכים שלו, וכי הוא עוד יהפוך את המתלוננת לשפחתו.


הנאשם למתלוננת: מוכן ללכת לכלא בעבור ההזדמנות לנקמה


עוד קודם לכן, בהזדמנות אחרת איים הנאשם לפגוע במתלוננת לאחר שזו ביקשה ממנו להפסיק ולהכפיש את שמה בפני משפחתה ומכריה. הנאשם טען אז כי הוא מוכן לשבת בכלא עבור ההזדמנות לנקום בה את נקמתו, וכי אין לו מה להפסיד.


הנאשם אף הגדיל לעשות, וטלפן לאישה אחרת מהקהילה בבקשה שתגשר בינו ובין המתלוננת. בשיחת הטלפון השמיע הנאשם איומים גם כלפי האישה שביקש את עזרתה, כאשר טען כלפיה שהוא יהרוס את שמו הטוב של הרב, כמו גם את חייה של המתלוננת ואת חייה וחיי בן זוגה של חברת הקהילה לא יעשו כרצונו.


בגין שיחות טלפון אלו, הואשם הנאשם בעבירת איומים.


הנאשם: המתלוננת היא זו שהטרידה וביקשה להרוס את חייו ואת חיי בתה


הנאשם, שייצג את עצמו במשפט, טען להגנתו טענות שונות בתכלית מאלו שהוצגו בכתב האישום. לטענתו, היתה זו המתלוננת שהטרידה אותו, ביקשה ממנו כסף לדאוג לצרכיה של הבת, טלפנה אליו בכל שעות היממה והשמיעה לו את בכייה של הילדה. לטענתו, מאז המקרה הוא שרוי בסבל רב, וכי "אין לו יום ואין לו לילה". הנאשם אף הכחיש את האיומים שהשמיע לכאורה לחברת הקהילה, וטען כי בסך הכל פנה אליה בבקשה להסדיר את העניין בשלום.


עוד טען הנאשם כי ניסה להסביר למתלוננת כי הוא אינו יכול להכיר בילדה כבתו, שהרי אז יצטרך בית הדין להכריז עליה כעל ממזרה, והוא אינו רוצה להרוס את חייה ואת עתידה. לדבריו, המתלוננת לא קיבלה הסבר זה, והמשיכה לנסות וליצור קשר בינו ובין בתו למרות חוסר רצונו הברור בכך.


הנאשם לא יספר ובעלה של המתלוננת לא ישלם מזונות


לפיכך, לפי דבריו, לא נותרה לו ברירה אלא לנסות ולהיפגש את חמותה וגיסתה, על מנת לנסות ולהרגיע את הרוחות. לטענתו, הן סלחו לו על הרומן האסור, ועל כך שהכניס את המתלוננת להריון לא רצוי, ואף הסכימו עמו שאין צורך להרוס את חייה של הילדה ולהכריז עליה כעל ממזרה. בסיום הפגישה ביניהם, סיכמו הצדדים, שמחד הוא לא יספר ברבים על הבגידה, והבת תישאר כבתו של הבעל החוקי, ומאידך, הבעל לא ישלם מזונות לאישה עבור הילדה.


הנאשם: המתלוננת איימה עליו שתתלונן במשטרה וכך עשתה


לדבריו, תלונה זו על איומים הינה תוצאתה של עבירת איומים של המתלוננת בעצמה, שאיימה עליו שאם יפנה לדבר עם חמותה, היא תפנה למשטרה ותגיש כלפיו תלונות כוזבות. לפי דבריו, כיוון שהלך ודיבר עם חמותה, הגשימה המתלוננת איומיה כלפיו.


בסיום דבריו, טען הנאשם כי לא ביקש לאיים על המתלוננת, ובאומרו שאנשים ייפגעו מהעניין, התכוון גם לעצמו. כמו כן, האשים את המתלוננת בכך שהטרידה אותו בכל שעות היממה ולא נתנה לו מנוחה.


בית המשפט ציין בפסק הדין, לאחר השמעת טענותיו של הנאשם, כי עד למתן פסק הדין לא נודע לביהמ"ש, מה בעצם רצה הנאשם להשיג. האם הוא ביקש להתפייס עם המתלוננת? האם ביקש להתנתק ממנה כליל? מדוע ביקש תיווך? על שאלות אלו לא ניתן מענה, והן נשארו פתוחות. אולם על דבר אחד היתה הסכמה. הוא ביקש להגיע לאותו הסדר חמקמק בדרכי שלום, ואם לא, איים כי יחשוף את כל פרטי הפרשה ויביא להרס המשפחה כולה.


חברת הקהילה: הנאשם השמיע סיפור הזוי ואיומים אין ספור


האישה אליה פנה הנאשם בבקשה לתיווך, עלתה על דוכן העדים כעדה אובייקטיבית, שהרי לא הכירה את הצדדים, אלא רק את הוריה של המתלוננת. בעדותה, טענה כי הנאשם סיפר לה סיפור "הזוי" כדבריה, וכי לאחר שהשמיע רצונו בגישור השמיע איומים רבים אם לא יעשו כדבריו, ואף איים כי יפנה לתקשורת ויחשוף את הפרשה באופן כזה שיהרוס כליל את חייו ואת שמו הטוב של אבי המתלוננת.


המתלוננת לא הכחישה את הקשר שהיה ביניהם אך חזרה על תלונותיה בדבר האיומים שנהג להשמיע לה בטלפון, וטענה כי טענותיו בקשר להתנהגותה הנן חסרות שחר.

 

יש לך שאלה? 

פורום ועדות שחרורים
פורום כתב אישום במשפט הפלילי


הנאשם מורשע בביצוע עבירת איומים


השופטת קיבלה את טענות המתלוננת, והרשיעה את הנאשם בביצוע עבירת איומים. בנימוקיה להחלטתה, טענה השופטת כי עדותה של המתווכת היתה מהימנה ואמינה, והעובדה כי העידה כעדה אובייקטיבית וסיפרה על האיומים שקיבלה באופן אישי מהנאשם, מספיקה כדי להבין שלא מדובר בשה תמים אשר ביקש בסך הכל להשתיק את הפרשה ולהגיע לעמק השווה בדרכי נועם, כי אם היה רוצה בכך באמת, לא היה מאיים על אנשים שונים, ובכללם המתלוננת בעצמה, ולא היה פונה לחמותה וגיסתה של המתלוננת, פניה אשר השיגה דבר מלבד ליבוי האש בין הצדדים כולם.