ביה"ד הרבני חייב אם לערוך ברית מילה לבנה

האם ניתן לחייב אם בעריכת ברית מילה לבנה? בעניין זה עסקו בשבוע שעבר דייני בית הדין הרבני האזורי בנתניה, לאחר שהאב ביקש לחייב את גרושתו בעריכת טקס ברית מילה לבנם המשותף, ולאור סירובה של האם והתנגדותה הנחרצת לקבלת סמכותו של בית הדין. הדיינים הורו לבסוף לאם לערוך ברית מילה לבנה בתוך שבעה ימים.

לאחר שנולד בנם, התגרשו בני הזוג בבית הדין הרבני. במהלך הליך הגירושין, ביקש האב מבית הדין לחייב את גרושתו בעריכת ברית מילה לבנם. האם סירבה בתוקף לערוך ברית לילד, שהינו כבר בן שנה, וניסתה למנוע את הטקס בכל מחיר.

המבקשת: מדובר בהליך ניתוחי מסוכן שאין בסמכות בית הדין הרבני לפסוק בו

בית הדין הרבני, נתן החלטתו וחייב את האם להיענות לדרישת בעלה, אך היא עמדה על סירובה ופנתה שנית לבית הדין שיבטל את פסק דינו בטענה כי אין בסמכותו לדרוש ממנה לערוך ברית מאחר שהדיון בטקס ברית המילה אינו יכול להיות כרוך בהליך הגירושין. לטענתה, רק בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בעניין.

עוד טענה כי מהותו של הטקס הוא ניתוח בעל סיכון ועל כן אין בית הדין רשאי לפסוק בעניין זה, וזאת על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אשר לפיו, נקיטת אמצעים רפואיים ומתן הוראות לקטינים נתונה אך ורק לבית המשפט ולא לבית דין רבני.

לבסוף, טענה האם כי שגה בית הדין הרבני כאשר ביקש לשלוח את בנה לבדיקת כשרות רפואית אצל רופא מומחה (שמשמש גם כמוהל מומחה) שהתברר כגניקולוג. לפיה, חוות הדעת בעניין כשרותו הרפואית של בנה לעבור את ההליך הניתוחי צריכה להיערך על ידי רופא ילדים מומחה ולא על ידי רופא נשים, על אף עיסוקו הצדדי.

בית הדין הרבני: הברית נערכת כבר אלפי שנים ואינה נחשבת להליך כירורגי מסוכן

בבואם לדון בבקשתה של האם ובטענתה לגבי גבולות סמכותם, פנו דייני בית הדין הרבני לבחון את חוק הכשרות המשפטית. לאחר בדיקת הסעיף הרלוונטי, ציינו הדיינים בפסק הדין כי הגם שמדובר בסמכות מוחלטת של בית המשפט, הרי שמדובר במקרים בהם הקטין יתום ולפיכך נדרש למנות לו אפוטרופוס ולדאוג לזכויותיו החוקיות. במקרה זה, ציינו הדיינים, אין מדובר בקטין ללא אפוטרופוס אלא בתינוק ששני הוריו חלוקים ביניהם בנוגע לטיפולו, בעודם מצויים בהליך גירושין.

לפיכך, הצורך בהתערבות של גורם חיצוני כמו מערכת בתי המשפט מתייתר. יתרה מכך, הדיינים אף ציינו סעיף נוסף בחוק והוא 'שמירת דינים ושיפוט' המדגיש כי בית המשפט לענייני משפחה אינו בא להוסיף או לגרוע מסמכויות בית הדין הרבני, וברגע שישנה מחלוקת בדיני נישואין וגירושין, בית הדין הרבני הוא בעל הסמכות.

לאחר שקבעו את סמכותם לדון בעניין, פנו הדיינים לבדיקת טענותיה האחרות של האם. לגבי טענת הסיכון הניתוחי שכרוך בהליך ברית המילה, קבעו הדיינים כי מדובר בפעולה כירורגית פשוטה הנערכת זה אלפי שנים לכל תינוק יהודי בן שמונה ימים. מה גם, שבעבר הטקסים נערכו לעיתים בתנאים בלתי אפשריים תחת גזירות קשות. לדבריהם, מדובר בתינוק בריא עם התפתחות תקינה, ועל כן אין מניעה מלבצע את ההליך.

עוד ציינו בעניין זה דייני בית הדין, כי אף על פי טענותיה בעניין זה, לא טרחה המבקשת להביא חוות דעת רפואית או ראיה של ממש בדבר מסוכנותו של ההליך, ואף לא טרחה כלל להופיע לדיונים בעניין. לפיכך, דחה בית הדין גם את טענתה זו.

בית הדין פנה לטענתה השלישית של המבקשת, הגורסת כי ברית מילה אינה יכולה להיות כרוכה בדיוני משמורת ובהליך הגירושין בכללותו, וקבע כי בסעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, מדובר על סמכות השיפוט באופן כולל ורחב, אשר לפיו בית הדין הרבני ישפוט "בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין". משכך נקבע, כי מחלוקת בין בני זוג בעת הליך גירושין, בנושא ברית מילה, עומדת בתוך גבול סמכות בית הדין, ולפיכך לדיינים יש כוח הכרעה בעניין.

דייני בית הדין: ברית המילה מסמלת את תחילת החינוך של ילד יהודי 

בסיום דבריהם, התעכבו הדיינים בעמידה על מהותה של ברית המילה וטענו כי טקס ברית המילה אינו רק הליך כירורגי אלא ברית הנכרתת זה אלפי שנים בין היהודי לאלוהיו, כפי שנכרת לראשונה בברית אברהם אבינו. עוד לפי הדיינים, מדובר בטקס הקשור באופן מהותי לחינוכו היהודי והרוחני של כל ילד יהודי ועל כן אין כל ממש בטענתה של המבקשת בדבר חוסר הקשר בין הברית לבין עניין המשמורת והחינוך, וזאת מאחר שחינוכו של ילד יהודי מתחיל כבר בגיל שמונה ימים, עם ברית המילה.

יש לך שאלה? 

פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום בית דין רבני
פורום אפוטרופסות | זכויות קשישים | בעלי מוגבלויות

לאור כל זאת, דחה בית הדין הרבני את בקשתה של האם, וחייב אותה לערוך לבנה ברית מילה בתוך שבעה ימים, ואם לא תעשה זאת, תיקנס בקנסות כספיים.