"התובע איננו החוק, החוק הוא החוק" כך פסקה שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בטבריה, בחודש שעבר, בתביעה של תושב כנגד מרכז תרבות בעיר אשר התיר, בניגוד לחוק, עישון המקום.


המרכז הנתבע הינו מרכז תרבות הפועל לשילוב אנשים בעלי צרכים מיוחדים בחיי הקהילה. חבר הקהילה בעיר, אשר נהג לפקוד את המקום לעתים קרובות עם בתו הקטנה, נתקל בתופעת עישון במרכז וברחבה המקיפה אותו, והכל באישור או לחילופין בהסכמה שבשתיקה מצד מנהלי המרכז.


הנהלת המרכז הציבה מאפרות בכניסה למקום


בתביעתו, טען התובע כי הנתבעת, העמותה שמנהלת את המרכז הקהילתי, לא רק שלא תלתה שלטים האוסרים על העישון במקום, אלא הגדילה לעשות והציבה מאפרה בכניסה למבנה, שאותתה למעשה לבאי המרכז כי העישון מותר. לפיו, העובדים במקום לא פונים למעשנים בדרישה לכבות את הסיגריה, ולא מפנים אותם לאזורים המיועדים לעישון.


התובע, שהיה מגיע עם בתו הקטנה להשתמש במתקני המקום, ביניהם בריכת שחייה וחדר כושר, החליט לעשות משהו בנדון, ושלח מכתב למנהלי המרכז בו הפנה את תשומת לבם לחוק האוסר על עישון במקומות ציבוריים. הנתבעת לא הגיבה למכתב, אלא פטרה עצמה בכך שהזיזה את המאפרה כתשעה מטרים ממקומה בכניסה, והציבה שלושה שלטים קטנים האוסרים על העישון.


אולם, לטענת התובע, במעשיה הפרה שנית את החוקים, מכיוון שממילא אסורה הצבתה של מאפרה בשטחי המקום, וממילא השלטים שהוצבו כלל לא עמדו בתקן הנדרש בגודלם, במיקומם ואף בניסוחם.


משכך, החליט התובע להגיש תביעה כנגד העמותה בסך 10,000 שקלים, בגין עוגמת נפש שנגרמה לו ולבתו, ובגין עוולות נזיקיות כגון רשלנות והפרת חובה חקוקה.


הנהלת המקום: כולם יודעים שאסור לעשן במרכז


העמותה הנתבעת טענה כנגדו כי לכולם ידועה העובדה כי חל איסור מוחלט על עישון ברחבי המרכז, אך יחד עם זאת, הנתבעת כן אפשרה לקהל המעשנים לעשן מחוץ למבנה, ולמען הסדר הטוב הציבה מאפרות במקום. לדבריה, מנהל המרכז הגיב מיד על מכתבו של התובע בשיחה טלפונית, ואף הוציא הוראה לכלל העובדים בנוגע לאכיפת החוק מול ציבור המעשנים. כמו כן, הוא הציב שלטים רבים העומדים בתקנות החוק.


לטענתה, הנתבעת שינתה מספר פעמים את מיקומה של פינת העישון במרכז הקהילתי, וזאת על פי דרישותיו הרבות של התובע, עד שהוחלט למקם את הפינה באזור ששייך לקפיטריה שהינו מרוחק מהבריכה ומצוי בשטח פתוח.


עוד טענה להגנתה, כי מנהלי העמותה התייעצו עם נציגי עמותת "אויר נקי" ועם בכיר במשרד לאיכות הסביבה וקיבלו את אישורם לגבי התנהלותם בנושא.


הנתבעת: התובע פעל בתוקפנות לכל אורך הדרך


יתרה מכך, טענה הנתבעת, התובע פעל לכל אורך הדרך בתוקפנות מולם, יצר עימותים עם אנשים שעישנו במקום, ואף סירב לכל הצעותיה לטיפול בעניין. כיום, לטענתה, עובדי המקום עושים ככל שביכולתם על מנת לאכוף את החוק, והנתבעת אף הפסידה בשל כך לקוחות רבים שהחליטו להפסיק להגיע בגלל הגבלת העישון במקום.


לאחר שמיעת טענות הצדדים, פנתה השופטת לבחינת החוק ומשמעותו. לפי תקנות החוק, על המחזיק במקום ציבורי חלים חוקים ברורים כיצד עליו למנוע עישון בתוך המבנה ובסביבתו, ובשום מקרה אינו רשאי להציב מאפירות במקום.


ביהמ"ש: הנתבעת הפרה את החוק במשך חודשים רבים


ובמקרה זה, קבעה השופטת, עלה בידי התובע להוכיח כי החוק אכן הופר על ידי הנתבעת משך חודשים רבים לפני פנייתו אליה וחמור מכך אף לאחר פנייתו אליה.


השופטת ציינה כי לאור הצילומים שהגיש התובע לבית המשפט, ניתן לראות בבירור את הפרת החוק החמורה, כאשר האזור כולו מכוסה בדלי סיגריות שנמצאו כמעט בכל מקום; בתוך העציצים בכניסה, במדשאות, על רצפת המזנון ובחצר בריכת הג'קוזי. כמו כן, על פי הצילומים, בכל המקומות הללו לא נמצא ולו שלט אחד ויחיד המורה על איסור העישון במקום.


התובע נאלץ לפעול לאכיפת החוק לבדו והפך בעצם לחוק בעצמו


השופטת אף התייחסה בפסק הדין לעדותו של התובע בדבר העימותים אליהם נקלע עם ציבור המעשנים שלא באשמתו, לאחר שפנו אליו כשישב עם בתו בקפיטריה, קראו לו בשמות גנאי, כינו אותו "הומו" וטענו כלפיו כי "אין כניסה להומואים במקום". התובע למעשה אכף את החוק לבדו ועשה את מה שהיה מוטל על הנהלת המקום לעשות, ובעקבות כך קם עליו ציבור המעשנים והתנגד לו, כאילו הוא עצמו מייצג את החוק.


יחד עם זאת, קבעה השופטת כי נראה שהנהלת המקום ניסתה בכל זאת לקיים את החוק החדש, ולאכוף אותו. אולם, היא התנהלה בעצלתיים ולא באופן המניח את הדעת, והתייחסה למעשה לכל העניין כאילו היא פועלת לטובת התובע, כשהיא יוצאת מתוך נקודת הנחה כי הבעיה הינה למעשה בעיה פרטית שלו ולא של הנתבעת.


ביהמ"ש: התובע איננו החוק ועל הנתבעת לפעול לאכיפת איסור העישון


בתגובה לכך, קבעה השופטת כי "התובע איננו החוק. החוק הוא החוק" וקבעה כי היה על הנתבעת לעשות ככל שביכולתה לעמוד בתקנות החוק, ולמנוע מהציבור לעשן במקום.

 

יש לך שאלה? 

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום ייצוג משפטי בכתב תביעה וכתב הגנה


לפי כל אלה, קיבלה השופטת את התביעה, וחייבה את הנתבעת בתשלום פיצויים לתובע בסך 3,000 שקלים בלבד לאחר התחשבות בנסיבות ועריכת איזון מידתי. כמו כן, חייבה השופטת את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט בסך 100 שקלים בלבד.