בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב קיבל באופן חלקי תביעתו של אדם כנגד המדינה לאחר שלא הוחזר לו הטלפון הסלולרי שנלקח ממנו במהלך מעצרו.


שחררו ממעצר ולא החזירו את ה"אייפון" 


בתביעתו, טען התובע כי בנובמבר 2012, נעצר בגין חשד למעורבותו בהנחת מטען חבלה באוטובוס ברחוב שאול המלך בתל אביב שהתפוצץ באותו החודש. לפיו, לאחר ששוחרר ממעצר 9 ימים לאחר מכן, מבלי שהוגש נגדו כתב אישום, הוחזרו לו חפציו, אשר נלקחו מדירתו, אך לא הושב לו טלפון סלולרי מסוג אייפון שהיה ברשותו בעת המעצר. כאשר ביקש התובע לקבל אותו לידיו, הופנה על ידי הסוהרים למשטרת תל אביב שביצעה את המעצר.


אולם, כאשר הגיע התובע למשטרת תל אביב, הופנה על ידם חזרה למגרש הרוסים בירושלים, מקום מעצרו. לטענתו, המתין התובע משעות הבוקר המוקדמות ועד לשקיעת החמה על מנת שיוכל לשוחח עם מישהו בדבר הטלפון, ועל מנת שיוחזר המכשיר לרשותו. זאת ללא הואיל, מאחר ואף אחד לא הקשיב לפניותיו, ובסופו של יום גם לא הוחזר לו מכשירו.


התובע שכר שירותיו של עורך דין אשר שלח בקשה בכתב בדצמבר אותה שנה, למשטרת ישראל על מנת שישיבו לו את המכשיר בדחיפות, אולם גם פעולה זו עלתה בתוהו.


לאחר שראה כי כל פניותיו לא נענות, ניגש התובע לחברת פלאפון וביקש שיחזור של כרטיס ה-SIM שלו וכן מכשיר חלופי, אך נאלץ בכל זאת לרכוש מכשיר חדש במחיר של 2,099 שקלים, מאחר ולטענתו המכשיר החלופי שנתנה לו החברה היה פגום ומשומש.


התובע טען בפני בית המשפט כי הטלפון הסלולרי חשוב לו גם בשל ערכו הסנטימנטלי שכן יש בתוכו תמונות ופרטים אישיים, וגם בשל העובדה כי כל פרטי אנשי הקשר שלו היו מצויים בתוך המכשיר.


לאחר הגשת התביעה הוחזר המכשיר הסלולרי


את תביעתו הגיש התובע לבית המשפט לתביעות קטנות, ואף הוסיף דרישה להשבת המכשיר, אולם אז, כחודש לאחר הגשת התביעה, איתר אותו אדם מרמאללה, ומסר לו כי הטלפון שלו נמצא ברשותו. השניים נפגשו והתובע קיבל לידיו את מכשירו. יחד עם זאת, לא משך התובע את תביעתו, ודרש שיושבו לו ההוצאות שהוציא בגין רכישת מכשיר חדש ובגין שכר טרחת עו"ד ששלח את הפניה למשטרה, וכן ביקש לפצותו בגין עוגמת הנפש שחווה בעקבות האירוע ועבור ימי עבודה שהפסיד כשניסה לאתר את המכשיר.


הנתבעת אישרה את גרסתו של התובע לגבי מציאת המכשיר הסלולרי, וטענה כי חוקר משטרה מסר את המכשיר לאדם מהיישוב בו חשב שמתגורר התובע, ואילו אותו אדם, עורך דין במקצועו, מצא ברשימת אנשי הקשר שלו אדם שהכיר, מסר לו את המכשיר, וביקש ממנו לאתר את התובע.


הנתבעת: התנהלות לא נכונה של התובע ותביעה קנטרנית


עוד טענה הנתבעת כי התנהלותו של התובע לא היתה נכונה, וכי היה עליו לפנות לבית משפט השלום בהליך להשבת תפוס. לפיה, תביעתו של התובע קנטרנית מאחר והוא קיבל מחברת פלאפון מכשיר חלופי שישה ימים בלבד לאחר ששוחרר ממעצר. לבסוף, טענה הנתבעת כי אין מקום להשבת כספי המכשיר החדש שרכש מאחר שרכישתו נערכה אחרי שהטלפון הושב לו.


לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ובחינת הראיות, קיבלה השופטת את התביעה בחלקה. בנימוקיה להחלטה קבעה השופטת כי הוכח שהנתבעת החזיקה שלא כדין במכשיר הסלולרי למשך שלושה חודשים תמימים. היא אף הביעה את מורת רוחה מהדרך בה הושב המכשיר לבעליו, ב"דרך לא דרך" ובאמצעות יוזמה פרטית, ולא לפי הנהלים ועל ידי המשטרה שהחרימה את המכשיר מלכתחילה.

 

ביהמ"ש: התובע נותר מנותק מן העולם


כמו כן, טענה השופטת, באותה מידה יכלו אותם אנשים לקחת לכיסם את הטלפון באין מפריע ולא להשיבו לתובע. יחד עם זאת, קבעה השופטת כי לא מגיע פיצוי לתובע בגין רכישת המכשיר מאחר שרכישתו נערכה לאחר שהושב לו המכשיר הישן.


לסיום, הוסיפה השופטת, כי למרות שנותק התובע מן העולם, עדיין יכול היה, כפי שניתן, להוציא את רשימת אנשי הקשר שלו דרך החברה הסלולרית, ובכך להקל על סבלו.


לאור כל אלה, פסקה השופטת פיצויים בסך 1,000 שקלים בגין התשלום ששילם עבור המכשיר הראשון, וכן 3,000 שקלים בגין עוגמת הנפש שחווה. כמו כן, הנתבעת חויבה 600 שקלים.