בית המשפט המחוזי בחיפה דן בשבוע שעבר (יום ג') בתביעתם של דיירים כנגד וועדת הערר לתכנון ולבניה בעיר, המתנגדים להתקנת מעלון לטובת שכניהם המבוגרים. שופט בית המשפט דחה עתירתם, ונזף בהם על אי התחשבות בשכניהם.


ששת העותרים חיים כולם בבלוק משותף המחולק לארבעה בניינים. כאשר ישנם שני בניינים חזיתיים הפונים לרחוב, ושני בניינים עורפיים. הגישה לבניינים האחוריים הינה דרך שביל המחולק למספר גרמי מדרגות המונות 44 מדרגות המובילות לבניין.


הדיירים המבוגרים מבקשים גישה נוחה יותר


בבניינים האחוריים חיים אנשים מבוגרים ובעלי מוגבלות פיזית, אשר ביקשו להקל על חייהם ולפנות בבקשה לוועדת התכנון והבניה במטרה להתקין מתקן כלשהי שיסייע להם בעלייה במדרגות. בתחילה עלה הרעיון להתקין מדרונית – מעין קרונית נוסעים שנעה על גבי פס מתכת- אולם בקשה זו נדחתה.


לאחר מכן, עלתה ההצעה להקים מעלון על המדרגות. מעלון הוא מעין ספסל ישיבה מתקפל, שינוע על פס מתכת שיוצמד למעקה שביל המדרגות. בקשתם הפעם התקבלה על ידי הוועדה. אולם, מששמעו זאת שאר הדיירים, התרעמו על ההחלטה והגישו ערר לוועדת ערר מחוזית בבקשה לבטל ההתקנה. הוועדה קיבלה את הערר באופן חלקי, והחליטה כי יותקן מושב מעלון שיתקפל פנימה כאשר אין בו שימוש על מנת שלא יפריע לדיירים האחרים בבניין. יחד עם זאת, הוסיפה הוועדה כי היא תבחן שוב את התקנת המעלון, ותעביר בקשה מתוקנת לעיונם של הדיירים העותרים.


לאחר כשנה של דין ודברים, בה הוחזר הדיון לוועדה המקומית ושוב לוועדה המחוזית, נקבע לבסוף כי המעלון יוקם כפוף לבדיקה אקוסטית, לאור טענותיהם של השכנים כי המעלון יפגע באיכות חייהם וידון אותם לחיים לצד רעש ומפגע סביבתי.


השכנים לא מוותרים ופונים לבית המשפט


אולם השכנים לא וויתרו ולא נכנעו לתכתיבי הוועדה ולבקשתם של השכנים המבוגרים, והגישו עתירתם לבית המשפט המחוזי בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהלים.


בעתירתם, טענו העותרים כי למעשה הקמת המעלון הינה אסורה מאחר והיא מהווה סטייה ניכרת מתוכנית המתאר של הבניינים. לפיהם, לא ניתן להתיר התקנה כזו, גם לא תחת תקנות התכנון והבנייה המאפשרות סטיות מתוכנית המתאר, וזאת מאחר שמדובר בבנייה במרווחים.


השכנים: מדובר בסכנה בטיחותית


כמו כן, טענו העותרים כי בעצם מדובר בלא פחות מסכנה בטיחותית. לטענתם, המעלון אף יגרום להם למטרד, מבחינת הרעש והמפגע הסביבתי שהוא יהווה, וכן יפגע בפרטיותם בשל כך. לדעתם, שגתה הוועדה בהחלטתה, והיה עליה להפעיל שיקול דעת ולהתחשב בשאר דיירי הבניין.


מנגד, עמדה וועדת הערר המחוזית על החלטתה וטענה כי המעלון אמנם אינו תואם לתכנית המתאר אך אינו מהווה סטייה ניכרת עד כדי איסור התקנתו. וועדת הערר המקומית טענה כי אין כל מניעה להתקנת המעלון שכן אין הוא מהווה תוספת בנייה. ולבסוף, טענו המשיבים כולם כי התקנתו של המעלון הינה הכרחית לשם סיוע לדיירים המבוגרים יותר, ולדיירים בעלי מוגבלויות פיזיות, וכי הוא לא יהווה מטרד כלל לשאר הדיירים.


ביהמ"ש: הדיירים קשורים יחד בקשרי שיתוף


שופט בית המשפט קיבל את טענות המשיבים במלואן והתיר את החלטת הוועדה על כנה. בראשית דבריו, בחר השופט לציין כי למרות שהדיירים חיים בדירות נפרדות ומקיימים חיים נפרדים איש מרעהו, הם בסופו של יום, בין אם ירצו ובין אם לאו, קשורים יחד בקשרי שיתוף. הם חיים תחת אותה קורת גג, ובאותו בית משותף, ועל כן עליהם לשתף פעולה זה עם זה, ללא קשר לתקנות הקבועות בחוק, אלא מכורח הנסיבות ומתוך אהבת האדם, סובלנות וכבוד הדדי.


לפי השופט, לעיתים על מנת שיוכל זה להסתדר עם שכנו, עליו לערוך וויתורים מסוימים בעיקר כשמדובר בהתקנת מתקן האמור לסייע לאוכלוסיית הדיירים המבוגרת להגיע אל מחוז חפצם ביתר קלות, ומבלי להיות למעמסה על משפחתם ויקיריהם. לאור הנסיבות, צפוי היה, לדברי השופט, כי שאר הדיירים בבניין ירתמו לעזרתם של הדיירים המבוגרים ולא יעמדו מנגד וינסו לחבל ברצונם.


אין מניעה חוקית בהתקנת המעלון


ומהכלל אל הפרט, ציין השופט כי לא נראה כי יש מניעה חוקית להתקנת המעלון, וכי עניין זה מצוי תחת שיקול דעתה של הוועדה אשר הגיעה להחלטתה ללא מניעה חוקית כלשהי.

 

יש לך שאלה? 

פורום תכנון ובניה | היתרי בניה
פורום משפט מנהלי, עתירות, בג"צ ורשויות מקומיות
פורום בתים משותפים | תביעות למפקחת


על כן, הותיר השופט את ההחלטה על כנה, ואפשר את הקמת המעלון עבור הדיירים המבוגרים ועבור אלו הסובלים ממגבלה פיזית. לבסוף, חייב השופט את העותרים בתשלום הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים לוועדות הערר, ובסך 5,000 שקלים לכל המשיבים.