בית משפט השלום בירושלים קיבל את תביעתה של מנקה אשר נדרשה לנקות בחשיכה, בעת הפסקת חשמל, וכתוצאה מכך נפלה ונחבלה ברגלה. בית המשפט חייב את החברה הקבלנית בפיצויים למנקה בסך כחצי מיליון שקלים.


נדרשה לנקות את השירותים בחשיכה ונפלה


התובעת, כבת 43, עבדה בחברת ניקיון קבלנית הנותנת שירותי אבטחה, שמירה וניקיון. לפי תביעתה, באוגוסט 2009, נדרשה התובעת לנקות את שירותי הנשים בבסיס מג"ב בסמוך לירושלים.


לטענתה, היא נכנסה לנקות את השירותים בעת הפסקת חשמל, כאשר הרצפה היתה רטובה, והחליקה על אחת המדרגות. כתוצאה מנפילתה היא עיקמה את רגלה ונחבלה.


לדבריה, לאחר שנפלה, נדרשה התובעת לטיפול רפואי דחוף בקופת החולים, שלאחריו נשלחה הביתה עם המלצה למעקב רפואי עקב מצבה.

 

לטענתה, מאז האירוע היא סובלת מכאבים עזים וממוגבלות בתנועה. התובעת אף טענה כי היא נאלצת עד היום להשתמש בעזרים רפואיים, ולא חזרה עדיין לתפקוד מלא. לדבריה, היא נצרכה בחודשים הראשונים לפציעתה לעזרה צמודה מבני משפחתה בביצוע פעולות פשוטות ביותר, בנותיה היו צריכות לסייע לה בכל דבר במשך רוב שעות היממה, לרבות עזרה ברחצה ובהליכה לנוחיות, ועד היום הן עוזרות לה בעבודות הבית שאינה יכולה יותר לבצע, עקב הפגיעה.


התובעת הגישה לבית המשפט חוות דעת של רופא מומחה מטעמה אשר קבע לה נכות רפואית צמיתה בשיעור של 38% כתוצאה מנפילתה. התאונה אף הוכרה כתאונת עבודה במוסד לביטוח הלאומי אשר קבע לה נכות זמנית בשיעור של 50% לכל התקופה בה נעדרה מהעבודה מאחר ועבודתה כרוכה בעבודה פיזית אותה לא יכלה, מטבע הדברים, לבצע.


התובעת: האחראית ביקשה מעובדות הניקיון לא "להתפנק" ולעבוד גם בהפסקת החשמל


התובעת הטילה את האחריות לנפילתה על החברה הקבלנית, בטענה כי האחראית עליה דרשה ממנה להמשיך ולעבוד למרות הפסקת החשמל, וביקשה ממנה להפסיק "להתפנק". לבסוף, טענה התובעת כי האירוע מנע ממנה להשתלב בשוק העבודה, והפחית באחוזים רבים את סיכוייה למצוא עבודה חלופית, מאחר והיא לא יכולה יותר לבצע עבודה פיזית אך גם מתקשה למצוא עבודה אחרת מפאת גילה ולאור העובדה כי הינה חסרת השכלה פורמלית ונמצאת במצב בריאותי ירוד.


לאור כל זאת, הגישה התובעת תביעה לבית משפט השלום כנגד החברה הקבלנית בגין רשלנות ובגין הפרת חובת זהירות חקוקה.


הנתבעת: התובעת פעלה על דעת עצמה וגם הגיעה עם נעלי התעמלות מהבית


מנגד, טענה החברה הנתבעת כי אין היא אחראית לאירוע, וכי התובעת פעלה ברשלנות ובחוסר זהירות כאשר הלכה לנקות את חדר השירותים על דעת עצמה במהלך הפסקת חשמל יזומה. לטענתה, התובעת בחרה משום מה להתעלם מהפסקת החשמל ובכך סיכנה את עצמה במודע.

 

הנתבעת אף ניסתה להעביר את האחריות למשטרת ישראל מתוקף היותה המפעילה והבעלים של הבסיס, אך זו דחתה אותה על הסף, והסירה מעצמה כל אחריות.


בנוסף, טענה הנתבעת כי התובעת פעלה ברשלנות כאשר בחרה לעבוד עם נעלי התעמלות שלה ולא עם נעלי התעמלות שניתנו לה על ידי החברה, ולהן סוליה המונעת החלקה. הנתבעת גם היא הגישה חוות דעת רפואית של מומחה מטעמה אשר קבע נכות לתובעת בשיעור של 5% בלבד בעיקר לאור ההבדלים המשמעותיים שמצא בין תוצאות הבדיקות שבוצעו על ידי מספר רופאים בעניינה.


לאור הפער בין חוות הדעת, מינה בית המשפט מומחה מטעמו אשר קבע נכות בשיעור של 30% לתובעת וכן הכיר בתקופת אי כושר מלא וקבע לה נכות זמנית לשלושה חודשים בשיעור של 50%.


ביהמ"ש: החברה הקבלנית פעלה ורשלנות ותישא באחריות מלאה 


לאחר שמיעת העדויות ובחינת הראיות, קיבלה השופטת את תביעת התובעת במלואה וקבעה כי החברה הקבלנית הינה האחראית הבלעדית לאירוע. השופטת נימקה את החלטתה בכך כי לפי טענתה של התובעת, שהתקבלה על ידה, כאשר שמעו עובדות הניקיון על הפסקת החשמל היזומה במקום ופנו לאחראית עליהן בשאלה כיצד לפעול, אמרה להם האחראית כי זה לא קשור אליהם, וכי הן אינן מזכירות אלא עובדות ניקיון ולכן עליהן להמשיך ולעבוד למרות החשיכה, וכי הן יוכלו להשתמש בפרוז'קטור. אולם, לפי התובעת וכפי שהתגלה מחומר הראיות, לא היה כל אמצעי תאורה חלופי במקום, והאחראית לא פטרה אותה מעבודה בגין פרט זה, אף לא לאחר שהעניין הובא לתשומת לבה. השופטת מצאה כי עדות התובעת מהימנה ועקבית בעוד עדות האחראית היתה סתורה ומלאה באי התאמות.


השופטת אף הוסיפה כי לאור העובדה שהאחריות הוטלה במלואה על הנתבעת, טענת הנעליים שלה מתייתרת מאחר והתובעת לא היתה צריכה להיכנס למקום מלכתחילה.


לתובעת לא יוחס אשם תורם בשל העובדה כי היא פעלה תחת הוראותיה של האחראית, למרות החשיכה, מחשש שמא תפוטר ותאבד את פרנסתה.


חצי מיליון שקלים פיצויים בעקבות נזקי גוף וסבל שנגרמו לתובעת

 

יש לך שאלה? 

פורום רשלנות מקצועית
פורום תאונת עבודה


לפי כל אלה, הטילה השופטת תשלום פיצויים בגין כאב וסבל, הפסדי שכר בעבר, פגיעה בכושר השתכרות ועזרת צד ג' בסך כולל של 654 אלף שקלים, שמתוכם ינוכו דמי שיקום בסך 39 אלף שקלים וכן דמי קצבת נכות בסך 376,413 שקלים. כך שהפיצוי הסופי עומד על 238,587 שקלים.

 

כמו כן, החברה הנתבעת אף חויבה בהוצאות משפט בסך 23.6% מסכום הפיצוי וכן בתשלום שכר טרחת עורך דין של צד ג', משטרת ישראל, בסך 17.7% מהסכום הסופי.