בית הדין האזורי לעבודה פסק אתמול (יום ג') לטובת אישה אשר הגישה תביעה כנגד חברת ההייטק בה עבדה, לאחר שהוטרדה על ידי חברי הצוות בו עבדה, באמירות בעלות אופי מיני, שהגיעו, לדברי השופט, עד לכדי הטרדה מינית של ממש.


התובעת, הועסקה אצל הנתבעת מאוגוסט 2006 ועד שהתפטרה בנובמבר 2009. החברה הנתבעת הינה חברת הייטק המעסיקה כ-800 עובדים.


בינואר 2009, התובעת הועברה מתפקידה הקודם לתפקיד מהנדסת בקרת איכות, כאשר היא חולקת חדר עם חמישה חברי צוות- כולם גברים.


סיפר בדיחות גסות וקרא לתובעת "ילדה" ו"ברבי"


בתביעתה, טענה התובעת כי זמן קצר לאחר שהחלה לעבוד בחדר, אחד מחברי הצוות נהג לשגר אליה אמירות בעלות אופי מיני, והחמיא לה יותר מהמקובל באופן שחרג מגבולות הטעם הטוב. כך למשל, הוא נהג לספר בדיחות גסות בנוכחותה, סיפר בנוכחותה לשאר חברי הצוות מהרפתקאותיו המיניות בשפה בוטה ומפורשת, וכינה אותה בכינויים מקטינים כמו: "ילדה", "ברבי" ו-"ילדונת".


לטענת התובעת, היא הביעה את חוסר הסכמתה לאמירותיו והתנהגותו של חבר הצוות, גם באמירות מפורשות וגם כשבחרה שלא לשמוע את השיחות המטרידות של הצוות והייתה שמה אוזניות או יוצאת מהחדר, אך ללא הועיל, חבר הצוות המשיך ללא לאות בהתנהגותו המטרידה.
עוד טענה התובעת כי ראש הצוות, שעבד בחדר אחר, היה משתתף בשיחות כאשר היה נכנס לחדר הצוות בענייני עבודה. לדבריה, כאשר נערכה ביניהם שיחת המשוב השנתית, התלוננה בפניו על התנהגותו של חבר הצוות, ועל אמירותיו המטרידות.


בתגובה לתלונתה בשיחת המשוב ולאחר בירור העניין על ידי החברה, הציעה נציגת משאבי האנוש שתי אפשרויות לפתרון המצב, האחת היא שתמשיך התובעת בעבודתה עם חברי הצוות הנוכחי אך תעבור לחדר אחר, והשנייה שתועבר לצוות אחר לגמרי. התובעת סירבה להצעותיה והודיעה כי היא יוצאת לחופשה של שבועיים.


לאחר ששבה לעבודה ועדיין לא נמצא פתרון אחר, הגישה התובעת את התפטרותה. זמן לא רב לאחר ההתפטרות שלחה התובעת מייל לחברה ודרשה לברר מהן דרכי הפעולה בהן נוקטת החברה למניעת הטרדה מינית. זמן קצר אחר כך, הגישה תלונה כנגד החברה בגין הטרדה מינית והתנכלות.


לאחר שקיבלה את תשובתה של הנתבעת, אשר מצדה טענה כי לא הגיעו הדברים לכדי הטרדה מינית, פירטה התובעת שוב את טענותיה ואף ביקשה לשוב לעבודתה בצוות אחר. בתגובה, מסרה לה החברה כי אין באפשרותה להחזיר אותה לעבודה באותו תפקיד מאחר ואין תקן למשרה.


בתביעתה, דרשה התובעת פיצוי כספי בגין אפליה, לאחר שסירבו להחזירה לעבודה, ובגין העובדה שהנתבעת לא קיימה את הוראות החוק בנוגע להטרדה המינית שחוותה. כמו כן טענה לפיצוי בגין נזקים נוספים כגון פגיעה בשמה הטוב, פגיעה באופק המקצועי, עוגמת נפש ועוד.


הנתבעת: האמירות נאמרו בבדיחות והכינויים מתוך נחמדות


מנגד, טענה הנתבעת כי לא מדובר באמירות ובהתנהגות שיכולות להקים עילה לתביעה בגין הטרדה מינית. חבר הצוות הנתבע לא הכחיש את אמירותיו, אך טען כי כינה אותה בכינויים אלה כי ביקש "להיות נחמד" וכי למרות שנערכו בחדר שיחות בוטות על חוויות מיניות, הדברים למעשה לא כוונו אליה ולא נאמרו במטרה להעליבה.


עוד טען חבר הצוות, כי באמירות שהופנו לתובעת, ביקש בסך הכל להחמיא לה, כך למשל כאשר העיר לה כי היא "רזה מידי וצריכה להשמין" או כאשר נהג לפתוח לה את הדלת והסביר לה כי הוא נוהג כ"ג'נטלמן" ומתייחס יפה לנשים. לבסוף טען כי הכל נעשה ונאמר בבדיחות הדעת וללא כוונה רעה.


הנתבעת אף הוסיפה להגנתה, כי ייתכן והתובעת הינה בעלת אישיות רגישה יתר על המידה ועל כן הבינה לא נכון את התנהגות הגברים.


ביהמ"ש: מדובר בהטרדה מינית ולא באמירות מבדחות


לאחר שמיעת העדויות ובחינת הראיות, קיבל השופט את טענות התובעת בנוגע לטענת ההטרדה המינית, וקבע כי התנהגותו ואמירותיו הפוגעניות של חבר הצוות הגיעו לכדי הטרדה מינית של ממש, וכי יש לפצותה בגינה. לדברי השופט ניסיונו של חבר הצוות לשוות לאמירותיו הפוגעניות נופך של צחוק והתבדחות קלילה לא מפחיתה במאומה מחומרתן, והן למעשה מהוות הטרדה מינית במלוא המובן.


כמו כן, לפי השופט, גם טענותיה של הנתבעת בדבר אופייה הרגיש כביכול של התובעת לא מפחית מחומרת המעשים, שהרי התובעת הביעה התנגדות לאמירותיו בצורות שונות ומגוונות והיה עליו ועל חברי הצוות לחדול מהתנהגותם הבלתי נאותה.


עוד קיבל השופט את טענתה של התובעת לגבי התנכלות מקום העבודה, אך רק באופן חלקי מאחר שלפיו, היא תרמה למצב זה בכך שסירבה לשתי הפתרונות שניתנו לה ומאחר שלא שיתפה פעולה עם הניסיון לשפר את מצבה.


לבסוף דחה השופט את טענותיה האחרות של התובעת בדבר אפליה באי קבלה לעבודה, התנכלות חבר הצוות, פגיעה בשמה הטוב, פגיעה בהתפתחות המקצועית ועוד, וקבע כי לא עלה בידיה להוכיח אף אחת מאלו, ולכן לא נקבע לה בגינן פיצוי.

 

יש לך שאלה? 

פורום הטרדה מינית - פגיעה מינית
פורום זכויות נשים בעבודה ובהריון


לאור כל זאת, חייב השופט את החברה הנתבעת בפיצוי בסך 50 אלף שקלים בגין הטרדה מינית והתנכלות, ותשלום הוצאות משפט ושכ"ט בסך 15 אלף שקלים.