בית המשפט העליון דחה השבוע (יום ג') עתירתו של צעיר לפני גיוס שביקש להתקבל למסלול עתודה צבאית, אך נדחה על ידי משרד הביטחון.


הצעיר, כבן 19, עבר בפברואר 2011  מבחנים ובדיקות לקראת גיוסו במסגרת הצו הראשון. לפני המבחן הפסיכוטכני הצהיר העותר על העובדה כי הינו לקוי למידה. לאחר שסיים את ההליך, נקבעו הפרמטרים לפיהם היה אמור להיות משובץ, בהם הפרופיל הרפואי, הדירוג הפסיכוטכני והקב"א (קבוצת האיכות).

 

ביקש להתקבל למסלול עתודה אקדמית וסורב 

 

מרגע קבלת הציונים, הגיש הצעיר בקשה לשרת במסגרת עתודה אקדמית. בבקשתו ציין כי הוא סיים את לימודי התיכון בהצטיינות ואף השלים בגרות של 5 יחידות בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית. בנוסף, ביקש העותר לדחות את גיוסו על מנת שיוכל לגשת למבחן פסיכומטרי.


משרד הביטחון דחה את בקשותיו, ונימק החלטתו בכך כי העותר לא נמצא מתאים למסלול האקדמי, וכי הוא אינו עומד בתנאים הנדרשים. כמו כן, דחה משרד הביטחון את בקשת דחיית השירות בטענה כי יוכל לעשות זאת רק במידה והוא נמצא בשנה השלישית ללימודים אקדמיים.


העותר ואמו לא התייאשו מתשובת המשרד ופנו לגורמים נוספים בבקשתם, לרבות לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, כאשר הם טוענים כי המבחנים שעבר העותר בהליך הצו הראשון מפלים את לקויי הלמידה, ואינם מותאמים לצרכיהם.


משרד מבקר המדינה החליט לאפשר לעותר להיבחן שנית על החלק המתמטי במבחן הפסיכוטכני, והפעם תוך שימוש במחשבון. אולם, התוצאות נשארו כשהיו, והדירוג שלו נשאר כפי שהיה.


העותר שובץ בתפקיד מכונאי בחיל החימוש והיה אמור להתחיל את שירותו הצבאי כפי שנקבע, אולם העותר לא השלים עם הגזירה ופנה שוב לגורמים שונים בטענה כי התפקיד שיועד לו אינו הולם את מצבו הרפואי וכי הוא אינו מקבל במסגרתו הקלות כפי שהובטחו לו עם גיוסו. וועדה רפואית שנערכה בעקבות פניותיו, אישרה לעותר הקלות שונות כגון שירות קרוב לבית ולינה בביתו לפחות חמישה ימים בשבוע, במסגרת אותו התפקיד.


העותר עמד על שלו, לא התגייס ופנה שוב בעתירות ובקשות שונות לדחיית השירות ולקבלתו למסלול עתודה. במהלך התקופה החל העותר בלימודי תואר ראשון במדעי הרוח באוניברסיטה העברית.

 

העותר טוען להפליה לרעה של לקויי הלמידה 


העותר הגיש עתירתו לבג"ץ כנגד משרד הביטחון וצה"ל. בעתירתו, טען כי המשיבים הפלו אותו לרעה ופגעו בכבודו וזאת עקב העובדה כי הינו לקוי למידה. לטענתו, הוא הופלה לרעה אף ביחס לקבוצות אחרות המקבלות יחס מיוחד והעדפה מתקנת מצד המשיבים, כמו עולים חדשים, נוער מצטיין מהפריפריה, ותוכניות כמו "אקדמיזציה" המאפשרת דחיית שירות עד לסיום הלימודים האקדמים.

 

לטענתו, צה"ל צריך לנהוג בבעלי לקויות למידה במדיניות של העדפה מתקנת ולהתאים את הדרישות לבעלי הלקויות המעוניינים להתקבל לעתודה או לקורס קצינים. לדבריו, העובדה כי המבחן הפסיכוטכני אינו מותאם מלכתחילה לבעלי לקויות מעידה על מחדל חמור שלפיו בעלי לקויות נידונים מההתחלה להיכשל בו, ולהימצא לא מתאימים לתפקידים אשר, במרבית המקרים, יכלו לבצע בהצטיינות. לפיו, המבחן הוא קשה באופן קיצוני לבעלי לקויות, ודן אותם לכישלון בטוח.

 

משרד הביטחון: בעלי לקויות למידה מקבלים הקלות ומשרתים בתפקידים בכירים  


מנגד, טענו המשיבים כי למעשה לא מתקיימת עילה לעתירה וכי על בית המשפט לדחותה. לטענתם, העותרים לא פעלו בחוסר תום לב, תיארו השתלשלות שגויה של האירועים ואף הסתירו עובדות מהותיות ופרטים רלוונטיים.


עוד טענו המשיבים, כי אין ממש בטענה להפלייתם לרעה של לקויי למידה בכלל ולהפלייתו של העותר בפרט. לדבריהם, משרתים כיום בצבא קצינים רבים בעלי לקויות למידה, והם לא מבקשים למנוע שילובם של בעלי לקויות במגוון תפקידים חשובים ובכירים.


יתרה מכך, טוענים המשיבים, העותר קיבל הקלות שניתנות לכל בעלי לקויות הלמידה בעת המבחן הפסיכוטכני לרבות תוספת זמן, שימוש במחשבון, הפסקות ובחינה מצומצמת יותר. כמו כן, לפיהם ההערכה והשיקולים לא נעשים רק על סמך המבחן אלא גם על ראיונות אישיים, ראיון פסיכולוגי ועוד, וכן על פי צורכי הצבא, ועל פי בדיקה האם הלימודים האקדמיים אותם מבקש העותר ללמוד מתאימים ורלוונטיים להם.


לבסוף, טענו המשיבים, כי קבוצות הנהנות מהעדפה מתקנת אותן ציין העותר, אינן למעשה מקבלות "הנחות" והן נבחנות תחת אותן דרישות סף כמו כולם. 

 

בג"ץ: אין הפליה לרעה בצה"ל של לקויי למידה 


לאחר שמיעת טענות הצדדים קבעו שופטי בג"ץ פה אחד כי עלה בידי המשיבים להוכיח כי הצבא אינו מפלה לקויי למידה, וכי הוא אף ערך את ההתאמות המתאימות הן במבחנים והן בדרישות על מנת להקל על לקויי למידה המבקשים לשרת בתפקידי קצונה ובמסלולים אקדמיים.


בנימוקיהם להחלטתם טענו השופטים כי אמנם אי התאמת מבחני הצו הראשון לבעלי לקויות למידה עלולה לעלות כדי אפליה פסולה, מאחר ומדובר במבחני מיון ראשוניים אשר למעשה חורצים את עתידם של הצעירים. אולם, הצליחו המשיבים להוכיח כי אכן נעשתה התאמה כזאת בצה"ל, וכי בעלי הלקויות זוכים להקלות. זאת לעומת טענותיו של העותר שלא הוכחו כלל.


כמו כן, קיבלו השופטים את טענת המשיבים לגבי אי יכולתו של העותר להתקבל לאחת מקבוצות הזוכות להעדפה מתקנת מאחר ואינו עולה חדש ואינו מגיע מהפריפריה, ועל כן לא שייך לקבוצות אלו.

 

יש לך שאלה? 

פורום בג"צ
פורום משפט מנהלי, עתירות, בג"צ ורשויות מקומיות


לאור כל זאת, דחו השופטים את העתירה פה אחד, וקבעו כי אין להתערב בהחלטת משרד הביטחון בעניין. יחד עם זאת, בסיום דבריהם, קראו השופטים למשיבים לפעול ככל שביכולתם על מנת לפתוח תפקידים נוספים בפני בעלי לקויות הלמידה, ולא לסגור את הדלת בפניהם בטענות מעורפלות כגון "צורכי הצבא" וכדומה.