בית משפט השלום בחדרה דחה תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים שהגישה חברת "צ'רלטון בע"מ" אשר מפיקה שידורי ספורט, כנגד בעלת עסק לאחר שזו שידרה שידורי ספורט בפומבי.
התביעה: הפיצוציה שידרה משחקי ספורט ללא היתר
לפי תביעתה, פיצוציה בחיפה, המוכרת בין השאר טפסי טוטו, הפרה את זכויותיה של התובעת כאשר שידרה משחקי ספורט מערוצים בבעלותה על מנת למשוך קהל לקוחות למקום. לטענתה, הנתבעת לא ביקשה היתר לשידור פומבי של התוכניות והציגה יצירות מוגנות על ידי זכויות יוצרים.
על מנת להוכיח את טענתה, שכרה התובעת חוקר פרטי אשר ביקר במקום מספר פעמים ואף צילם בחשאי את שידור המשחקים. התובעת העמידה את סכום הפיצויים על סך 100 אלף שקלים, בטענה כי אינה חייבת בהוכחת הנזק שנגרם לה. לאחר התחשבות בהוצאות אגרת בית המשפט, שינתה התובעת את סכום התביעה לסך של 85 אלף שקלים בלבד.
ההגנה: היחיד שצפה בשידורים היה הקופאי
מנגד, הכחישה בעלת הפיצוצייה את הטענות נגדה, וטענה כי בשום מקרה לא הפרה זכויות יוצרים. ראשית, טענה הנתבעת, הפיצוצייה בבעלותה נסגרה זה מכבר בחודש אוקטובר 2011, ואינה פעילה מאז, כאשר היא מדגישה כי העסק שימש כ"פיצוצייה", כלומר מקום לממכר חטיפים, שתייה, פיצוחים, סיגריות וכו', יותר מאשר כמקום המיועד במיוחד למכירה של טפסי טוטו. טענה זו הושמעה למטרת הפיכת הצורך של משיכת קהל לקוחות באמצעות שידורי ספורט, לבלתי רלוונטי.
שנית, טענה הנתבעת, במקום היו שני מסכי טלוויזיה כאשר רק אחד מהם שידר את הערוצים המדוברים, והוא המסך שהיה ממוקם בכניסה למקום מול הקופאי, ושימש לבידור הקופאי בלבד. יושבי המקום למעשה ישבו מחוץ לפיצוציה ולא יכלו לצפות במסך.
עוד לטענתה, הלקוחות שנכנסו פנימה יכלו במהלך הקנייה לסובב את ראשם ולראות את השידור, אולם יכלו לעשות זאת לדקות ספורות בלבד מאחר שבעמידתם במקום הם חסמו את הכניסה ללקוחות אחרים שביקשו לקבל שירות.
האם באמת נערך שידור פומבי לבאי המקום?
בבואו לתת החלטתו, ביקש השופט ראשית לצמצם את המחלוקת לשני מישורים, המישור העובדתי והמישור המשפטי, כאשר בראשון עליו לקבוע מה בעצם התרחש בבית העסק מבחינת שידור הערוצים, ובשני עליו לקבוע האם לפי העובדות הפרה למעשה הנתבעת את זכויות היוצרים של התובעת, במידה המזכה את האחרונה בפיצויים.
לאחר שמיעת העדויות ובחינת הראיות בתיק, קבע השופט כי למעשה לא מתקיימת במקרה זה הפרה של זכויות היוצרים ולכן דחה את תביעת התובעת. בנימוקיו להחלטתו, הביא השופט תחילה את מסקנותיו מבדיקת המישור העובדתי ואת הסרטון שצולם על ידי החוקר הפרטי מטעם התובעת.
ביהמ"ש: סרטון תמוה שרק מפריך את טענות התובעת
השופט הביע תמיהה לגבי כוונת הסרטון וניסיון התובעת להוכיח באמצעותו את טענותיה, שהרי בסרטון מוצגת הפיצוצייה כשהיא ריקה מאדם, וכאשר המסך המשדר את שידורי הספורט מכוון אל הקופאי ונמצא בכניסה למקום כפי שתואר על ידי הנתבעת בעצמה. כמו כן, הסרטון מפריך בצורה ברורה את טענת הנתבעת על כך שהמסך פונה לכיוון 16 מקומות הישיבה מחוץ למקום, כאשר לטענתם השידורים נועדו למשיכת קהל יושבים ומכאן למשיכת לקוחות פוטנציאלים.
לפיכך, הטענה העיקרית של התובעת שטענה כי שידוריה משודרים לקהל לקוחות על גבי שני מסכי LCD בטלה לפי סרטון זה.
אין הבדל בין השמעת מוסיקה בחנות לבין שידורי ספורט לקופאי
לאחר שקבע את העובדות פנה השופט לדון במישור המשפטי. לא היתה מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדה כי לא קיבלה הנתבעת היתר להשתמש בשידורים לשידור פומבי, אולם לאור העובדות, קבע השופט כי לא היה למעשה צורך בכך מאחר ולא היה קהל צופים אשר ישב וצפה בשידורים, והנתבעת אף לא הרוויחה יותר בזכות שידורם.
עוד קבע השופט כי הוא מקבל את טענותיהם של בעלת הנתבעת ובנה, וכי עדותם מהימנה ועקבית, וכן עלה בידם להוכיח את הלך הרוח במקום, את העובדה כי הלקוחות לא יכלו לשהות יותר מכמה רגעים בתוך החנות וכי המסך לא היה מכוון כלל החוצה למקומות הישיבה.
לבסוף, קבע השופט כי בעצם אין הבדל בין שידור משחקי הספורט לבידורו האישי של הקופאי לבין השמעת מוסיקה בחנות להנעמת זמנם של העובדים.
יש לך שאלה?
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום זכויות יוצרים במוזיקה ואמנות
לפי כל אלה, דחה השופט את התביעה וחייב את חברת "צ'רלטון" התובעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 שקלים.