בית הדין האזורי לעבודה קיבל בשבוע שעבר באופן חלקי את תביעתם של שני עובדים זרים אשר הגישו תביעה כנגד המשק בו הועסקו, בטענה כי בעל העסק חייב להם הפרשי שכר בעבור שעות נוספות וכן תשלום זכויות סוציאליות.


התובעים: פחות משכר מינימום עבור 10 שעות ביום 7 ימים בשבוע


שני התובעים, אזרחי תאילנד, הועסקו בין השנים 2002 ו-2009 במשק לגידול עגבניות במושב בדרום הארץ. לטענתם, לאורך כל תקופת העסקתם, עבדו השניים במשך 10 שעות בכל יום במשך 7 ימים בשבוע בעבודות חקלאות בחממות הגידול. לדבריהם, הם קיבלו שכר מצטבר נמוך משכר מינימום, וכן תשלום חלקי בלבד עבור שעות עבודה נוספות.


התובע הראשון טען כי עד למועד עזיבתו, השתכר סכום של 102 שקלים ליום ו-14 שקלים לכל שעה נוספת והתובע השני טען כי השתכר 115 שקלים ליום ו-13 שקלים לכל שעה נוספת. לפיכך, עתרו התובעים לקבלת הפרשי שכר מהמעביד.


עוד טענו התובעים בתביעתם כי אולצו לעבוד שבעה ימים בשבוע, והועסקו בחממות גם בימי שבת, וזאת ללא תעריף שבת אלא בשכר הרגיל שציינו בתחילה.


כמו כן, טענו התובעים כי לאורך כל תקופת העסקתם, לא שילם להם המעביד את הזכויות הסוציאליות שלהם לפי חוק. לפיכך, דרשו פיצויים עבור דמי הבראה, דמי כלכלה, פיצויי על אי הפרשה לפנסיה, וכן בעבור דמי פדיון חופשה.


התובע השני אף תבע את המעסיק בגין פיצויי פיטורים מאחר ולטענתו הפסיק עבודתו עקב פקיעת אשרת השהיה שלו, ועל כן הוא זכאי לפיצויים כחוק.


התובעים העמידו את תביעתם על סכום של 123,975 שקלים לתובע הראשון, ו-210,522 שקלים לתובע השני.


הנתבע: ענף החקלאות נתון לשינויי מזג האוויר והשפעותיו


מנגד, הכחיש בעל העסק הנתבע את טענות העובדים מכל וכל. ראשית, טען הנתבע כי טענת התובעים לגבי העסקתם במשך שבעה ימים בשבוע הינה חסרת שחר מאחר ומדובר בעסק שומר שבת אשר אינו מפעיל את החממות בשבת.


שנית טען המעביד כי בענף החקלאות העובדים מועסקים בהתאם לתנאי הסביבה ומזג האוויר. לכן למשל, לא יכול להיווצר מצב בו עובדים יועסקו 10 שעות בימות החורף מאחר ולא ניתן להתחיל לעבוד לפני השעה שבע בבוקר מפאת החשיכה, ואף לא ניתן להמשיך ולעבוד אחרי השעה 16:30 מאחר ששוב מחשיך.


באופן דומה, לפי דברי הנתבע, לא ניתן לעבוד בחודשי הקיץ בחממה מהשעה 12 בצהריים ועד השעה 15:00 מאחר והטמפרטורה בתוך החממה עלולה להגיע ל-55 מעלות צלזיוס. לכן, טענת התובעים בדבר עבודה רצופה במשך שעות רבות אינה הגיונית כי אף בימות הקיץ נאלצים המעסיקים להפסיק את העבודה, לפעמים למשך 3 שעות רצופות, בגלל תנאי מזג האוויר.


עוד טען הנתבע, כי העובדים עזבו את העבודה מיוזמתם ומרצונם החופשי ועל כן הם אינם זכאים לפיצויי פיטורין.


לבסוף טען הנתבע להגנתו כי במשך כל תקופת העסקתם שולמו לעובדים זכויות סוציאליות כחוק, סכומים אשר הגיעו ל-27 אלף שקלים עבור כל עובד. בסיום הגנתו, טען הנתבע כי במידה ויחויב בפיצויים, הוא מבקש לנכות מהסכום שיושת עליו סכומים אשר ניתנו לעובדים בשכרם בגין הוצאות דיור, ביטוח רפואי והוצאות נלוות, שהנתבע היה אמור לנכות משכרם כנהוג אך לא עשה זאת.


בראשית הדיון בחן השופט את נושא הפרשי השכר ואת טענותיהם של התובעים לגבי השעות השבועיות בהן עבדו. לאחר בדיקת תלושי השכר מצא השופט כי הם תואמים לדוחות הנוכחות של העובדים וכי שולם להם שכר מינימום כחוק ושכר עבור שעות נוספות.


אולם, התובעים כאמור טענו כי התלושים וכן דוחות הנוכחות אינם משקפים את האמת ועל כן ביקשו בתביעתם פיצויים בגין הפרשים אלה שנבעו ממצג שווא של הנתבע.


לבירור העניין, בקש השופט לשמוע עדויות מאנשים אחרים המועסקים אצל הנתבע, וביניהם מנהל העבודה במקום אשר תמך בעדותו בגרסת הנתבע לגבי השפעות מזג האוויר על שעות העבודה.


השופט קיבל את עדותו וקבע כי היא מהימנה והגיונית. לדברי השופט, לא עלה בידי התובעים להוכיח את טענתם לגבי שעות העבודה הארוכות או להפריך את טענות הנגד שהועלו על ידי הנתבע, ולכן דחה תביעתם בעניין זה.


לאחר מכן, התייחס השופט לטענת התובע השני בדבר זכאותו לפיצויי פיטורין, ובדק את טענותיו בעניין פקיעת תוקף אשרת השהייה והעבודה שלו בישראל. לדברי הנתבע התובע עזב את עבודתו מיוזמתו לפני פקיעת תוקף האשרה. ואכן, לאחר בדיקה, מצא השופט כי התובע עזב את עבודתו בחודש יוני 2009 כאשר האשרה היתה עדיין בתוקף ופקעה רק בחודש נובמבר העוקב. על כן, דחה השופט את תביעתו בעניין זה.


התשלום עבור הזכויות הסוציאליות התגלו כ"בונוס" שניתן במזומן בתחילת החודש


לבסוף, דן השופט בזכויות הסוציאליות של העובדים ומצא כי זכויותיהם למעשה שולמו להם בדמות "בונוס" שהיה ניתן במזומן על ידי מנהל העבודה בתחילתו של כל חודש. מכאן, שהתשלומים שאליהם התכוון הנתבע בהגנתו הם תשלומי תמריץ ובונוס שאינם אמורים להחליף את התשלומים עבור הזכויות הסוציאליות המגיעות לכל עובד לפי חוק.

 

יש לך שאלה? 

פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים
פורום שעות נוספות ותביעות שכר בעבודה
פורום אשרות עבודה | הסדרת מעמד לעובד זר בישראל


לאור כל זאת, קיבל השופט את טענות התובעים בדבר זכאותם לפיצויים בגין זכויותיהם הסוציאליות וחייב את הנתבע בתשלום פיצויים בסך 17,640 שקלים לתובע הראשון ו-35,511 שקלים לתובע השני, בגין דמי כלכלה, הבראה, היעדר ביטוח ומענק שנתי וכן בעבור פדיון חופשה שנתית עבור התובע השני. את בקשת המעביד לניכוי הוצאות ששולמו לעובדים דחה השופט בסוף הדיון.