עיריית אשדוד חויבה בשבוע שעבר (יום ה') בתשלום פיצוי בסך 70 אלף שקלים לאחר שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, קבע כי היא התנהלה שלא בתום לב מול עובדת עירייה שפוטרה.


התובעת עבדה בעיריית אשדוד משנת 2006 במשך 5 שנים, בתור עובדת ביקורת במחלקת המבקר. בתחילת אוגוסט 2011, נערך שימוע לתובעת בנוגע לתפקודה, וכחודש לאחר מכן, פוטרה.


התובעת טוענת לפיטורים לא מוצדקים ומוכנה לפשרה בעניין


לאחר פיטוריה, פנתה התובעת, באמצעות באת כוחה, לעירייה, כשהיא טוענת כי פיטוריה אינם מוצדקים כלל וכלל, וכי היא דורשת פיצוי בסך 120 אלף שקלים. על מנת להימנע מהליכים משפטיים בעניין, בחרה העירייה לנהל משא ומתן מול התובעת לגבי סכום הפיצויים שיינתנו לה, כאשר הם שוכרים את שירותיו של עורך דין חיצוני.


בדצמבר אותה השנה, ניסח עורך הדין החיצוני טיוטת הסכם פשרה בין הצדדים, ושלח אותו לתובעת לחתימה. ימים ספורים לאחר קבלת ההסכם, חתמה עליו התובעת והעבירה אותו, באמצעות באת כוחה, חזרה לעורך הדין ולמנכ"ל העירייה בדואר אלקטרוני.


גזבר העירייה: לתובעת לא מגיע מענק מיוחד על פיטוריה המוצדקים


שלושה ימים חלפו, והתובעת לא קיבלה תגובה בעניין. היא פנתה שוב לעורך הדין בהודעה והזכירה כי היא מחכה לחתימתם על ההסכם ולסיום הפרשה. אולם, מה שהתובעת לא ידעה, זה שההסכם הועבר לאישורו של גזבר העירייה והאחרון סירב לאשר אותו. בנימוקיו לסירובו טען הגזבר כי פיטורי התובעת היו מוצדקים וכי אין שום סיבה לתת לה "בונוס" על פיטוריה מעבר לפיצויי הפיטורין שמגיעים לה כחוק.


התובעת: העירייה פעלה בחוסר תום לב


לאחר חוסר תגובה מצד העירייה, החליטה באת כוח התובעת לטלפן לעורך הדין, ורק אז התבשרה כי אין בכוונת העירייה לפצות את התובעת בכל סכום שהוא.


משכך, פנתה התובעת אל בית הדין לעבודה, והגישה תביעה כנגד העירייה, כאשר לטענתה, העירייה פעלה בחוסר תום לב לכל אורך הליך המשא ומתן, וכי מעולם לא התכוונה לפצות אותה בשום דרך.


כמו כן, טענה התובעת בתביעתה, כי העירייה למעשה הפרה הסכם מולה, כאשר לא חתמה עליו וברגע האחרון ביקשה לבטל אותו לאחר שבועות רבים של התדיינות וניסיון לפשרה. התובעת אף עתרה לפיצויים בעבור עוגמת הנפש שהסבה לה הפרשה, והעמידה את תביעתה על סך כולל של 192 אלף שקלים, בגין התנהלות בחוסר תום לב, הפרת חוזה ועוגמת נפש.


מנגד, טענה העירייה כי כלל לא נחתם הסכם בין הצדדים, וכי היא אינה מחויבת כלל, לא חוזית ולא אחרת, בתשלום לתובעת מעבר לפיצויי הפיטורין שקיבלה.


ביהמ"ש: הוצג מצג שווא לתובעת


שופט בית הדין קיבל באופן חלקי את תביעתה של התובעת וקבע כי העירייה אכן פעלה בחוסר תום לב כלפיה. בנימוקיו להחלטתו טען השופט כי הגזבר נתן הסכמתו לניהול משא ומתן עם התובעת, ואפילו שכר שירותיו בתשלום של עורך דין חיצוני, נטול משוא פנים, שינהל את התהליך ויגיע להסדר פשרה. לאחר משא ומתן ארוך שכזה, ובסופו של התהליך, כאשר חתמה התובעת והסכימה לפשרה שנקבעה, החליט הגזבר, על דעת עצמו וללא סיבה מוצדקת להתנגד להסכם, וסירב לפצות את התובעת ולו באגורה שחוקה.


התנהלותו של הגזבר, לפי השופט, אינה הוגנת, בעיקר לאור העובדה שכתוצאה מהחלטתו, נוצר מצב שלמעשה בזבז הגזבר את כספי העירייה, ומכאן את כספי הציבור, על עורך דין שבסופו של דבר כלל לא היה בו צורך. מה גם, שהפיצוי לא עמד בניגוד לתקציב ולא הפר אותו בשום צורה.


מצג שווא כזה, לדברי השופט, נגוע בחוסר תום לב ובחוסר הגינות כלפי התובעת שהבינה מהתנהלותה של העירייה, כי בסופו של ההליך עליה לקבל פיצוי.


ביהמ"ש: פיצויים לתובעת בגין התנהלות לא הוגנת של העירייה


יחד עם זאת, טען השופט כי לא נחתם ההסכם בין הצדדים, ומכאן גם לא הופר, ולכן הגיע למסקנה כי לא זכאית התובעת לפיצוי בגין הפרת הסכם. כמו כן, קבע השופט כי לא מגיעים לתובעת פיצויים בגין עוגמת נפש, מאחר והיא קיבלה פיצויי פיטורין כדין, וכן הפיצויים שתקבל בגין חוסר תום הלב מספקים גם עבור סעיף זה.

 

יש לך שאלה? 

פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה
פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים


לפי כל אלה, חייב השופט את עיריית אשדוד בתשלום פיצויים בגין חוסר תום הלב שהפגינו כלפי התובעת, בסך 70 אלף שקלים, כסכום הפשרה אליה הגיעו הצדדים טרם ההליך המשפטי. בנוסף, חייב השופט את העירייה בהוצאות משפט בסך 7,000 שקלים.