האם ביהמ"ש יתיר חינוך ביתי בניגוד לרצון האב?

בית המשפט לענייני משפחה בחדרה דן החודש בתביעתה של אם אשר ביקשה להעביר את בנה בן ה-12 למסגרת חינוך ביתי, וזאת בניגוד לרצונו של אב הילד. ביהמ"ש פסק לאחר דיונים רבים, שטובת הילד במסגרת בית הספר, ודחה תביעתה.

ביקשה לחנך ילדיה על פי תפיסת עולמה החדשה

התובעת נישאה בשנית לאחר גירושיה, ונולדו לה שלושה ילדים נוספים מבעלה הנוכחי. עם הזמן, החליטו בני הזוג שברצונם לחנך את ילדיהם במסגרת חינוך ביתי, ולשם כך פנו בבקשה למשרד החינוך להוציא את בנה של התובעת, שחי עמם, מבית הספר ולשלבו בחינוך בבית.

אולם, כאשר נודע על כך לאב הילד, שלא היה שותף כלל בהחלטה, סירב לתת הסכמתו, וביקש מהתובעת שלא לפגוע בחינוך בנם המשותף. התובעת לא שעתה לבקשותיו, וטענה כלפיו כי היא יכולה לעשות ככל העולה על רוחה בעניין זה מאחר והיא המשמורנית היחידה של הילד.

תביעה נגד האם: פוגעת בחינוך הילד ובקשריו החברתיים

או אז, הגיש האב תביעה נגדה בטענה כי אינה פועלת לפי הסכם הגירושין שנחתם ביניהם, וכי למעשה אינה יכולה לפעול כראות עיניה בחינוך בנם, מבלי לשתף אותו בהחלטות. כמו כן, טען האב כי האם במעשיה פוגעת בבנם המשותף, ומרחיקה אותו הן מהסביבה הנורמטיבית בה חי עד כה, והן מהאב עצמו אשר אינו משתתף כלל בהחלטות לגבי חינוך בנו.

האם: החינוך הממלכתי פוגע ביצירתיות ובעצמאות המחשבתית

בתגובה, הגישה האם תביעה נגדית כלפיו, כאשר היא מבקשת מביהמ"ש להתיר את העברתו של בנה לחינוך ביתי למרות התנגדות האב. לטענתה, מדובר בתפיסת עולם שלה ושל בעלה הנוכחי, והיא אינה יכולה לוותר עליה. לפי תפיסה זו, החינוך הממלכתי בבית הספר פוגע בתלמידים, מדכא את חוש היצירתיות ופוגע בעצמאות המחשבתית. עוד לטענתה, אם בנה יאלץ לחזור לבית הספר הדבר ייצור קונפליקט בחייו, ויפגע בתחושת השייכות מאחר ואחיו הקטנים לומדים בבית, ואילו הוא ייאלץ לצאת בכל יום לבית הספר. לדבריה, הדבר עלול לגרום לו לנזק נפשי חמור.

חוסר יציבות ומעבר מקום מגורים מידי שנה

מנגד, טען האב כי האם אינה פועלת להשתתת קרקע יציבה לבנם והיא חיי חיים של אי יציבות כאשר היא עוברת מקום מגורים כמעט מידי שנה, ומעבירה תוך כדי כך, את בנם ממסגרת אחת לאחרת. האב אף דחה טענותיה לגבי חוסר השייכות מאחר ואחיו הקטנים של הילד הינם בני 3 ושנה וחצי, ולמעשה אינם מחויבים כלל במסגרת חינוך ציבורי, ועל כן טענה זו מיותרת. עוד לטענתו, הילד מרוצה מבית הספר ומבקש להמשיך וללמוד שם.

לבסוף, טען האב כי בסופו של יום הוא מבקש את טובת בנו, ולכן, אם תואיל התובעת לשתף אותו בהחלטה ולהגיע עמו לפשרה בקשר לחינוכו הביתי, יסכים לכך האב. ובכל מקרה, וללא קשר לתוצאות המשפט, בחר האב להגיש תביעה להעברת לחזקתו את המשמורת על הילד.

הדבר החשוב ביותר הוא שההורים יציגו חזית אחידה

על מנת להגיע להחלטה במקרה סבוך ורגיש מעין זה, מינה ביהמ"ש פסיכולוג קליני שישמש כמומחה מטעמו, ויגיש המלצתו. בחוות דעתו, טען המומחה כי אין זה באמת משנה איזה חינוך יינתן בסופו של דבר לילד, אלא העובדה שעל ההורים לפעול יחד, ולהראות חזית אחידה בפני בנם. לטענתו, הדבר המזיק ביותר לילד הוא שעליו לעמוד בלית ברירה בין הוריו המייצגים דעות שונות לחלוטין, כאשר האם מסיטה את הילד כנגד בית הספר, ולא משתפת את אביו בהחלטה.

מומחה ביהמ"ש : חינוך ביתי עדיף עבור הילד

בהמלצתו, טען המומחה כי עדיף לילד שילמד במסגרת החינוך הביתי, אולם סייג את דבריו בחשש שלמרות היתרונות במהלך כזה, כאשר הילד ימצא עצמו שייך למסגרת הביתית ולמסגרת הקהילה בה הוא חי, האב עשוי למצוא עצמו מרוחק מהילד בעל כורחו.

האם ציינה את בעלה הנוכחי בטופס הבקשה במקום את אבי הילד

נציגת משרד החינוך החוותה גם היא דעתה בעניין, וטענה בעדותה כי משרד החינוך סירב לבקשת האם ראשית כל מהטעם שהאב כלל לא הוזכר בבקשה, וכי התובעת ביקשה שלא לערב אותו בדבר. יתרה מכך, התובעת ציינה את שם בעלה הנוכחי בבקשה, דבר שהיה יכול להטעות את משרד החינוך ולהובילו למחשבה כי הוא האב הביולוגי של הילד. לטענתה, התובעת סירבה להתיר פגישה בין נציגי המשרד לאב הילד בטענה כי אינו רלוונטי להליך. לטענתה, מהלך כזה עלול לפגוע בילד וביחסיו עם אביו.

גם העובדת הסוציאלית תמכה בדברי נציגת משרד החינוך בדבר הרצון של התובעת שלא לערב בהחלטה את האב. בעדותה אף הוסיפה שלפי התרשמותה, הילד מעוניין להמשיך וללמוד בבית הספר, וכי הוא ילד אהוב ומקובל על הילדים האחרים.

הילד מבקש להישאר בבית הספר

לפני מתן החלטתו, שוחח השופט עם הילד והתרשם לגלות ילד נבון וחכם אשר בטוח ברצונותיו. הילד הביע בפני השופט את רצונו להישאר בבית הספר בו הוא לומד כעת.

לאחר שמיעת העדויות ולאחר התרשמותו מהילד נשוא התביעה, דחה השופט את תביעתה של האם וקבע כי טובתו של הילד במסגרת בית ספרית. בנימוקיו להחלטתו, טען השופט כי הוא מסתייג מפעולות האם אשר ניסתה בכל דרך למנוע מעורבותו של האב בחיי בנם המשותף, ובהצגת חצאי אמת בפני משרד החינוך אשר היה עלול בקלות לחשוב כי בעלה הוא אב הילד.

יש לך שאלה? 

פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום זכויות הילד
פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות

השופט אף התרשם מרצונו האמיתי של האב להיות מעורב בחיי בנו, ומשימת טובת בנו לפני רצונותיו ועקרונותיו. כך למשל, טען האב כי הוא יסכים לכל החלטה ובלבד שיהא מעורב ושההחלטה תיעשה בשיתוף מלא.

לבסוף, קבע השופט כי תביעת המשמורת של האב עומדת בעינה, וכי על התובעת להגיש כתב הגנה אם רצונה בכך.