האם משרד הפנים יכול למנוע מיליד מזרח ירושלים לחזור לביתו ולקבל מעמד של תושב קבע, לאחר שקיבל אזרחות בלגית? בשאלה זו דן בית המשפט המחוזי בירושלים בעקבות עתירתו של התושב. תשובת השופט לשאלה זו נענתה בשלילה, ובית המשפט השיב לעותר את מעמדו.
עתירה לאזרחות בלגית בגלל הילדה והנישואים שכשלו
העותר נולד במזרח ירושלים בשנת 1973 וקיבל מעמד של תושב קבע. כשהיה כבן 23 הכיר העותר אישה יהודייה ילידת בלגיה. השניים התאהבו ונישאו בנישואים אזרחיים. כשנתיים לאחר מכן, החליטו בני הזוג לעבור ולהתגורר בארץ הולדתה של בת הזוג, בבלגיה, שם החל התובע את לימודיו.
במהלך שהותם שם, נולדה לבני הזוג ילדה, אולם, בד בבד יחסיהם של בני הזוג עלו על שרטון. כשנתיים לאחר הולדת בתו פנה העותר בבקשה לשלטונות לקבל אזרחות בלגית. לטענתו, הוא ביקש אז אזרחות בלגית לא משום שרצה להישאר בבלגיה כל חייו, אלא דווקא משום שיחסיו עם אשתו החלו להידרדר והוא ביקש לשמור על זכויותיו העתידיות במשמורת על בתם המשותפת. כשנתיים לאחר הגשת הבקשה העותר קיבל אזרחות בלגית. ב-2005, כששב העותר חזרה לבלגיה מביקור בארץ, נאמר לו כי מעמדו כתושב קבע בארץ פקע עקב קבלת אזרחות בלגית. כשנה לאחר מכן הוא נגרע סופית ממרשם האוכלוסין.
העותר מגיע לארץ לאחר הגירושין
בשנת 2007 התגרשו סופית בני הזוג, והעותר הגיע לארץ, למשפחתו, כשבועיים מיום הגירושין. אולם, הוא כבר לא נכנס כתושב קבע אלא כתייר, כשבידו אשרת שהיה בת 3 חודשים בלבד.
העותר לא וויתר ופעל להשבת מעמדו. לצורך כך הוא פנה למשרד הפנים בבקשה להארכת אשרת השהייה, וערער על דחיות הבקשה על ידי המשרד. לאחר שכל ההליכים בעניינו מוצו, ולאחר שכל בקשה שהגיש נדחתה על הסף, הגיש העותר עתירתו לבית המשפט כנגד משרד הפנים על מנת שישיבו לו את תושבות הקבע שנלקחה ממנו. בעתירתו זו, טען כי למעשה הוא אינו נחשב למהגר בהיותו יליד מזרח ירושלים, וכי על פי נוהל "שירנסקי" הוא רשאי לשוב ולקבל מעמד של תושב קבע. אלא שגם עתירתו זו נדחתה, ובית המשפט קבע כי לא מיצה העותר את ההליכים אשר יאפשרו לו לקבל את מעמדו לפי נוהל זה.
העותר: תושב מזרח ירושלים אינו נחשב מהגר זר
העותר החליט לערער גם על החלטה זו וטען לפני בית המשפט כי תושבי מזרח ירושלים לא נזקקו מעולם לאשרת כניסה, כמהגרים, ולכן על משרד הפנים להתייחס אליהם אחרת. לפיו, היחס האחר קיבל תמיכה ברורה ועיגון בנוהל שירנסקי, לפיו מי שעזב את ירושלים, אולם עדיין שמר על זיקתו אליה, וביקש לשוב אליה ברבות הימים, יוכל לשוב ולקבל מעמדו, ובלבד שמרכז חייו יהא בעיר, ולא מחוצה לה.
לטענת העותר, מרכז חייו היה מאז ומעולם במזרח ירושלים, כל משפחתו מתגוררת שם, זהו מקום הולדתו, ובקשת האזרחות בבלגיה, התבקשה רק בעקבות נישואים כושלים, וניסיונותיו לשמור על קשר רציף עם בתו הקטנה. כמו כן, כרגע, מלבד בתו, אין לו למעשה קרוב אחד או חבר השוהים בבלגיה.
משרד הפנים: העותר לא צריך לקבל פרס על התנהלותו הבלתי חוקית
משרד הפנים טען מנגד, כי פקיעת מעמדו של העותר נעשה בצדק, וכי העותר רכש אזרחות זרה המונעת ממנו, ככל מהגר, לשוב ולקבל מעמד של תושב קבע. בנוסף, ביקש משרד הפנים שלא "לפצות" את העותר בהחזרת המעמד, בעיקר לאור העובדה כי שהה כאן כל העת באופן בלתי חוקי.
התנהלות בעייתית של משרד הפנים
בית המשפט קיבל את טענות העותר, והביע מורת רוחו מהתנהלות משרד הפנים בעניין. ראשית, טענה השופטת כי אין מקום כלל לטענת משרד הפנים בדבר שהותו הבלתי חוקית של העותר בארץ. לפיה, ניתן בפירוש ובפשטות לראות כי לאורך כל שהותו, מכניסתו לארץ, פעל העותר להסדיר את מעמדו החוקי, ביקש הארכת אשרת השהיה, פנה לערכאות שונות, ולוועדת ההשגה לזרים, ולא שהה ולו יום אחד שלא בחסות צווים שניתנו תחת סמכות.
ביהמ"ש: השבת מעמד תושב קבע לעותר לאלתר
עוד טענה השופטת בנימוקיה להחלטתה, כי אכן נקבע כי מעמד הקבע של תושבי מזרח ירושלים יפקע במידה וירכשו אזרחות זרה אחרת, ולפיכך תנותק זיקתם לארץ. אולם, זהו אינו המקרה. לפי דבריה, מדובר במקרה חריג, שהיה צריך להיבחן לגופו. במקרה זה, העותר לא ניתק זיקתו לארץ, וביקש להסדיר אזרחות זרה רק כדי לשמור על זכויותיו כלפי בתו הקטנה. כמו כן, ציינה השופטת, כי בכל שנות מגוריו בארץ, מיום הגעתו לאחר הגירושין, נסע העותר פעם אחת בלבד לבלגיה, כדי להשתתף במסיבת בת המצווה של בתו. עוד ניתן לראות כי במידה ולא יוכל לחזור לחיק משפחתו במזרח ירושלים, הוא בעצם נדון לחיי בדידות, קושי ותחושת זרות.
יש לך שאלה?
פורום משרד הפנים
פורום משפט מנהלי, עתירות, בג"צ ורשויות מקומיות
לפי כל אלה, הורתה השופטת להשיב מעמדו של העותר כתושב אקבע, בכפוף להיעדרה של מניעה פלילית או ביטחונית, ואף חייבה את משרד הפנים בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לעותר בסך 15 אלף שקלים.
.jpg)
.jpg)
