בית המשפט העליון דחה את ערעורו של אדם שהורשע בתקיפת עובד ציבור ובחבלה לאחר שתקף מורה בבית הספר של אחיינו, ונקט באלימות קשה כלפיו מול כל תלמידיו.


בעיטות בבטן והטחת כיסא במורה באמצע שיעור מול התלמידים


לפי כתב האישום, ביוני 2012, לאחר שחשד במורה כי הוא התקיף את אחיינו, ניגש המערער לבית הספר, יחד עם האחיין, התפרץ לכיתה בה לימד המורה והחל לתקוף אותו לעיני תלמידיו. המערער לא חס על המורה, והחל לבעוט בבטנו, והטיח כיסא על ראשו כאשר כל העת הוא מקלל אותו ומאיים עליו. המערער לא פסק מלבעוט בו גם כשהיה המורה שכוב על הארץ, ובשלב מסוים אף הפך שולחן על גבו.


רק לאחר שהגיעו מורים נוספים שהוזעקו למקום, חדל המערער ממעשיו. בעקבות התקיפה, נלקח המורה לבית החולים ואושפז כשהוא חבול בכל חלקי גופו וסובל משבר בחוליה. בכתב האישום, הואשם המערער בתקיפת עובד ציבור ובחבלה חמורה, בהם הודה מיד.


משהבין את חומרת המעשים, ביקש המערער להתנצל בפני המורה זמן קצר לאחר התקיפה, הציע ואף ביצע אירוע התנצלות פומבי אשר שודר בערוץ מקומי, ואף שילם לו פיצוי בסך 50 אלף שקלים. לאור עובדה זו, נקבע תסקיר מבחן בעניינו במהלך המשפט, אשר בסופו הומלץ להעדיף את האופציה השיקומית ולפעול לשילוב המערער בהליך טיפולי אשר יסייע לו בהתמודדות עם התקפי זעם כגון אלה. כמו כן, המליץ שירות המבחן על ענישה "חינוכית" כגון עבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 250 שעות.


בית המשפט המחוזי בחיפה, התחשב בהמלצת שירות המבחן אך יחד עם זאת קבע שנת מאסר בפועל למערער ו- 10 חודשי מאסר על תנאי.


המערער מבקש עבודות שירות כיוון שהביע התנצלות ושילם פיצויים למורה


בעקבות גזר דין זה, הגיש המערער את ערעורו לבית המשפט העליון, כאשר הוא קובל על עונש המאסר בפועל שהושת עליו, למרות המלצת שירות המבחן. לטענתו, בית המשפט המחוזי החמיר עמו ולא התחשב בחרטה שהביע על המעשים ובפיצוי שנתן למורה לאחר האירוע. לטענתו, היה על בית המשפט להתחשב במתן גזר הדין בהמלצתו של קצין המבחן ולהשית עליו עבודות שירות ללא עונש מאסר בפועל.


עוד טען המערער, כי המחוזי אף התעלם מהעובדה כי קודם לגזר הדין הוא שהה במעצר בית במשך כ-8 חודשים בתנאים מגבילים, וזאת בנוסף על תקופה של למעלה מחודש בה שהה במעצר.


מנגד, ביקשה המאשימה שלא לבטל את גזר הדין. לפיה, בית המשפט המחוזי, בפסק דינו, התחשב בפעולות החרטה בהן נקט המערער, אך יחד עם זאת לא ניתן לצפות מביהמ"ש להתעלם כליל מחומרת המעשים ומההשלכה שלהם על אותו מורה, ועל התלמידים שנאלצו לצפות באלימות הקשה. ובהמשך לכך, טענה המאשימה, במקרה של תקיפת עובד ציבור חשוב יותר להתחשב בערכים החברתיים הנפגעים מביצוע העבירה מאשר בנסיבותיו האישיות של הנאשם.


העליון: המעשים חמורים וחרטה לא תמחק את הדימוי מראשם של התלמידים


בית המשפט העליון דחה פה אחד את הערעור כאשר השופטים מדגישים את חומרת מעשיו של המערער ומביעים את מורת רוחם מן המעשים. בנימוקיהם להחלטה, טענו השופטים כי ככל שחרטתו של המערער ראויה להערכה, ואף אורחותיו נורמטיביות בדרך כלל, הרי שעדיין אין בכל אלה למחוק את המעשים הקשים מנשוא אותם ביצע המערער. לדבריהם, במעשיו הוא הטיל אימה על עובד ציבור ופעל באלימות קשה כלפיו, וגרוע מכך-עשה כל זאת אל מול עיניהם המשתאות של תלמידי כיתתו של הקורבן.


עוד הוסיף בית המשפט, כי אין בכוחה של החרטה, מוערכת ככל שתהיה, למחוק את האירועים ממוחם של אותם תלמידים. יתרה מכך, לפי שופטי העליון, בית המשפט המחוזי עשה חסד עם המערער והקל בעונשו בעקבות החרטה שהביע, שאם לא היה עושה כן, עונשו היה חמור בהרבה.


לבסוף, ציינו שופטי העליון את הצורך והחובה של בית המשפט לעצור את תופעת האלימות המתפשטת כאש בשדה קוצים, כנגד מורים בבתי הספר. לפיהם, בדחיית הערעור ישנו מסר חד וברור בדבר הצורך לשמור על כבודם ושלומם של מורים, ולדברי העליון: "שלומם וכבודם של מורים, האמורים על מלאכת הקודש של חינוך ילדינו, לא יהא הפקר".

 

יש לך שאלה? 

פורום ועדות שחרורים
פורום ערעור פלילי - אי הרשעה פלילית


ולבסוף, דחו השופטים את הערעור והותירו את גזר דינו של המערער על כנו.