בית הדין האזורי לעבודה קיבל בשבוע שעבר תביעתה של עורכת דין שהגישה תביעה כנגד מעסיקיה שפיטרו אותה מיד לאחר שהודיעה על הריונה.


התובעת הגישה תביעה כנגד המשרד ואף ביקשה הרמת מסך כנגד בעלי המשרד- אב ובנו. אולם השופטת קבעה כי לא מתקיימת עילה להרמת מסך בעניין זה, ולכן צמצמה תביעתה כנגד המשרד בלבד.


פוטרה כשבועיים לאחר שהודיעה כי היא בהיריון


התובעת, הועסקה במשרד עורכי דין משפחתי קטן במשך ארבעה חודשים מספטמבר 2010 ועד לתחילת ינואר 2011. במהלך חודש דצמבר, ניגשה התובעת אל בנו של בעל המשרד, ששהה בחו"ל באותה העת, והודיעה לו על הריונה. כשבועיים לאחר הודעתה, קיבלה התובעת הודעת פיטורין, וזאת מבלי שזומנה לשיחת שימוע בעניין כנהוג לפי חוק.


לאחר פיטוריה, טלפנה התובעת למעסיקה והקליטה את שיחתם. לפי התמליל שהוגש לביהמ"ש עולה כי לאחר שביקשה התובעת לדעת מדוע פוטרה, ענה לה מעסיקה כי היא לא פוטרה בעקבות הריונה אלא עקב חוסר שביעות רצונם מתפקודה במשרד. בתגובה לדבריו, טענה התובעת בשיחת הטלפון כי מעולם לא הביעו את חוסר שביעות רצונם בפניה, ומעולם לא העירו לה על עבודתה, כתשובה לכך, טען הנתבע כי לא העיר לה בפניה כיוון שלא חשב שהיא יכולה להשתפר, או לבצע עבודה טובה יותר.


בתביעתה, חזרה התובעת על הטענות וציינה כי מעולם לא קיבלה הערות מהנתבעים על עבודתה. לטענתה, הסיבה היחידה לפיטוריה טמונה בהודעתה על הריונה ותו לא. בתביעתה, עתרה התובעת לפיצויים לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, לפיצויים על יסוד הוראות חוק עבודת נשים ולפיצוי בגין פיטורין שלא כחוק, מאחר שלא נערך שימוע בעניינה.


הנתבעים: התובעת פוטרה בעקבות עבודה לקויה ולא מקצועית


מנגד, הכחישו הנתבעים את טענות התובעת וטענו כי הסיבה היחידה לפיטוריה נעוצה בעובדה כי לא ביצעה את עבודתה כראוי, וכי הם לא היו מרוצים מתפקודה במשרד. לטענתם, לא היה שום קשר ולו הרופף ביותר בין פיטוריה לבין הריונה.


התובעת אינה זכאית לפיצויים מתוקף חוק עבודת נשים


לאחר שמיעת טענות הצדדים קבעה השופטת כי מבחינה כרונולוגית התובעת פוטרה זמן קצר לאחר שהודיעה שהיא בהיריון. אולם, לאור הזמן הקצר בו הועסקה התובעת, ולאור העובדה כי מדובר במשרד משפחתי קטן המונה לא יותר מחמישה עובדים, אין התובעת זכאית לפיצויים מתוקף חוק עבודת נשים או מתוקף חוק שוויון ההזדמנויות, ולפיכך, תביעותיה בגין אלו נדחות.


יחד עם זאת, קבעה השופטת כי דחיית תביעות אלה אינן מייתרות את שאלת חוקיות פיטורי התובעת, שהרי כבר נקבע כי התובעת פוטרה כשהיא בהיריון וזאת אף ללא שימוע. כעת, נותר בידי השופטת לקבוע האם הסיבה לפיטוריה טמונה בהיריון או, כפי שטענו הנתבעים, בחוסר שביעות רצונם מתפקודה.


התובעת טענה בתביעתה כי מעולם לא העירו לה על עבודתה, ומעולם לא התלוננו בפניה על כך שהיא פועלת בחוסר מקצועיות או שמעסיקיה אינם שבעי רצון מתפקודה. טענה זו נתמכה גם על ידי הקלטת השיחה שנערכה בינה ובין מעסיקה, שם נאמר לה בפירוש כי לא העירו לה מעולם, מאחר ולא מצאו טעם לכך.


ביהמ"ש: מדוע התובעת לא פוטרה בשלב מוקדם יותר?


השופטת קיבלה את טענות התובעת בעניין זה, ואף קבעה כי לאור העובדה שהתובעת עבדה במשרד זמן קצר, לא מן הנמנע כי בזמן זה עדיין נדרשה לתיקונים קלים בידי מעסיקיה, ולשיפור מקצועי, ואף על פי כן, לא מצאו לנכון הנתבעים להעיר לה על עבודתה בכל שלב שהוא.


השופטת אף תהתה מדוע לא פיטרו את התובעת קודם לכן, אם לא היו מרוצים מעבודתה, ומדוע הודעת הפיטורין היתה סמוכה כל כך להודעת הריונה של התובעת. לאור הסמיכות ולאור העובדה כי הוכיחה התובעת שלא קיבלה כל הערה או ביקורת על עבודתה, קבעה השופטת כי קיים קשר הדוק בין פיטורי התובעת לבין עובדת הריונה.


23 אלף שקל פיצויים בגין פיטורין שלא כחוק תוך הפרת זכות השימוע


לאחר התחשבות בתקופה הקצרה בה עבדה, וכן בשכרה אותה תקופה, קבעה השופטת תשלום פיצויים לתובעת בסך 20 אלף שקלים.
עוד קבעה השופטת כי לא נערך שימוע לתובעת. הנתבעים טענו כי לאור חוסר שביעות רצונם מעבודתה, לא נדרשו על פי חוק לערוך שימוע לתובעת, אולם השופטת דחתה טענה זו על הסף.


בנימוקיה להחלטה קבעה השופטת כי היה על הנתבעים לערוך שימוע לתובעת בעיקר לאור העובדה כי היא פוטרה ללא הודעה מוקדמת ולאחר שלא נרמז לה דבר על רצונם לפטרה או על תפקודה הלקוי. לפיכך, קבעה השופטת תשלום פיצויים על אי עריכת שימוע לתובעת בסך 3,500 שקלים.

 

יש לך שאלה? 

פורום זכויות נשים בעבודה ובהריון
פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין
פורום פיצויי פיטורין


ולבסוף, חייבה השופטת את משרד עורכי הדין לשלם לתובעת פיצויים בסך כולל של 23,500 שקלים בגין פיצויי פיטורין שלא כחוק ובגין הפרת זכות השימוע.