בית משפט השלום בנצרת קיבל בשבוע שעבר (יום א') את תביעתה של קלדנית בית המשפט אשר טענה כי נגרמה לה דלקת גידים בידיה עקב עבודתה.

 

דלקת גידים לאחר 10 שנות עבודה כקלדנית 


התובעת, כבת 40, עבדה כעשר שנים, עד לשנת 2004 בבתי משפט שונים בתור קלדנית שופטים. בשנת 2004, לאחר שחשה כאבים בידיה, הגיעה לוועדה רפואית אשר קבעה כי עליה להפסיק עבודתה כקלדנית לאלתר, וכי היא סובלת מדלקת גידים ומתסמונת התעלה הקרפלית בשתי ידיה.


התובעת הפסיקה את עבודתה ופנתה למוסד לביטוח לאומי בהודעה על פגיעה בעבודה. ביטוח לאומי הכיר במחלת התובעת כ"מחלת מקצוע" ושילם לה דמי פגיעה. כמו כן, נקבעה לה נכות צמיתה בשיעור של 9.75%.

 

התובעת: המדינה פעלה ברשלנות והעסיקה בתנאים לא הולמים  


עקב הכרתה כנפגעת עבודה, החליטה התובעת להגיש תביעה גם כנגד המדינה בהיותה המעסיקה של הנהלת בתי המשפט בארץ. לטענתה, עבודתה המאומצת ודרישות העבודה הן אלו שגרמו למחלתה ובגללן אינה יכולה לעבוד עוד במקצועה.


לטענתה, היא הועסקה באופן בלתי סביר, כאשר היא נאלצת להקליד במהירות רבה וברצף במשך 8 שעות ויותר ביום ובמשך חמישה ימים בשבוע, וכל זאת בסביבת עבודה שאינה תואמת את צרכיה. לדבריה, הנהלת בית המשפט לא השכילה ליצור עבורה סביבת עבודה בטיחותית, ואף לא הזהירה אותה מפני הסכנות שבהקלדה בסביבת עבודה כזו, ולמשך שעות ארוכות בכל פעם.


עוד לטענתה, הנהלת ביהמ"ש הנהיגה שיטת עבודה פסולה ומסוכנת, והפרה במעשיה את חובת ההגנה על עובדיה, ויתרה מכך לא קיימה פיקוח או בקרה לגבי נהלי עבודה תקינים ובטיחותיים.


בתביעתה, טענה התובעת לעוולת רשלנות מצד הנתבעת וכן להפרת חובה חקוקה כלפיה. היא העמידה את תביעתה על סך 410 אלף שקלים בין השאר עבור הפסד השתכרות, הוצאות רפואיות ועזרת צד ג'.

 

הנהלת בתי המשפט: התובעת מעוותת את האמת 


מנגד, הכחישה הנהלת בתי המשפט את הטענות נגדה וטענה כי אינה אחראית לפגיעתה של התובעת ומכאן אינה אחראית לתשלום פיצויים בגינה. לטענתה, התובעת הפריזה והגזימה בתיאורי תנאי עבודתה, ואף עיוותה את האמת. לדבריה, פעמים רבות ניתנת הזדמנות לקלדנית לנוח במהלך דיונים, ולעתים אף מדובר בדקות ארוכות מאוד. בנוסף, בדיונים סבוכים מבוצעים פעמים רבות הקלטות של הדיון, ועל כן הקלדנית אינה פעילה כפי שעולה מטענותיה של התובעת.

 

הקלדנית "זוכה" להפסקות מרובות ולמנוחה 


הנתבעת אף ציינה להגנתה את ההפסקות הרבות שניתנו לקלדניות, ואת העובדה כי השופטים עצמם דאגו לתת הפסקות ארוכות לקלדניות לאחר דיון ארוך במיוחד.


בנוסף, ציינה הנתבעת כי התובעת עברה הכשרה, ככל קלדנית, אשר כללה סדנאות שונות וביניהן אף סדנת ארגונומיה המלמדת כיצד לעבוד בריא ונכון מול מחשב. כמו כן, הקלדניות כולן, ובכללן גם התובעת, נשלחו לימי עיון שכללו סדנה בת ארבע שעות, תרגילים לעבודה בריאה וכו'.

 

התובעת היא זו שפעלה ברשלנות וגרמה לפגיעתה בעצמה 


לטענתה, הנתבעת לא פעלה ברשלנות כלפי התובעת ולא הפרה חובה חקוקה; למעשה, היא השתמשה בכל האמצעים על מנת להבטיח את בטיחותן של העובדות, ואף קיימה מערך רזרבי של כ-10% אשר הוריד מהעומס על הקלדניות. יתרה מכך, האשימה הנתבעת את התובעת באי היצמדות להוראות ולהנחיות, באי נקיטת אמצעי זהירות בעבודתה, ובאי דאגה לבטיחותה. בכך, לפי הנתבעת, עוולת הרשלנות נופלת על ראשה של התובעת ותו לא.


יחד עם זאת, הגישה הנתבעת תביעה כנגד צד ג', היא חברת כוח האדם שהעסיקה למעשה את התובעת. בתביעתה נגדה, העבירה את אשמת הרשלנות על החברה וטענה כנגדה לקיום שיטת עבודה לקויה.


חברת כוח האדם, הכחישה כמובן את הטענות וסירבה לקחת אחריות על הפגיעה. בטענתה העיקרית טענה החברה כי היא משמשת למעשה כשליחה של הנתבעת ועל כן האחריות אינה מוטלת עליה אלא על הנתבעת בלבד.

 

ביהמ"ש: הנתבעת פעלה ברשלנות והפרה חובת הגנה חקוקה 


שופט בימ"ש השלום קיבל את תביעתה של התובעת וקבע כי מדובר בהתרשלות של הנתבעת כלפיה. לפיו, הנהלת בתי המשפט העסיקה את התובעת בתנאי עבודה לא נאותים ולא הולמים את עבודתה. עוד קבע כי הנתבעת לא שמרה על בטיחותה של התובעת ובכך סיכנה את בריאותה. הוא מצא אותה אחראית בלעדית לפגיעתה של התובעת, ולא הטיל על התובעת עצמה אשם תורם.


כמו כן, קבע השופט כי לאור העדויות והראיות, נראה כי הנתבעת הפרה חובה חקוקה כלפי התובעת בכך שלא הרחיקה אותה מסכנה והסבה לה נזקי גוף. לדבריו, עלה בידי התובעת להוכיח קשר סיבתי בין פגיעתה לבין תנאי עבודתה, וקבע כי אכן מדובר במחלת מקצוע אשר נגרמה אך ורק באחריותה של הנתבעת.


את תביעת צד ג' שהגישה הנתבעת דחה השופט בהטילו את האחריות על הנתבעת לבדה.


לבסוף, קבע השופט פיצויים בגובה 167 אלף שקלים לתובעת לאחר שהוכח, בין השאר, כי לא הורע שכרה בעקבות הפגיעה וכי לא התקיימו הפסדי שכר גבוהים. טענה זו הובאה כאשר הוכח כי לאחר פגיעתה, שינתה התובעת את מקצועה ופתחה עסק עצמאי משגשג.

 

יש לך שאלה? 

פורום מחלת מקצוע
פורום ועדה רפואית


מסכום הפיצויים ביקש השופט לנכות את הסכום ששילם לה הביטוח הלאומי שעמד על כ-36 אלף שקלים, כך שלבסוף נותרה התובעת עם פיצויים בסך 130,984 שקלים. בנוסף, חויבה הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 43 אלף שקלים.