בית משפט השלום בראשון לציון פסק בשבוע שעבר לטובת תיירת מדנמרק אשר הגישה תביעתה כנגד עיריית תל אביב וכנגד חברת "אוצר מפעלי ים בע"מ" אשר בבעלותה חניון בנמל תל אביב. בתביעתה טענה לרשלנות ואחריות מצד הנתבעות לאחר שנפל על ראשה מחסום בעת שעברה במקום.


לפי תביעתה, במאי 2008 הגיעה התובעת לארץ על מנת להשתתף בחתונה של זוג חברים באולם אירועים בנמל תל אביב. כאשר הגיעה למקום יחד עם בן זוגה וזוג חברים נוסף, נוכחו החברים לגלות, ביציאתם מהחניון, שהמקום חסום למעבר בשל שיפוצים וערימות של פסולת בנייה שחסמה את יציאת הולכי הרגל. בלית ברירה, נאלצו החברים לעבור תחת מחסום הכניסה למכוניות שהיה מורם אותה עת.


מוט הברזל נחת בעוצמה על ראשה של התובעת


התובעת הלכה בעקבות חבריה, כשלמרבה הצער ברגע שעברה תחת המחסום הוא נפל על ראשה בעוצמה רבה. לטענתה, התובעת לא חששה לצעוד מתחת למוט הברזל שמשמש כמחסום מאחר ולא היתה דרך אחרת לצאת, המקום היה מלא בפסולת בניה וחול, וחבריה עברו תחת המחסום שהיה מורם וניצב ישר. לפי כל אלה, הסיקה התובעת כי מאחר וזהו פתח היציאה היחיד, המחסום נעול ומאפשר מעבר להולכי רגל.


עדות התובעת נתמכה בעדות חבריה, אשר טענו פה אחד כי מחסום הכניסה היווה את דרך היציאה היחידה במקום. עוד העיד אחד מחבריה שהלך בעקבותיה באותו הערב, שראה את מוט הברזל נופל בעוצמה על ראשה.


לאחר התאונה, נלקחה התובעת לחדר מיון כשהיא סובלת מזעזוע מוח קל, סחרחורות, הפרעה בשיווי המשקל וכאבי ראש, והופנתה לאחר בדיקה להמשך טיפול בפיזיותרפיה פיזית וקוגניטיבית. התובעת הגישה לבית המשפט חוות דעת של מומחה נוירולוגי אשר קבע לה נכות צמיתה בשיעור של 28% בתחום הנוירולוגי.


הנתבעות מטילות אחריות זו על זו


התובעת הגישה תביעתה כנגד עיריית תל אביב אשר ביצעה את השיפוצים בנמל, וכן כנגד חברת "אוצר מפעל ים" בעלת החניון. שתי הנתבעות בתגובה הגישו תביעה אחת נגד השנייה כשכל אחת מטילה על השניה את האחריות לתאונה.


בעלת החניון האשימה את עיריית תל אביב במחדל, וטענה כי היא התריעה בפניה על הסכנה הטמונה בהשארת פסולת בניה באזור ובחסימת היציאות. סמנכ"ל התפעול בחברה אף הגיש לבית המשפט עותק ממכתב שנשלח לעירייה כשלושה שבועות לפני התאונה, בה הוא מזהיר ממכשולים רבים שנוצרו עקב הבניה על המדרכה המשמשת הולכי רגל רבים המגיעים למקום. עוד טען במכתבו כי העירייה אף לא דאגה לאבטח את האתר ולהציב שילוט אזהרה במקום.


נציג העירייה: הדרך מלאה באבנים אבל לא כל כך מסוכנת


העירייה מנגד, לא הביאה ראיות סותרות אלא רק את עדותו של מנהל המתקנים שטען כי אמנם הדרך היתה חסומה באבנים, אך לא חסומה לגמרי, ואם היו הולכים עוד כ-30 מטרים לכל כיוון היו מוצאים דרך יציאה. עוד ציין כי הדרך לא כל כך מסוכנת, כי מדובר במעבר בין אבנים.
שתי הנתבעות יחד הגישו חוות דעת רפואית על ידי מומחה מטעמם אשר קבע לתובעת נכות בשיעור של 14.5% כתוצאה מהתאונה. למרות הפער בין חוות הדעת, התנגדה התובעת למינוי מומחה נוסף על ידי בית המשפט.

 

ביהמ"ש: עיריית תל אביב פעלה ברשלנות כלפי התובעת


לאחר שמיעת הצדדים ובחינת הראיות, קבעה השופטת תחילה כי אכן המקום היה נתון בעת האירוע תחת שיפוצים, וכי נראה כי העירייה לא דאגה למעבר יציאה חלופי ובטוח להולכי רגל ביציאה מחניון הנמל. לפי דבריה, העירייה פעלה ברשלנות כאשר לא השכילה ליצור דרך חלופית ואף לכוון, תוך שילוט מתאים או אבטחה, את ציבור הולכי הרגל לדרך זו. הנתבעת יכולה היתה בקלות להימנע מתאונה זו, ולכן הטילה השופטת אחריות על העירייה.


בעלת החניון לא הזהירה מפני המחסום ולא מנעה מעבר הולכי רגל


העירייה אינה היחידה שנשאה באחריות לתאונה. גם בעלת החניון הואשמה ברשלנות כאשר לא נקטה באמצעי זהירות על מנת למנוע מהולכי רגל לעבור תחת המחסום. לגבי הטענה כי המחסום היה תקין באותה עת, קבעה השופטת כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח שכך, וגם אם כן אין זה משנה מאחר וממילא הולכי הרגל לא היו צריכים ללכת תחתיו. כמו כן, דחתה השופטת את הטענה כי ליד המחסום הוצב שלט "זהירות! מחסום אוטומטי" וכי זה היה אמור להרתיע הולכי רגל ולהזהיר על הסכנה הצפויה. לפיה, השלט כלל לא מתייחס להולכי רגל אלא לרכבים, ואינו מציין בפירוש איסור מעבר.


יחד עם זאת, הטילה השופטת גם אשם תורם על התובעת בשיעור של 10%, ונימקה את החלטתה בכך שמדובר באישה בוגרת אשר היתה צריכה להבין את הסכנה בהליכה תחת מחסום המיועד לרכבים. היא אף לא נקטה באמצעי זהירות, כמו בדיקת יציבותו, ולא הפנתה שאלה למאבטח ששהה במקום.


כ-400 אלף שקל פיצויים לתובעת


לבסוף, העמידה השופטת את נכותה של התובעת על 24%, וחייבה את הנתבעות בתשלום פיצויים בסך כולל של 391 אלף שקלים בגין הפסדי שכר, לאחר שהוכיחה התובעת כי אינה יכולה עוד לעבוד ולהשתמש במחשב עקב נכותה; בגין עזרת הזולת, בגין הוצאות רפואיות ובגין כאב וסבל.

 

יש לך שאלה? 

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד
פורום רשלנות מקצועית


כמו כן, חייבה השופטת את הנתבעות בתשלום כרטיס הטיסה של התובעת בסך 4,000 שקלים וכן בשכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך 23.6% מסכום הפיצויים.