בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל החודש תביעתו של מנהל סניף מעבדה שפוטר ללא שימוע וללא פיצויי פיטורים לאחר שהעובדים תחתיו הואשמו בזיופם של דוחות קרקע, וחייב את הנהלת החברה בתשלום פיצויים של כ-100 אלף שקלים לתובע. 


דוחות הקרקע זויפו על ידי העובדים - המנהל פוטר


התובע שימש כמנהל עסקי בסניף של מעבדות מוסמכות לבדיקות קרקע ועבד שם במשך כ- 3 שנים. ביולי 2009, מנכ"ל החברה קיבל מידע על מחדל חמור שנעשה בסניף המנוהל על ידי התובע. לאחר בדיקה, נמצא כי שלושה עובדים תחת ניהולו של התובע, מילאו דוחות קרקע כשלמעשה לא היו כלל בשטח. התובע, לפי הוראת המנכ"ל, זימן התובע את שלושת העובדים לשימוע, הם הודו מיד במעשים ופוטרו בו במקום.


אולם בכך לא תם האירוע. מנכ"ל החברה החליט כי התובע הוא למעשה האחראי למחדל, וכי הוא ביקש מהעובדים לזייף את הדוחות ולפיכך פיטר גם אותו לאלתר.


העובדים הוחזרו לעבודה וקיבלו פיצויים בעוד התובע פוטר ללא זכויות כלל


בתביעתו, טען התובע כי אין לו כל קשר למחדל, וכי הוא בכלל שימש כמנהל העסקי של הסניף, כך שלמעשה לא היתה לו נגיעה ישירה לפיקוח על דוחות המעבדה, אלא העניין היה תחת פיקוחו הישיר של מנהל המעבדה. עוד טען התובע כי לא ייתכן שהוא יפוטר, ללא פיצויים וללא עוול בכפו, בעוד שניים מתוך שלושת העובדים אשר הודו במעשים, הוחזרו לעבודה וקיבלו פיצויי פיטורין מלאים.


עוד טען כלפיהם, כי העובדים קיבלו תנאים אלו, כדי שיעידו נגדו במשפט, וכדי שהנתבעת תוכל להתחמק מתשלום פיצויים כפי שמגיע לו על פי חוק.


הנתבעת: היתה לתובע יד במחדל


מנגד, טענה הנתבעת כי החברה רשאית לראות בו אחראי על המחדל עקב היותו מנהל, ולפטרו, מה גם שלטענתה, עקב המחדל היא רשאית לשלול ממנו פיצויי פיטורין מאחר שלפיה, היתה לו יד בדבר.


לפי השופטת, במקרה כזה נטל ההוכחה על קיומה של סיבה מוצדקת לשלילת פיצויים, חל על המעביד ולא על העובד שפוטר, ובמקרה זה, לא עלה בידי הנתבעת להרים נטל זה.


ביהמ"ש: פיטורי התובע חמורים מספיק


ראשית, קבעה השופטת כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי התובע קשור לזיופים וכי הוא נתן הוראה או הסכמה למעשים. זאת ועוד, למרות שטענה הנתבעת לאורך ההליכים כי יש בידיה הוכחות רבות למעורבותו במחדל, בדמות מסמכים והקלטות, לא הביאה הנתבעת דבר מכל אלה לכותלי בית המשפט. כאשר נשאל לפשר היעדר המסמכים, טען מנכ"ל החברה כי לא יכול היה להביאם כי "מדובר בתיקים גדולים מאוד".


טענה תמוהה זו, קבעה השופטת, כמו גם אי הגשת הראיות התומכות בטענות הנתבעת מובילה למסקנה כי אם היו מתקבלות הראיות הללו, קרוב לוודאי שהיו משמשות לרעתה.


התנהלות קלוקלת של הנתבעת בהבאת העדים נגד התובע


השופטת אף הביעה את מורת רוחה מההתנהלות הקלוקלת של הנתבעת אשר הביאה לדוכן העדים את שני העובדים האחראים על המחדל, תמורת החזרתם לעבודה ותמורת פיצויי פיטורין. לפי השופטת, מדובר בהתנהגות הנגועה בחוסר תום לב, וכי יש לתת להם משקל נמוך מאוד בשיקולים להחלטתה, אם בכלל.


עוד לטענת השופטת, פיטורי התובע נתונים לשיקולי הנתבעת, למרות שברור כי לא היתה לו יד במחדל, אולם עונש הפיטורים הוא חמור דיו, ולנוכח הנסיבות, בעיקר לאחר שנקבע כי אינו אשם ובעיקר לאחר שהוכח כי לא נערך לו שימוע הוגן, ראוי היה לנתבעת לשלם פיצויי פיטורין לתובע כחוק.

 

יש לך שאלה? 

פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים
פורום פיצויי פיטורין


לפי כל אלה, קבעה השופטת כי ישולמו לתובע פיצויי הפיטורין במלואן, לרבות תשלום בגין הלנתם ובגין פיטורין שלא כדין, ובסך הכל, חייב השופט את הנתבעת בתשלום בסך 101,616 שקלים. כמו כן, חויבה הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 7,000 שקלים.